7 שנות מאסר בפועל ו-4 מיליון שקל פיצוי לנפגעים - זה עונשו של בועז יונה, המנכ"ל והבעלים לשעבר של קבוצת הבנייה חפציבה, שהוסגר הערב (ב') לישראל. הערב חתם פרקליטו, עו"ד יאיר גולן, על הסדר טיעון עם הפרקליטות שייתר את הצורך בניהול משפט הוכחות.
על-פי ההסדר, יונה מתחייב לשתף פעולה עם חוקרי המשטרה ועם המנהל המיוחד שמונה לקבוצה, עו"ד יצחק מלכו. בסיום חקירתו יוגש לבית המשפט המחוזי בירושלים כתב אישום, שנוסחו מהווה חלק מהסדר הטיעון עליו חתם יונה. יונה יודה בעובדות כתב האישום ויורשע על סמך הודאתו בעבירות המיוחסות לו. בכל העת יישאר יונה במעצר עד תום ההליכים.
בנוסף למאסר בפועל תבקש המדינה לגזור על יונה גם מאסר על-תנאי. המדינה ויתרה על השתת קנס כספי, ובמקומו תבקש לחייב את יונה בפיצוי בסך 4 מיליון שקל לנפגעים מרוכשי הדירות. מדובר בסכום שיגוייס ממקורביו של יונה ולא יגיע מנכסים שבידי המנהל המיוחד או שעשויים להיות בידי יונה.
כעת מתברר כי הסדר הטיעון הוא שהקדים את מועד הגעתו של יונה לארץ. במחלקה הכלכלית בפרקליטות המדינה ובפרקליטות מיסוי וכלכלה טוענים כי יש בהסדר אינטרס ציבורי מובהק: הוא הקדים את שובו של יונה לארץ ואת חקירתו, בה הוא מחוייב לשתף פעולה והוא יחסוך זמן שיפוטי יקר; יונה מודה באחריותו לשורת עבירות פליליות חמורות שביצע במהלך ההתנהלות השוטפת של קבוצת חפציבה, לאורך שנים ארוכות.
עוד מציינים בפרקליטות כי ההסדר כולל ענישה משמעותית ופיצוי כספי מוסכם. "מדובר בענישה שתושת בסמוך למועד ביצוע העבירות, ובכך מהווה גורם מרתיע כלפי עבריינים בפועל ובכוח", הם אומרים. בנוסף, ההסדר יאפשר כבר כעת להמשיך במיצוי החקירה וההליכים המשפטיים כלפי גורמים נוספים המעורבים בפרשה. שיתוף-הפעולה עם המנהל המיוחד אף עשוי להביא לתועלת רבה בקידום הסדר הנושים.
דרמה בטיסה
9.5 חודשים לאחר שנמלט מהארץ, כשהוא מותיר אחריו 1,606 משפחות בלא קורת גג ובלא כסף, נחת לפנות ערב בישראל בועז יונה, המנכ"ל והבעלים לשעבר של קבוצת הבנייה חפציבה שקרסה.
יונה הובא בטיסת אל-על 380 ממילאנו לישראל, ונלקח מיד לחקירה ראשונית ביחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה), שצפויה להימשך עד לשעה 22:00, אז הוא יועבר לבית-המעצר באבו-כביר. מחר (ג') יובא יונה בפני שופט להארכת מעצרו.
במהלך הטיסה התחוללה מהומה במטוס אל-על, כאשר העיתונאים ניסו לשוחח עם יונה והאחרון תקף אותם בזעם. "תתביישו לכם, בושה לעיתונות", אמר יונה. "אתם לא תשפטו בנאדם לפני שהוא נשפט. שפטתם אותי והפכתם אותי לגנב".
"בפעם הבאה", אמר לאחד הכתבים, "תעשה שיעורי-בית. תבדוק טוב מי בנה יותר ממני במדינת ישראל. אני ברחתי? בושה. תראה עכשיו בארץ מה מחכה לי, ואז תבין למה לא הגעתי".
יונה אף הצביע על חתכים בידו, וטען כי זה מה שעשו לו אסירים אלבנים בכלא האיטלקי. "מה שעברתי זה גהינום", אמר.
מחוץ ליאח"ה המתינו ליונה צלמים ועיתונאים וגם כ-30 מפגינים מנפגעי חפציבה, שזעמו על שאיבדו את ביתם. "אין לנו בתים, לקחת לנו הכל", קראו המפגינים. חלקם נשאו חולצות עם הדפס "בני ערובה של בועז יונה", ואחרים עם הכיתוב "לא נשכח ולא נסלח" על גבי תמונתו של יונה.
"לאייכמן לא עשו את מה שעשו לי"
מוקדם יותר היום, בעת שעלה למטוס שהביאו ממילאנו לישראל, אמר יונה לעיתונאים: "לאייכמן לא עשו את מה שעשו לי. לא גנבתי מעולם, לכל היותר מעדתי. עשיתי הכל כדי שהדיירים יקבלו את הבתים".
יונה, שהיה מתוסכל מאנשי התקשורת שעטו עליו, הוסיף: "הדבר הקשה ביותר הוא הלינץ', כשהעיתונות רוצה לגמור אותך ולהפוך אותך לגנב. אני עומד לטהר את שמי ואת שם אבי (מרדכי יונה - נ.ש.), איש רב-פעלים. היתה פה מעידה, עובדה שאין לדיירים האלה בית, אבל הסבל שלי גדול מהסבל של רוכשי הדירות".
מקורביו של יונה טוענים כי סבל מהתעללויות בבית-הכלא באיטליה. אנשים שראו את יונה עולה לטיסה אישרו כי מצבו הפיזי נראה רע.
יונה הגיע בטיסה מסחרית רגילה, כשהוא מלווה בשני אנשי משטרה שהיו ממונים על הסגרתו. עם זאת, הוא הושב בירכתי המטוס, כאשר הנוסעים האיטלקים חוצצים בינו לבין הנוסעים הישראלים, שישבו בקדמת המטוס.
בנתב"ג המתין ליונה ראש מפלג המודיעין ביאח"ה, כאשר עימו עלה למטוס צוות בילוש, והם הורידו את יונה, כשהוא אזוק ברגליו לאחד הבלשים, ישירות אל ניידת משטרה שהמתינה במקום.
שיתוף-פעולה מוגבל
כאמור, הניידת לקחה את יונה למשרדי יאח"ה בבת-ים, שם הוא התבקש למסור גירסה ראשונית לכל החומרים שנאספו נגדו מאז נחשפה הפרשה. חקירתו צפויה להתארך עד לשעה 22:00 לערך, ואז הוא יועבר לבית-המעצר אבו-כביר, שם יבלה את הלילה הראשון בישראל. מחר בבוקר הוא יובא כאמור בפני נשיאת בית משפט השלום בתל-אביב, השופטת עדנה בקנשטיין, לשם הארכת מעצרו. לאחר מכן תימשך חקירתו.
בימים הקרובים צפויים גם חוקרי רשות ניירות ערך להיכנס לתמונה ולחקור את בועז יונה בנוגע לפעילותו בחברות הציבוריות בקבוצה.
למעשה, בחודשים האחרונים הוקפאה חקירת פרשת חפציבה, משום שפעולות החקירה שנדרשו כבר בוצעו וכל החשודים במעורבות בפרשה נחקרו. במשטרה חיכו לשובו של יונה, כדי לגבות את גרסתו לאירועים ומקווים שהוא ישתף פעולה.
שיתוף-הפעולה של יונה בחקירה עשוי להשפיע גם על האפשרות לחתימה על הסדר טיעון. בכל מקרה, כתב האישום נגד יונה לא יוגש בימים הקרובים, אלא אם ייתקלו החוקרים בסירוב מוחלט שלו לשתף פעולה.
לפי הראיות שבידי פרקליטות המדינה והמשטרה, בועז יונה הונה מאות רוכשי דירות וכן בנקים, ובמעשיו אלה גנב וקיבל במירמה למעלה מ-300 מיליון שקל, וביצע עבירות של רישום כוזב במסמכי תאגיד בהיקף של למעלה ממיליארד שקל.
יונה יטען: בג"ץ ומלחמת לבנון הביאו לקריסה
"בג"ץ, שאסר בנייה בקריית ספר, ומלחמת לבנון השנייה - הם הגורמים העיקריים שהביאו לקריסת חפציבה כמו מגדל קלפים" - כך צפוי בועז יונה להסביר לחוקרי המשטרה.
יונה צפוי לומר לחוקרים שעם כניסתו לניהול החברה הוא החליט על אסטרטגיה ברורה שתוביל את חפציבה להיות אחת מחברות הבנייה המובילות בשוק: החברה תתמקד באיתור קרקעות זולות לבנייה, בתנאי שניתן יהיה לבנות עליהן מאות יחידות דיור.
מקור הקרקעות יכול להיות מהמינהל או קרקעות פרטיות, ומיקומן - כל מקום שבו ניתן לייצר ביקוש. המחשבה היתה שקרקעות זולות יאפשרו דירות זולות. בתוך זמן קצר החלה חפציבה בפרויקטים בצפון, ביו"ש ובדרום. כך הגיעו בועז יונה, בשיתוף סולל בונה וחברת אלקטרה, למו"מ על רכישת קרקע לבניית 1,500 יח"ד במודיעין עילית ("קריית ספר").
יונה יאמר לחוקרים שבג"ץ שיבש את התוכניות שלו ב-2005, כאשר החברה עמדה למסור 300 יחידות דיור לרוכשים. אז הגישו תנועת "שלום עכשיו" ופלסטינים מהכפר בילעין עתירה המונעת את אכלוס הפרויקט.
לדבריו, בג"ץ אסר במשך שנתיים את מסירת הדירות, ובכך לא רק שנמנעה האפשרות של חפציבה לגבות מיליוני שקלים כתשלום עבורן, אלא נזקפת לחובתה הוצאה כספית של מיליוני שקלים. כך, לטענתו, החל שיבוש מוחלט של כל תזרימי המזומנים - תשלום לספקים, תשלום לדיירים על איחורים וכו'. אגב, צו המניעה הוסר יומיים אחרי מעצרו של יונה באיטליה. בעת הקריסה, בנתה החברה יותר מ-4,600 יחידות דיור בכל הארץ; 2,000 מהן היו מוכנות.
הסיבה הנוספת שיעלה יונה בחקירתו היא מלחמת לבנון השנייה. כידוע, יאמר לחוקריו, הבעיה הראשונה בזמן מלחמה היא פעילות העובדים הפלסטינים, שאינם יכולים לצאת מהשטחים ולהגיע לאתרי הבנייה. לטענת יונה, כל מערך הפעילות של החברה בצפון, מחדרה ועד כרמיאל ועכו, היה משותק. אף דירה לא נמכרה, אולם מאחר שהיו התחייבויות כספיות כלפי קבלני המשנה והספקים, היו לחברה הוצאות כספיות כבדות.
"כמו במגדל קלפים, מערכת הכספים יצאה משליטה", יסביר לחוקרים. מכאן, הדרך לקריסה המוחלטת היתה קצרה. יונה ביצע קיצורי דרך, כשעבד עם חברות וקבלנים ב"שחור", לא שמר על הפרדה חשבונאית בין חברות הקבוצה, פיתה רוכשי דירות לקבל הנחה כנגד ויתור על ערבויות חוק מכר ולרשום צ'קים על שמו במקום על-שם חפציבה, ועוד.
כשהחובות הלכו ותפחו לממדים עצומים, לווה יונה כספים בשוק האפור, וכך לטענתו עשה הכל כדי להציל את החברה מקריסה. אלא שכידוע, גם זה לא עזר וחובות החברה הגיעו לכמעט שני מיליארד שקל (כולל ערבויות חוק מכר). בסביבתו של יונה טוענים שכיום נותרו רק 158 משפחות בלא ערבויות, הממתינות לפתרון של המנהל המיוחד שמונה לקבוצה, עו"ד יצחק מלכו.
"אם בועז יונה היה גונב 300 מיליון שקל, היינו רואים אותו משתזף בנמיביה"
"אם בועז יונה היה 'גונב' 300 מיליון שקל, היינו רואים אותו משתזף בנמיביה. זה לא המקרה כאן". כך אמר היום (ב') בראיון לגלי צה"ל בני כהן, יועץ התקשורת של בועז יונה. כהן הגדיר את קריסת חפציבה כטרגדיה כלכלית שקרתה הן למשפחת יונה והן לרוכשי הדירות בחפציבה, ולא כפשע שביצע יונה. לדבריו, יונה ניסה להיחלץ מהמשבר בכל דרך: "משפחת יונה השקיעה בחברה את כל כספה", אמר כהן.
יונה מבוקש בגין זיוף, מירמה בנסיבות מחמירות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, גניבה בידי מנהל והלבנת הון. עוד הוא חשוד כי קיבל במירמה יותר מ-300 מיליון שקל, הונה מאות רוכשי דירות ובנקים ומעל בכספי החברה בהיקף יותר ממיליארד שקל.
יונה ייחקר ע"י רשות ני"ע במקביל למשטרה
הרשות לניירות ערך תחקור את בועז יונה, ככל הנראה בנוגע להתנהלותו בשתי חברות ציבוריות שהיו בשליטתו ולא בחברת חפציבה הפרטית. החקירה תתמקד בחשד שיונה העביר כספים הנאמדים במיליוני שקלים מהחברות הציבוריות לחו"ל. לפי שעה טרם נקבע לוח זמנים לחקירה, אולם ברשות הבהירו כי לא ימתינו לסיומה של החקירה המשטרתית ושתי החקירות יתבצעו במקביל.
החקירה הצפויה ליונה ברשות נחשפה היום (ב') בדיון שהתקיים בוועדת הכספים, בתשובה לשאלתו של ח"כ יעקב ליצמן (יהדות התורה). נציג הרשות, עו"ד שלומי אלבק, שבכלל הגיע לדיון בעניין אחר, אמר כי יש לרשות עניין לחקור את יונה.
ליצמן זעם על הנציג ואמר כי בדיונים קודמים, ראש הרשות הקודם, משה טרי, הכחיש כי קיימים חשדות נגד יונה ואף אמר כי הרשות לא תחקור את יונה. אלבק ענה לליצמן כי טרי הכחיש את הדברים משום שבזמן שנאמרו עדיין לא היה ידוע היקף הפרשה וכי אז סבר ראש הרשות כי החברות המדוברות הן פרטיות.] לדבריו, בזמן שחלף התברר כי בשליטתו של יונה שלוש חברות ציבוריות שמאחת מהן הועברו 12 מיליון דולר לחו"ל. ליצמן טען בתגובה לדבריו של אלבק כי בידיו היה מסמך שקבע כי יונה העביר לחו"ל את מיליוני הדולרים והוא אף הראה אותו לטרי בעת שהכחיש את הדברים.
כתבות
ני"ע
