הקלינטק בישראל התקדם. עכשיו סוף-סוף גם הממשלה התעוררה

ישראל לא בדיוק הזדרזה לעלות על הרכבת בתחום הקלינטק. רק לפני 3 שנים התחום התחיל להתעורר כאן כשבעולם, באותם ימים, הוא כבר היה הדבר הכי חם. אבל היזמים וגם הקרנות עשו דרך משמעותית בפרק הזמן הזה, ולטענתם, מה שמאוד מעכב נכון לעכשיו את פריצת השוק המקומי הוא הגיזרה הממשלתית, הרגולציה.

גרמניה, למשל, היא לא בדיוק ארץ שמש, אך שם מקדמים באגרסיביות שימוש באנרגיה סולארית באמצעות תמריצים, מה שהביא אותה להתמקם במקום הראשון בעולם בתחום. בישראל, ארץ בה השמש עולה קצת יותר, עדיין אין אפילו תחנה סולארית אחת.

ובכן, קולות חדשים נשמעים ב-2008 והממשלה מתחילה להתעורר - לפחות ברמת הצהרת הכוונות. ביום שלישי הקרוב תושק תוכנית ממשלתית לקידום טכנולוגיות קלינטק, וזה יקרה במסגרת כנס "סביבה 2020 - אתגרים חידושים ושת"פ חברתי סביבתי" שייערך בגני התערוכה בת"א.

התוכנית אינה מתייחסת לנושא המים השפירים, שכן תחום זה כוסה תחת תוכנית האגמים של הממשלה. היא כן כוללת: ניהול פסולת וטיפול בשפכים, זיהום אוויר (כולל הפחתת זיהום מתחנות כוח פחמיות), מיחזור חומרים, אנרגיה (חלופית, דלקים ויעילות אנרגטית), זיהום קרקעות וכימיה ירוקה.

התוכנית היא פרי שיתוף פעולה בינמשרדי של המשרד להגנת הסביבה, התמ"ת, האוצר והתשתיות, והיא נועדה לקדם את הטכנולוגיות הישראליות בחו"ל ולפתח טכנולוגיות למען קידום איכות הסביבה בישראל.

תקציבים ומדיניות

במסמך מוצעים 20 צעדים לביצוע, שעניינם סיוע בשיווק טכנולוגיות בחו"ל באמצעות קשרים בינלאומיים ופתיחת דלתות לחברות מעבר לים. צעד נוסף הוא מתן תקציבים לפיילוטים וכן לצורך כניסה לתעשייה המקומית; לאפשר רגולציה גמישה; להכניס טכנולוגיות חדשות שאומתו במרכזים טכנולוגיים; וקידום טכנולוגיות צעירות מול טכנולוגיות ותיקות. הצעדים הללו יגובשו לתוכנית לאומית בתוך חודשיים, והיא אמורה להפוך להחלטת ממשלה ולגזור מתוכה תקציבים ומדיניות.

ניר קדמי ממשרד התמ"ת, ויו"ר הוועדה הבינמשרדית לקידום מדיניות לאומית בנושא טכנולוגיות סביבה מציין, כי "נוכחנו שחייבים לייצר מדיניות ממשלתית בנושא של טכנולוגיות סביבה מאחר שראינו פניות של יזמים אלינו בכל מיני נושאים כמו אישור טכנולוגיות ובקשות לתמיכה. בנוסף, גילינו שאין מספיק גופי מימון". לדברי עודד דיסטל, מנהל תחום השקעות בינ"ל בתמ"ת, התוכנית מאמצת כלים ייעודיים לתמיכה בקלינטק כדי ליצור פלטפורמה לקידום התחום, "מאחר שטכנולוגיות הסביבה הן מקור צמיחה עתידי של המשק הישראלי".

ד"ר דורון לביא, מנכ"ל משותף בחברת פארטו הנדסה, שערכה את התוכנית, מסביר כי במסגרתה בוצעו שלושה דברים: "סקירת הנעשה בעולם בתחומים של רגולציה, יכולת פריצה לחו"ל וסיוע של מדינות בעולם לטכנולוגיות מקומיות. החלק השני של המחקר התמקד בשוק המקומי. הוצאנו סקירה של חברות מקומיות - ממש אספנו חברה-חברה, ואנחנו כל הזמן ממשיכים לעקוב ולעדכן את המאגר. החלק השלישי מכיל המלצות לממשלה, וזה החלק שנמצא כרגע בגיבוש. עדיין לא סיימנו אותו".

העבודה מצאה שתחום טכנולוגיות הסביבה בעולם, שכולל בתוכו גם סחורות ושירותים, מניב מכירות שנתיות של 630 מיליארד דולר. הטכנולוגיות הסביבתיות מכרו ב-2006 ב-250 מיליארד דולר וההערכה היא שב-2007 התחום גדל ב-5%-10%. "כ-84% מהפעילות העולמית מרוכזת במדינות המפותחות, בעיקר ארה"ב, מערב אירופה ויפן", אומרת עו"ד עידית רייטר, ראש מחלקת איכות סביבה ושותפה במשרד עו"ד פרופ' יובל לוי, שהיה שותף לעריכת המסמך. "גרמניה לבדה הקיפה מכירות קלינטק (טכנולוגיות ומוצרים) בסך 68 מיליארד אירו ב-2006. אחריה צרפת עם 47 מיליארד אירו ובריטניה עם 21 מיליארד אירו", היא מציינת.

אם מחלקים את השוק הסביבתי לתתי תחומים, מתגלה שטיפול בשפכים מקיף 25% ממנו; טיפול במים מהווה רבע נוסף, ניהול פסולת מוצקה מרכז 30% ויתר התחומים - אנרגיה, זיהום אוויר, קרקעות ואחרים - מהווים 20% נוספים. כלומר, נתח קטן מהשוק. "אם בודקים את מגמות ההשקעות במו"פ באיכות סביבה, רואים שב-2006 השקעות הון סיכון הוכוונו לענפי אנרגיה. מעל ל-70% מההשקעות הלכו לאנרגיה נקייה והתייעלות אנרגטית, וההשקעה ביתר התחומים מאוד נמוכה ובלי שום קשר למצב השוק", אומרת רייטר.

"מצאנו שמוקד ההשקעות הוא באנרגיה נקייה ובעיקר באנרגיית רוח וסולארית, שמרכזות 50% מההשקעות בכלל בתחום של אנרגיה, לא רק הון סיכון.

קרנות הון סיכון השקיעו ב-2006 סכום של 3.6 מיליארד דולר, גידול של 45% לעומת 2005 וגידול של 110% לעומת 2004", מוסיפה רייטר, "ו-5% מסך השקעות ההון סיכון בכלל בעולם ב-2007 הלכו לאנרגיה סולארית".

*מה הממצאים שלכם לגבי שוק הקלינטק המקומי?

רייטר: "ללא טכנולוגיות הנוגעות למים שפירים יש בישראל קרוב ל-200 מיזמים וחברות ישראליות, שחלקם ברמה של פרויקטים בתוך האוניברסיטאות. יש בערך 120 חברות בתחום האנרגיה, 25 בתחום השפכים, 15 חברות העוסקות בזיהום אוויר, 20 נוספות בפסולת מוצקה, 8 בתחום החומרים המשמשים לקלינטק ו-5 בתחום הקרקעות המזוהמות".

שוק הקלינטק הישראלי, לפי המחקר, גלגל מחזור כספי של 4 מיליארד שקל ב-2006, קרוב ל-70% מהמחזור בתחום האנרגיה, כשהמחזור יותר גדול מכמות החברות העוסקות בתחום. השוק מעסיק נכון להיום כ-5,000 עובדים בישראל.

אקדמיה ועסקים

נקודות העוצמה של חברות הקלינטק המקומיות הן ברורות: מחקר איכותי תוך ניצול הקירבה לתחום הביטחון, החקלאות והמים וגם תנאים אקלימיים שדוחפים לקידום חקר מים ואנרגיה. אך מהן נקודות החולשה? "בעיית הרגולציה הלא תומכת ולא גמישה", אומר לביא, "והרבה קשיים ביורוקרטיים. ישנה גם תופעה שמנהלי החברות הם היזמים, שלא בהכרח אמונים על מלאכת הניהול".

*מה המדינה צריכה לעשות כדי לקדם את שוק הקלינטק המקומי?

לביא: "המדינה צריכה לדחוף ולעודד מחקר גנרי בסיסי, ולחבר את האקדמיה לסקטור העסקי. אני מדבר על תקציבים, אבל לא רק, אלא גם על מתן אפשרות לחברות להיכנס לתוכניות קיימות, סיוע בכניסה לתוכנית השביעית והכשרת כוח אדם ייעודי. צריך גם לתמוך במיסוד תהליך לאימות טכנולוגיות סביבה. אחת הבעיות המרכזיות היא שמפעלים חושדים בטכנולוגיה חדשה - הם שמרניים ומעדיפים לקחת טכנולוגיה מהמדף. נושא נוסף הוא רגולציה גמישה: לקבוע יעדים ארוכי טווח, לתת למפעלים זמן להתארגן כך שלא יידרשו לתת תשובות מהיום להיום. כמו כן לעודד פעילות סביבתית במסגרת גופים ממשלתיים, כמו שעשו במקורות בתחום המים - שהפיילוטים ייעשו במסגרת גופים ממשלתיים כמו חברת החשמל. עוד חשוב, לעודד שת"פ אסטרטגי, למסד באמצעות גוף מתאם קשר בין הרבה חברות קטנות כדי שהן יוכלו להציג פתרונות כוללים".