"אם אדלסון יקנה את 'מעריב', 'ידיעות' יצטרך להנפיק עצמו לציבור כדי לגייס מספיק כספים למאבק נגדו"

דיוקן רחב-יריעה על שלדון אלדסון, שמתפרסם בגיליון החדש של המגזין "ניו יורקר", מתאר את המיליארדר האמריקני כאחד המתנגדים הנמרצים ביותר של הממשלה הנוכחית בישראל בגלל יזמת השלום עם הפלשתינים; את מאמציו לשכנע את הנשיא ג'ורג' בוש ששרת החוץ קונדוליסה רייס רק תהרוס אותו אם היא תוסיף לדחוף לשלום ישראלי-פלשתיני; ואת ניסיונותיו לתקוע יתד בתקשורת בישראל ובארה"ב, לרבות חיזור אחרי סם זל, שהשתלט על קבוצת המדיה טריביון.

הכתבה מתארת בהרחבה את האימפריה העסקית של אדלסון ואת מהלכיו בדרך להקמתה, אך היא שמה דגשים חזקים בפלח היהודי והישראלי של חייו: במאמציו לסכל את מאמצי השלום של ממשלת אולמרט; בהצלחה הראשונית של החינמון "ישראל היום", בבעלותו; ובחזונו להקים קזינו לא רק באילת, אלא גם על אי בנהר הירדן, מיזם שח"כ בנימין נתניהו התגייס לקדמו, לפי הכתבה.

"ניו יורקר" מציין, שבמדיה הישראלית מכנים את "ישראל היום" "ביביתון" בגלל האמונה שהעיתון משמש שופר של נתניהו, ושעמוס רגב, עורך העיתון, נמנה עם תומכי נתניהו, ומוסיף: "נראה ש'ישראל היום' משגשג... הוא מבקש לקרוא תיגר על 'ידיעות אחרונות', ה'עיתון של המדינה', הן באמצעות תחרות ישירה והן באמצעות שת"פ עם 'הארץ'..."

מקורב למשפחת מוזס, בעלת השליטה ב"ידיעות אחרונות" אמר ל"ניו יורקר", כי אם אדלסון יצליח לרכוש את "מעריב, ייתכן ש"ידיעות" יצטרך להנפיק את עצמו לציבור כדי לגייס מספיק כספים להתחרות באדלסון.

הפיננסיר מייקל סטיינהארדט, לשעבר מנהל קרן גידור ומייסד ויו"ר משותף של "תגלית", קרן למימון ביקורי צעירים יהודיים בישראל, שאדלסון הוא התורם הגדול ביותר לה, מקיים יחסי ידידות עם אדלסון. סטיינהארדט אמר ל"ניו יורקר", בתשובה לשאלה על יזמות המדיה של אדלסון: "את הדברים האלה לא עושים בשביל כסף. הם נעשים מפני ששלדון הוא אידיאולוג, באמת אכפת לו מדברים שקשורים ברוחניות, לא בארנק".

במאמץ לקדם את הרעיון להקים קזינו על אי בנהר הירדן, הגיע אדלסון לחוסיין, מלך ירדן לשעבר, בתיווכו של נתניהו. עודד ערן, שגריר ישראל בירדן באותה תקופה, אמר לניו יורקר, כי הוא זוכר שקיבל קריאת טלפון מנתניהו, ראש הממשלה דאז, שאמר, כי כאשר יגיע אלדסון לעמאן, הוא (ערן) צריך לקחתו לפגישה עם חוסיין. אדלסון תכנן לשטוח לפני המלך את תכנית בית ההימורים שלו.

"אדלסון נכנס למכוניתי ואמר, 'איפה קיבלת את זה? אני צריך אחת כזו'", אמר ערן למגזין. "הייתה לי אז מכונית משוריינת מתוצרת ב.מ.וו, בעלות של חצי מיליון דולר, שהיו לה חלונות כל כך עבים עד שהיה צריך להתאמץ כדי לסגור את הדלת". ערן שאל את אדלסון מדוע הוא צריך מכונית כזו. אדלסון השיב: אני בעסקי הימורים. גילויים נוספים בכתבה:

על מאמצי אדלסון לשכנע את הנשיא בוש להתנער מיזמת השלום בין ישראל לפלשתינים: סכומי הכסף הגדולים שתרם אדלסון לבוש זיכו אותו להימנות עם קבוצה מצומצמת של התורמים הגדולים ביותר, שמכונה "החלוצים של בוש". באוקטובר אשתקד, הגיע אדלסון לבית הלבן עם קבוצה של תורמים שביקשו לדבר עם הנשיא על ישראל ולהביע התנגדות לתהליך השלום. אדלסון מחה באזני בוש, שקונדוליסה רייס דואגת למקומה בהיסטוריה, לא למקומו של בוש. הוא אמר לנשיא שרייס תהרוס אותו אם יינתן לה להמשיך ביזמת השלום ההרסנית.

את מה שקרה לאחר מכן, תיאר אדלסון באזני מכר: בוש הניח זרוע אחת על כתפו של אלדסון, וזרוע אחרת על כתף אשתו, מרים, ילידת ישראל, ואמר למרים: "אמרי לראש הממשלה שלך, שאני צריך לדעת מה טוב לעם שלכם, מפני שבסופו של דבר, מה שיקבע תהיה המדיניות שלי, לא המדיניות של קונדי. אבל אני לא יכול להיות יותר קתולי מהאפיפיור". הבית הלבן הכחיש את הסיפור הזה, מציין "ניו יורקר".

ייתכן שהאירוע הזה תרם להחלטה הנחרצת של של אדלסון לגרום לסילוקו של אולמרט מכס ראש הממשלה, למרות שהשניים היו מיודדים מאז שנות ה-90, כותב המגזין.

מה אמר בוש על אדלסון: זמן לא רב לאחר הפגישה עם בוש באוקטובר 2007, סיפר נציג של ממשלת ישראל, כי הנשיא אמר לפקיד ישראלי אחר, בהומור מריר: "היה אצלי המיליארדר היהודי המטורף הזה, שצרח עלי". (הפקיד הישראלי ששמע לכאורה את הדברים מבוש אינו מצליח לזכור את השיחה; הבית הלבן נמנע מתגובה, מציין "ניו יורקר").

התנגשות עם חיים סבן: בתחילת נובמבר אשתקד, ערב פגישה בין שרת-החוץ, ציפי לבני, לראש הממשלה ברשות הפלשתינית סאלם פיאד, בוועידה של מרכז סבן, מוסד מחקר במכון ברוקינגס בוושינגטון, שפועל בחסותו של המיליארד הישראלי-אמריקני, חיים סבן, פנה אדלסון לסבן, שכיהן כיו"ר האירוע, וביקש ממנו לתרום לקמפיין נגד ממשלת אולמרט. סבן החליט לא לתרום. אדלסון ביקש ממנו לחתום על עצומה פומבית. סבן סירב. בעקבות זאת, האשים אותו אדלסון במימון מחקר אנטי-ציוני במרכז סבן. סבן הופתע, מדווח "ניו יורקר", אך הציע שמנהל מרכז סבן, מרטין אינדיק, ייוועד עם אדלסון. בפגישה שהתקיימה כעבור זמן במשרדו של אדלסון במלון ההימורים המפואר "ונישן", בלאס-וגאס, הוקיע אדלסון את אינדיק, לשעבר שגריר ארה"ב בישראל, על שהוא מארח "טרוריסטים", כמו פיאד, לדברי מקור שמודע למהלך השיחה. אדלסון אף טען, כי פיאד הוא מייסד הפתח. אינדיק השיב, כי פיאד מעולם לא היה מעורב בטרור וכי הוא אינו חבר בפתח. הבעיה שלך היא עם אולמרט, אמר אינדיק לבן שיחו.אדלסון השיב, כי ממשלת אולמרט היא ממשלה בלתי לגיטימית שיש להדיחה. (אינדיק סירב להגיב; סבן אישר את תוכן שיחתו עם אדלסון).

מה חושב ואומר אדלסון על עושרו: אדלסון אינו מתבייש להפגין את עושרו. לדברי מקור שנכח בקבלת פנים בוושינגטון לפני כמה שנים, בהשתתפות בוש, אמר אדלסון לנשיא: "אתה יודע, אני היהודי העשיר ביותר בעולם". הוא הציג עצמו כך גם לפני פקיד רשות ישראלי לשעבר, לדברי "ניו יורקר". בנקאי ההשקעות קן מוליס סיפר למגזין, כי הופתע לשמוע שאדלסון הציג עצמו כ"שלדון אדלסון השלישי", כאשר נפגש עמו לפני זמן לא רב.

"אמרתי לו, 'מעולם לא הייתי מודע לכך, שאביך היה שלדון אדלסון השני'", אמר מוליס. "אדלסון השיב, 'הוא לא היה שלדון אדלסון השני, אבל אני האמריקני השלישי העשיר ביותר'". אדלסון אמר, כי הוא מתכנן להיות האמריקני העשיר ביותר, מס' 1, ולהדיח את וורן באפט וביל גייטס מהמקום השני והראשון ברשימת העשירים ביותר. ידידו הקרוב של אדלסון, הבנקאי ארתור מרשל, מלאס-וגאס, אמר ל"ניו יורקר", כי בגלל היקף נדבנותו, אדלסון "עשוי להיות גדול יותר מהרוטשילדים".

ניסיון לחדור לשוק המדיה בארה"ב: לפני זמן לא רב פנה אדלסון לאיל הנדל"ן סם זל, בהצעה להקים שותפות לבעלות על רשת המדיה טריביון, ש"שיקאגו טריביון" הוא עיתון הדגל שלה. זל, שהשתלט על הרשת בדצמבר, סירב בנימוס, לדברי ניו יורקר. כמה מקורות אומרים, שאדלסון מעוניין גם לרכוש גם את "לאס וגאס ריוויו ג'רנל" אחד משני העיתלונים המובילים בבירת ההימורים. (משפחת סטיבנס, בעלת השליטה בעיתון, אמרת כי אדלסון לא פנה אליה).

פוחדים מאדלסון? "בישראל, שבה דמויות מובילות בתחומי הפוליטיקה, האקדמיה והעסקים נוטות להתבטא בבוטות, יש מגמה מדהימה לסכור את הפה כאשר מדובר באדלסון", כותב "ניו יורקר". "גם אנשים שהשקפותיהם מנוגדות לחלוטין לאלה של אדלסון, מסרבים להתראיין".

"יש מידה מוחשית של צנזורה עצמית", אמר למגזין המסאי הישראלי-אמריקני ברנרד אבישי. "בקרב האינטיליגנציה הישראלית, אי אפשר למצוא הצדקה אידיאולוגית למה ששלדון עושה; יש תחושה של בחילה מהעובדה שאמריקני בוחש באופן כה גס וריאקציונרי בפוליטיקה הישראלית. אבל אף אחד לא מדבר".

אליעזר פישמן, בעל השליטה ב"גלובס", הוא אחד מבעלי המניות ב"ידיעות אחרונות"