אחרי התהודה ושורת התביעות נגד מקומות שלא אכפו את "חוק העישון" - העשן שוב מיתמר במסעדות ופאבים

בראשית נובמבר האחרון רעשה הארץ. התיקון לחוק מניעת העישון במקומות ציבוריים שיזם ח"כ גלעד ארדן (ליכוד) נכנס לתוקף וקבע קנסות משמעותיים המגיעים לאלפי שקלים על מעשנים במקומות ציבוריים, כמו על בעלי עסקים שלא דואגים לאכיפת החוק. משך מספר שבועות נראה היה שישראל הצטרפה למדינות רבות בעולם האוכפות את חוק מניעת העישון במקומות ציבוריים. גל תביעות נגד מסעדות ופאבים שאפשרו עישון בתחומם שטף את בתי המשפט, והשופטים, קיבלו את מרביתן ופסקו פיצויים בסך אלפי שקלים לתובעים.

אלא שמאז התפוגג הבאזז התקשורתי ואיתו התפזר העשן סביב חוק מניעת העישון במקומות ציבוריים. לפחות בחלק מהפאבים והמסעדות בתל אביב חל כרסום משמעותי באכיפת החוק. כרגיל במצבים כאלה מגלגלות הרשויות את האחריות זו על זו - בעלי העסקים טוענים לחוסר אכיפה מצד פקחי הרשויות המקומות, ברשויות המקומיות טוענים לחוסר בכוח אדם ותקציב, ואילו המשטרה טוענת כי אין זה מתפקידה לאכוף את החוק.

מעת לעת מצליח עדיין הנושא לתפוס כותרת, כמו בשבוע שעבר, כאשר לקוחה התלוננה במשטרה נגד מנהל סניף תל ברוך של "ארומה" על כך שתקף אותה לאחר שניסתה לצלם אותו מעשן בתחומי הסניף מתחת לשלט "אסור לעשן" , אולם גם בדיקה לא מדעית מוכיחה כי אפילו התקשורת כבר לא מתייחסת לנושא באותה אהדה לה זכה בתחילה.

ברשויות מעדיפים דוחות חניה

עוד לפני כניסת התיקון לחוק לתוקף פעלו בשטח מספר עמותות ששמו לעצמן למטרה להגביר את המודעות לנזקי העישון הכפוי ואלה רק הגבירו את פעילותן עם כניסת התיקון לחוק: העמותות "הזכות לנשום", אוויר נקי" ו"המועצה הישראלית למניעת עישון" סיפקו ייעוץ חינמי להגשת תביעות על עישון במקומות ציבוריים, וזכו לחשיפה תקשורתית עם הזכיות בתביעות.

באחרונה, כאמור, עסוקים בעמותות בעצירת הסחף המאיים להחזיר את המצב לקדמותו.

"המצב כיום רחוק מאוד מלהגן על בריאות הציבור", אומר יו"ר עמותת אוויר נקי, אורי פוגל. "העמותה מקבלת פניות רבות מאזרחים שנתקלים בהפרות החוק, במקומות הבילוי השונים ובמקומות עבודה. לפי העדויות שבידינו, אזרחים רבים מנסים לפנות לעירייה בבקשה שתדאג לשלוח פקחים שידאגו לאכיפת החוק. אולם מרבית העיריות והרשויות המקומיות, מסרבות לשלוח פקחים או לטפל בבעלי עסקים מפרי חוק. התירוצים מגוונים אך בסופו של דבר המחדל הזה פוגע בבריאות התושבים שממשיכים להיחשף לעישון כפוי במקומות הציבוריים".

פוגל מסביר כי בעלי עסקים הרואים, לאורך זמן, שהם אינם צריכים לחשוש מסנקציה מהרשות המקומית, וממשיכים להפר את החוק ולאפשר ללקוחותיהם לעשן באופן שפוגע בלקוחות אחרים ובעובדים. "נוצר מצב אבסורדי - עיריות שוללות או לא מספקת רישיון לעסק שלא מציב שלט האוסר מכירת אלכוהול לקטינים ומבצעות פעולות אקטיביות תקיפות כפשיטות על בתי עסק, כך גם לגבי מועדונים שמפרים את החוק לגבי רעש או לגבי הגבלת כמות המבלים. אך כשזה מגיע לעישון כפוי במקומות ציבוריים, הרשויות הופכות לאנמיות ומעדיפות שלא לפעול או לפעול באופן יעיל. כך, בעל עסק יכול להפר כל הוראה אפשרית בחוק למניעת העישון ולהמשיך להחזיק ברישיון, למרות שמדובר בפשע שפוגע פגיעה בריאותית קשה מאין כמוה בלקוחותיו ובעובדיו".

עו"ד גיא אופיר, הפעיל בתחום מניעת העישון הפסיבי, מנהל מזה מספר חודשים מאבק נגד עיריית ת"א במטרה לעודד את העירייה לאכוף את החוק ולהגדיל משמעותית את מספר הקנסות הניתנים על הפרת החוק: "לא צריך להיות מדען בשביל לראות שבחודשים האחרונים הולך וגדל הכרסום באכיפת החוק, וזו תוצאה ישירה של רשלנות העירייה. לשם ההשוואה, בעוד שעיריית ת"א נותנת מידי שנה כ-1.2 מיליון קנסות על חנייה במקום אסור, בשנת 2007 הוגשו בסה"כ כ-300 קנסות על הפרת החוק למניעת עישון. אנחנו מתקשרים למוקד העירוני בכל פעם שאנחנו רואים הפרה, אולם לא זוכים לשום תגובה. אם בלילה הראשון לאחר התיקון לחוק הערכנו כי 95% מהעסקים מכבדים אותו, כיום אני מעריך כי רק 30%-40% מהעסקים בת"א אוכפים אותו. הרשויות טוענות כי לא הוסיפו להן משאבים אולם יש גם זריית חול בעיני הציבור שכן ה"קופה" שהן יכולות לעשות מאכיפת החוק יכולה לממן להן תקציבים רבים".

הבעיה העיקרית: פאבים

עו"ד עמוס האוזנר מהמועצה הישראלית למניעת עישון, מהוותיקים בפעילות ההסברה, מעט יותר אופטימי, ומצליח לראות גם ההצלחות שרשם התיקון לחוק. לדבריו, עיקר הבעיה כיום היא חוסר האכיפה בפאבים אולם בכל הקשור לבתי קפה ומסעדות נרשמה הצלחה גבוהה באכיפה.

האוזנר אפילו מצליח לספק הסבר הגיוני לאי ההצלחה "לפני התיקון, הלא מעשנים, המהווים 80% מהציבור, גורשו בפועל מהפאבים. לציבור הלא מעשנים שהרגישו מוקצים לוקח זמן להחזיר את האמון ולהצביע ברגליים בהגעה לפאבים. אלא שלבעלי הפאבים אין סבלנות, והאינטרס הצר שלהם היה לשמור על אותם 20%".

האוזנר מדווח כי בידיו מכתבים של כמה ראשי רשויות המתחייבים להורות לפקחים לאכוף את החוק בכל מקום ציבורי. בין המתחייבים ראשי הערים בהרצליה, כרמיאל, חיפה , ירושלים וחולון. "הבעייה העיקרית היא בת"א, שם אמנם אוכפים את החוק, אולם במידה פחותה משמעותית מזו שהיינו מצפים".

האוזנר מספק בשורה אופטימית גם בנוגע לחלקה של המשטרה באכיפה. לדבריו, בעקבות פס"ד של השופטת איילה פרוקצ'יה שקבע המשטרה אינה יכולה להימנע מאכיפת החוק במקומות ציבוריים גם אם המחוקק הטיל את אכיפת החוק על גורם אחר דוגמת הרשות המקומית, מתקיימים באחרונה מגעים בין המועצה למניעת עישון לבין המשטרה בנושא זה: "בעקבות פנייה של המועצה ישנה הנחייה חדשה במשטרה לקבל את התלונות ולרשום אותן. בשלב זה המשטרה עדיין לא עושה דבר עם התלונות, אולם יש כאן בהחלט שינוי חיובי לעומת המצב הקודם בו כלל לא היו מוכנים לקבל תלונות על הפרת החוק".

עיריית ת"א: אכיפה בהתאם לסדר העדיפויות

כאמור, מרבית התלונות מכוונות לחוסר האכיפה מצד עיריית ת"א אולם שם מגלגלים עיניים. בתגובה לטענות שהועלו בכתבה מסר דובר עיריית ת"א, הלל פרטוק, כי אגף הפיקוח עוסק באכיפת חוק מניעת עישון בהתאם לתוכנית עבודה מסודרת במקביל לעיסוק במגוון תחומי אכיפה נוספים לרווחת תושבי העיר והציבור בכלל. "יש לזכור כי המדינה לא הקצתה משאבים נוספים לרשויות בנושא מניעת עישון. לפיכך האכיפה מתבצעת בהתאם לסדרי עדיפויות עירוניים ומקצועיים. חלק מהפניות למוקד השרות 106 מטופלות בזמן אמת וחלק נבדקות במסגרת פעילות השוטפת עקב אילוצי כוח אדם. יש לציין כי פעילות האכיפה מתבצעת בדרך כלל בשיתוף משטרת ישראל. בשלב זה מתמקדת האכיפה בבתי אוכל, קניונים, בית החולים "איכילוב" והיכל הספורט "נוקיה"."

פרטוק אף צירף לתגובתו את סיכום נתוני ממצאי אכיפת חוק מניעת עישון מיום כניסת החוק לתוקף בחודש נובמבר ועד לסוף חודש מרץ האחרון. ניתוח הנתונים מראה כי באמת מדובר בטיפה בים וכי יש צדק בדברי הטוענים לחוסר אכיפה.

לדבריו, בתקופה זו בוצעו 1,443 ביקורות בעסקים, מתוכם נמצאו תקינים 1,134. 181 דוחות ניתנו למעשנים, 31 דוחות נרשמו בגין אי הצבת שילוט "מניעת עישון" כנגד בעלי עסקים, הוגשו 80 דרישות להצבת שלטי "מניעת עישון", 61 דוחות ניתנו לבעלי עסקים בגין הצבת מאפרות ו-31 דוחות הוגשו נגד בעלי עסקים על אי מניעת עישון.