מיקי גבע | קומיקאי

בכל מה שקשור לקריירה, מיקי גבע, 29, קומיקאי, שחקן וסופר, מתנהל לאט, בזהירות, חושב על כל צעד לפני שהוא פוסע. אפקט פוסט טראומטי מחוויית "מטאוריות-בזק" שהזניקה אותו לשמי כוכבות העל, ובדרך חרכה את נשמתו, עד שנאלץ להימלט הכי רחוק שאפשר, כדי לא לאבד את עצמו. בשלוש שנים מטורפות הוא הגיש קבוע בערוץ הילדים, היה החקיין המוביל ב"רק בישראל", הנחה את השעשועון "מזל טוב" עם מיכל ינאי, והיה ה"פרונט מן" של תוכנית הבידור "המופע המרכזי". ואז עזב את הכול ונסע להודו.

"הייתי בן 24", הוא אומר, "ולא הייתי מסוגל להכיל את זה. לא הכרתי את עצמי אז כדי להיות מסוגל להיות אותנטי. התחלתי לזייף ולשחק את עצמי. יצאו ממני דברים וולגריים. כשאתה קופץ כל-כך גבוה למעלה, בזמן כל-כך קצר, רוב הסיכויים שתתרסק".

מה היית עושה אחרת?

"מבין שגם אם אתה חם נורא, צריך לדעת להגיד לא. הייתי גומר את העונה השנייה של 'רק בישראל', וממשיך עוד קצת עם 'ערוץ הילדים', אבל לא הייתי עושה את 'מזל טוב', שהצליח נורא, אבל עשה לי נזק, ובטח לא את 'המופע המרכזי'".

איפה היה הסוכן שלך, יואב גרוס, בתהליך?

"הוא הפיק את 'המופע המרכזי'. שנינו היינו טירונים ועשינו טעויות. אבל מה זה יואב? זה אני בסופו של דבר".

היה סחרור.

"בטח. לא הרגשתי שלם עם מה שעשיתי, ונהייתה אנדרלמוסיה כלל מערכתית. הרגשתי שאני לא יכול לראות את עצמי והתחלתי לחשוב למה, והבנתי שמי שיוצא החוצה זה מישהו אחר, שאני לא אוהב, ונסעתי להודו".

היית מסודר כלכלית, שיכולת להרשות לעצמך להיות בלי עבודה?

"מה זה מסודר? יחסית לילד בן 24. לא הגעתי למשהו גדול באמת, אבל העליתי מופע והרווחתי בסדר, למרות שבדיעבד הוא לא היה מספיק מוכן. זאת הסיבה שאני כותב את המופע החדש כבר שלוש שנים, והוא לא יעלה על הבמה עד שלא ארגיש שהוא בשל".

רוחניות וכסף הולכים יחד?

"אני משתדל לא להתעסק בחומר, אבל לא בקיצוניות של לא לצבור דברים. אני לא מיליונר, אבל הכסף הוא לא השיקול הראשון. ברור לי שלא אהיה רעב, ושארוויח ממה שאני עושה, אז אין לי חרדת קיום".

אולי כי עדיין לא הקמת משפחה.

"אני מעריך שזה ישתנה".

השינוי התחיל בכתיבת הספר "מלבי אקספרס".

"התחלתי לחזור לאיפה שאני באמת רוצה להיות. ידעתי שזה לא כלכלי ושמדובר על הרבה עבודה ומעט רווח, אבל זה מה שבא לי לעשות".

תהליך תרפויטי.

"שבסופו מכרנו 15 אלף עותקים".

עד שהספר יצא היה הרבה ואקום.

"הייתה תקופה של בלבול, לא ידעתי אם אני רוצה להישאר במקצוע. הרבה אנשים דחו אותי, כי היו כוכבים חדשים. שנתיים עשיתי רק ערוץ הילדים והופעות".

לא הרגשת שאתה מתבזבז?

"עשיתי סדנאות מדיטציה, כתבתי, לקחתי צעד הצדה. אמרתי לעצמי שאני עושה מה שיוצא לי מהלב ואנשים יצרכו אותי בסוף. למזלי, יש מעט קומיקאים, השוק קטן, ויש בו פחות מבחר".

שנה היית בלי סוכן.

"אני דאגתי להכול, ולא היה הרבה, וכשהתפרסם הספר התחילו כתבות ועשיתי תפקיד ב'חמישה גברים וחתונה', והתחלתי לעשות ספיישלים בערוץ 10, והופעות אורח אצל ליאור שליין, והמופע יצא ב-DVD והוקרן פעמיים בטלוויזיה, ואז שלום אסייג ביקש שאשתתף ב'צחוק מהעבודה'. חזרתי לעבוד, לא בטירוף, וליואב".

בתקופה שהקריירה רק התחילה להתאושש, עזבת את ערוץ הילדים.

"כי הבנתי שגדלתי".

לא פחדת לאבד את ההכנסה הקבועה?

"בטח שפחדתי, אבל הייתי מוכן להסתכן. יש לי חלומות גדולים".

לכתוב תסריט לסרט.

"פתאום אני רואה יותר סרטים, ושם לב לניואנסים כדי ללמוד".

ולעשות מוזיקה.

"אני מחבר פסקול לסרט, ואני נמצא בקשר עם חברה באירופה כדי להוציא אותו שם".

איך ייראה המופע החדש שלך?

"ארבעה נגנים, עם הרבה נאמברים מוזיקליים, שבחלקם אשתתף. משהו כמו המופע של דני גנס, שראיתי בלאס וגאס".

כדי להצדיק כלכלית מופע כזה צריך הרבה קהל.

"זה אתגר. נכון שהרווחים ירדו, כי צריך להתחלק, אבל הקהל יקבל משהו מושקע. גם מהמופע וגם מהסרט אני מפחד פחד מוות. אבל אני אתמודד".**

liat12@bezeqint.net