ארץ שכורת שמש

בתקנה הראשונה - חישוב שטחים ואחוזי בנייה - בוטל הסעיף המאפשר את המרפסות המקפצות, ובמקומו אושרו מרפסות אחת מתחת לשנייה, ללא חישוב שטחן במניין השטחים המותרים לבנייה.

התקנה השנייה - היתר לעבודה מצומצמת - אוסרת קבלת היתר בדרך מצומצמת לסגירת מרפסת שאושרה בתקנות חישוב שטחים.

בתקנה השלישית - תקנות סטייה נכרת - הותקן שסגירת המרפסת האמורה היא סטייה נכרת, כלומר לא ניתן לקבל על כך היתר בדרך כלשהי.

הגדרת גזוזטרה - חלק ממבנה הבולט מחוץ לקירות הבניין, לרוב ללא קירות ולעיתים ללא תקרה.בתקנות חישוב שטחים מוגדרת הגזוזטרה כמרפסת הבולטת מקירותיו החיצוניים של הבניין.

המרפסות והגזוזטראות הן חלק אינטגראלי מנוף מולדתנו, ארץ שכורת שמש, עובדה שהביאה את הוועדות המקומיות לאשר בנייה שעל פי תוכנית בתוספת אחוזים (בדרך כלל 30%) למרפסות פתוחות. לימים, המרפסות שהיו פתוחות (לפחות בחזיתן), נסגרו בתריסים ותריסולים למיניהם, וצורפו כחלק אינטגראלי לדירות.

חוק התכנון והבנייה עודד זאת בתקנות התכנון והבנייה (היתר לעבודה מצומצמת), שבהן הותר לסגור מרפסת בתריסים על סמך היתר לעבודה מצומצמת. כמו כן קובע החוק בסעיף 145(א)(2) ששינוי פנימי של הדירה אינו מצריך קבלת היתר, ותוספת שטח מרפסת שנסגרה כדין לשטח הדירה הוגדרה כשינוי פנימי.

נמצאנו למדים, שמי שקיבל היתר בדרך מצומצמת וסגר את המרפסת הפתוחה בתריסים, המרפסת צורפה לדירתו ונשאר ללא מרפסת. לימים ניתנה פסיקה בבית המשפט שתוספת שטחים למרפסות שאינה מגובה בתוכנית - איננה חוקית. גם על כן התגברו, למשל תוכנית "מ" בת"א הוסיפה 7% בנייה על התוכניות המתאריות במקום המרפסות שניתנו. 7% אלו הם חלק מדירה ללא כל חיוב בבניית מרפסות (למעט מרפסת קטנה הקשורה לשרותים).

בסוף שנות ה-80, כשכיהנתי כמשנה למהנדס העיר ת"א, שמאי אסיף, פנו אדריכלים ידועי שם וביקשו לטכס עצה איך להחזיר את המרפסות הפתוחות. התוצר - מרפסות מקפצות ללא גג, כך שלא ניתן לסגרן. בתחילה תוצר זה נוסה בת״א, ואח"כ הופץ בערים נוספות. הנוף העירוני התמלא לאיטו במרפסות המדלגות, היו ארכיטקטים שהקפידו על הצורה, היו שלא, אך למען האמת, המרפסות נשארו ברובן פתוחות לשמש ולגשם.

ומה הלאה? קבלנים ואדריכלים לחצו להחזיר את הגג למרפסת ואכן התקנות תוקנו, ושוב אנו נמצאים במצב שנמצאנו לפני שנים. לשטח הדירה, המוגדר בתב"ע, מוסיפים 12-14 מ"ר מרפסות שלא נכללות ולא נספרות בשטחי הבנייה.

ההבדל היחיד בין המצב היום למה שהיה נהוג לפני שנים, שאי הכללת שטח המרפסות נעשה כדין (אמנם 14 מ"ר במקום 30 מ"ר לדירה של 100 מ"ר), אבל מי ימנע מעם ישראל לסגור מרפסות אלו, ולצרפן לדירה? האם תקנות סטייה נכרת?

מעניין יהיה לעקוב אחרי פעולתן של עיריות לאכוף את התקנה ולהעמיד למשפט את אלו שיסגרו את המרפסות, וברור לכולנו שיסגרו, ומי יודע, אולי בעוד מספר שנים שוב נזדקק לפטנט שיחזיר את השמש למרפסות.

הכותב הוא מהנדס ושמאי מקרקעין, יו״ר כבוד של אגודת מהנדסי ערים.