הילה לולו לין פותחת תערוכה חדשה

מציגה בתערוכתה "היא*" רישומים עדינים, תמונות אכזריות לצד מראות כמעט נאיביים, ומצליחה ליצור נוכחות מטרידה

"היא*", תערוכתה של הילה לולו לין בגלריה נלי אמן בתל-אביב, מגלה שוב פנים מורכבות ומרתקות ביצירתה של האמנית הבולטת, שעובדת על-פי עולם תוכן ו"שפה משלה". "היא*" היא כנראה האמנית עצמה, והכוכבית שבכותרת אינה מלווה בהסבר או הערת שוליים, ממש כמו השפה הפרטית של האמנית, שאינה טורחת לתרגם ולפרש. היא מזמינה את הקהל לחזות בעולמה אך לא מבארת אותו.

הילה לולו לין פרצה לתודעה בשנות ה-80 המאוחרות, עם עבודות וידיאו שבהן היא מתעדת את עצמה במראה מנותק ואכזרי. באחת הידועות שבהן היא משחקת בחלמון ביצה בפיה (העבודה מוצגת בימים אלה בתערוכת העשור במוזיאון הרצליה). בעבודה אחרת היא "מנוקרת עיניים" ובעד המסגרת החלולה של עיניה ניתן לראות את "ירושלים של זהב".

בתערוכה החדשה (שהוצגה בחורף במשכן לאמנות בעין חרוד), היא מציגה בעיקר רישומים עדינים ולא גדולים, אשר נעשו בחומרים מפתיעים, ומצליחה שוב לשלב נוכחות מטרידה במראה עדין, תחושת כאב וחשיפה ותמונות אכזריות לצד מראות נאיביים כמעט. הגוונים השולטים הם אדום ושחור, אך הם אינם עזים, אלא להיפך, כמו מוחלשים ומוקטנים, כחלק ממשחק כוחות בין האינטימי והחיצוני, בין התוכן והצורה.

העבודות מלוות בשמות וטקסטים בפונט המיוחד שלה ובשפתה האישית, בה מילים מתחברות בסגנון אבידניום, אותיות סופיות אינן קימות ומשחקי המילים כמעט תמיד מעלים תחושת ביקורתיות חריפה, המועברת באופן סמוי.

במקביל לתערוכה יצא לאור ספר אמנית בשלוש שפות - עברית, ערבית ואנגלית, ובו תיעוד של גופי העבודה שלה מסוף שנות ה-80 ועד היום: רישום, טקסטים, פיסול, מיצב, אובייקטים, וידיאו והופעות, וכן קבוצה של עבודות ושירים חדשים. השימוש בערבית וההתייחסות לפוליטיקה הבעייתית של ישראל היא עוד סממן עקבי בעבודותיה.

"היא*", גלריה נלי אמן, גורדון 26, תל-אביב. ב'-ה' 14:00-11:00, 19:30-17:30, ו' 11:00-14:00, ש' 13:00-11:00