הפרקליטות עירערה על זיכוי אופמת ומנהליה: ביהמ"ש התעלם מראיות רבות

לטענת הפרקליטות, באמצעות פרקליטת המחוז, אלה רובינק; מנהלת המחלקה לתיקי ניירות ערך בפרקליטות, אורלי דורון; והיועצת המשפטית של מחלקת החקירות ברשות ניירות ערך, ציפי גז - בהכרעת הדין של בית משפט השלום, נפלו פגמים מהותיים וקיצוניים, הן ביחס לפסיקה בניירות ערך והן ביחס לפסיקה במשפט הפלילי.

לטענת הפרקליטות, בית המשפט התעלם לחלוטין ממרבית הראיות שהביאה הפרקליטות בפניו, ובהן ראיות מרכזיות הכוללת הודיות של רשף וגרסאות מוקדמות של רשף וכהן בחקירותיהם ברשות ניירות ערך; מסמכים שנכתבו על-ידי כהן; ועדויות מפלילות רבות של עדי התביעה.

מעבר לזה, טוענת הפרקליטות, בית המשפט טעה ביישום ההלכה והמבחנים המשפטיים בפסיקה, על העובדות שהוכחו; למעשה, הוא קבע הלכה חדשה הפוכה להלכה הקיימת, לגבי שחקני מעו"ף, ולפיה אין להחיל את ההלכה בנוגע להרצת מניות, לגבי שחקני מעו"ף, אלא רק לגבי תיקי הרצת מניות רגילים.

שני מהלכים

לטענת הפרקליטות, בית המשפט עשה זאת בשני מהלכים: בשלב הראשון הוא קבע בניגוד לפסיקה, כי אם יש הסבר כלכלי, אפילו הדחוק ביותר, לפעילות של הנאשמים, היא לא נכנסת לגדר עבירת התרמית.

בשלב השני, לאור קביעתו זו, הוא נמנע מלבחון ולנתח את ראיות הפרקליטות, המצביעות באופן ישיר על רצונם של הנאשמים להעלות את שער מניית פרטנר.

לטענת הפרקליטות, הדבר נלמד בין היתר מאמירות ברורות של רשף בהודעתו, לפיה הם רצו להשתתף בקביעת השער של מניית פרטנר בארץ.

במקום לבחון את התשתית הראייתית המפורטת שהביאה הפרקליטות, נטען בערעור, הסתפק בית המשפט בקבלה מלאה של טענות הנאשמים.

הפרקליטות טוענת, כי בית המשפט נמנע במכוון מניתוח ודיון בראיות מרכזיות של התביעה: הוהדאות של רשף; נתוני מסחר המעידים על הכוונה להשפיע על השער; מסמכים שנכתבו בזמן אמת המצביעים על אשמתם; חלקים מרכזיים ומהותיים מעדויות רוני בירם, הבעלים של חברת האם של אופמת; ובעדותו של בועז דורי - שותפם; וכן השתנות והתפתחות גרסאות הנאשמים בנושאים רבים.