השוואה לנאצים אינה בהכרח הוצאת דיבה ואינה שוללת את הגנת תום הלב מפרסום דיבתי. כך קבעה היום (ב') שופטת בית המשפט העליון, עדנה ארבל, בהחלטתה לדחות בקשת רשות ערעור של רפאל פריג' כנגד גדעון ספירו על פסקי הדין של בתי המשפט השלום והמחוזי, שדחו את תביעתו לפיצויים בשל לשון הרע.
ברקע ההליכים עומדת רשימה שפירסמה בשנת 2000 העיתונאית סילבי קשת, שבה הגדירה את יחידת דובדבן כיחידה בלתי אנושית. פריג', שהיה באותה עת מתמחה בפרקליטות מחוז ירושלים, הגיש נגד קשת תלונה במשטרה בטענה להמרדה. דבר הגשת התלונה פורסם במקומון "כל הזמן" של הוצאת "מעריב".
בתגובה לכך פירסם ספירו באותו מקומון בטור השבועי שלו ביקורת על פריג', בו כתב כי משפטנים כמוהו מזכירים משפטנים מרפובליקת ויימר, שהתקרנפו לתוך משטר הדיכוי של הרייך השלישי.
השלום והמחוזי דחו את תביעת לשון הרע שהגיש פריג' כנגד ספירו, בנימוק כי בתגובת ספירו היה משום הוצאת לשון הרע, אך בשל היותה הבעת דעה עומדת לו הגנת תום-הלב.
תלוי בנסיבות
השופטת ארבל, בהסכמת השופטות מרים נאור ואסתר חיות, קבעה בהחלטתה לדחות את בקשתו של פריג' לערער לעליון, כי האמירות השנויות במחלוקת הן הבעת דעה של ספירו. ביחס להשוואה לנאצים ציינה, כי קביעה, לפיה יש להוציא קטגורית מהשיח הציבורי סוג מסוים של ביטוי, אינה עולה בהתאמה עם גישתו העקבית של המשפט הישראלי, הדוגל בחופש ביטוי רחב, וגם לא עם החוק.
"פרסום המהווה לשון הרע איננו נלמד רק מן המילים הפוגעניות כעומדת בפני עצמן אלא ממכלול הנסיבות שסבבו את הפרסום. לא המילים יוצרות את לשון הרע אלא הקונטקסט והנסיבות...לא ניתן ולא רצוי להפוך את המושגים מתקופת השלטון הנאצי לחסינים מפני שימוש בשיח הציבורי", קבעה ארבל.
לדבריה, "הגבלת השימוש במונחים מאותם ימים חשוכים לא תאפשר דיון ציבורי רחב בתופעות שונות של חיינו בהווה, ולא תאפשר למידה מלקחי העבר, ותשלול אמצעי חשוב לדיון ציבורי בסוגיות חשובות".
את פריג' ייצג עו"ד אלדד עוז ואת ספירו - אבישי חלפון. (רע"א 2572/04).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
