לחובבי גאדג'טים: טקסט ששווה את הנייר שהוא כתוב עליו

הבעיה, מסתבר, היא לא רק פסיכולוגית אלא גם פיזיולוגית. קריאה ממושכת של טקסט, נתונים ותמונות על נייר היא יותר נוחה ופחות מעייפת את העין מכל מסך אלקטרוני שהוא. גם החדות של טקסט שחור-לבן על נייר גבוהה יותר, והאחיזה נוחה ומאפשרת לשנות בקלות את מרחק הצפייה ואת הזווית בהתאם לפיזיולוגיה של הקורא.

הטוב בכל העולמות

הניסיון לגשר על הפערים הללו הוביל לפיתוח של הנייר האלקטרוני - ePaper. מדובר בבן-דוד קרוב של המסכים השטוחים הנפוצים, שכובשים היום את השוק. אולם בניגוד למסכי פלזמה ו-LCD, שבהם נעשה שימוש במקור אור אחורי כדי להאיר את המסך, בנייר האלקטרוני מועבר זרם כדי להזיז חלקיקים בין שכבות של חומר וליצור טקסט פסיבי ללא הארה מלאכותית, שמעייפת את העין.

מבחינות רבות, הנייר האלקטרוני משלב את הטוב של כל העולמות. הוא ידידותי לעין ונוח לצפייה ממושכת כמעט כמו נייר מודפס וצריכת האנרגיה שלו זעירה בהשוואה למסך LCD, מה שמאפשר לו להתנתק לאורך זמן ממקורות אנרגיה חיצוניים. ניתן גם לשדך לו זיכרון אלקטרוני עם קיבולת מידע ששקולה לעשרות ולעיתים מאות קילוגרמים של דפי נייר מודפסים, ולהעביר אליו טקסט ממקורות חיצוניים באותה קלות שניתן להעביר נתונים למחשב או ל-PDA.

למרות זאת, ה-ePaper נותר עד כה בגדר הבטחה לא ממומשת. אחרי כמה שנות שיווק, שוק הנייר האלקטרוני עדיין מתמקד כיום בעיקר במוצרים ביתיים ואישיים קטנים שמיועדים לקריאת קבצי ספרים אלקטרוניים ועיתונים, ובמוצרים ייעודיים לשוק המקצועי דוגמת קטלוגים אלקטרוניים או אמצעי המחשה מתקדמים. השנה מוערך היקף השוק העולמי של הנייר האלקטרוני בכ-87 מיליון דולר בלבד - שבריר מהיקף שוק המסכים השטוחים בכלל.

אפילו חברת אמזון, שהשיקה בשנה שעברה קורא ספרים אלקטרוני משלה תחת השם Kindle, עדיין לא רשמה הצלחה היסטרית בהחדרה. זאת, למרות דחיפה אגרסיבית לשוק ולמרות שרתמה מאחורי המוצר מערכת הפצה אדירה לגרסאות אלקטרוניות עדכניות של עשרות אלפי ספרים וכתבי עת.

גם ענקיות אחרות כשלו במשימה. סוני, למשל, השיקה כבר ב-2004 קורא ספרים על בסיס נייר אלקטרוני בשם Digital Book, אולם הביקוש הנמוך לו הוביל אותה להפסקת ייצורו בשנה שעברה. כיום, נשלט השוק העולמי על-ידי חברת E Ink האמריקנית, שמתמחה בשוק המקצועי, ומנגד על-ידי שלל מוצרי Low End מתוצרת טייוואן וסין.

בשורה התחתונה, הציבור הרחב עדיין סבור כי מדובר בטכנולוגיה יקרה מדי בהשוואה לביצועים הייעודיים המוגבלים שלה ובוודאי בהשוואה למסכי LCD, שהם גם זולים יותר יחסית לגודלם וגם צבעוניים. לפיכך, קיים כיום סיכוי קלוש לראות מישהו קורא את העיתון שלו על מסך אלקטרוני דקיק ברכבת או על ספסל ציבורי.

דף חדש

אלא שבחודשים הקרובים, כך נראה, עשוי הנייר האלקטרוני לבצע קאמבק רציני ולהתחיל לממש סופסוף את הפוטנציאל הגלום בו. אחת הסיבות לכך היא הטרנד הירוק ששוטף כיום את העולם ומגביר את המודעות הסביבתית. למרות הגידול בהיקפי המיחזור, הנייר הטבעי ביסודו הוא עדיין מוצר אנטי-סביבתי, שתורם לא מעט להיעלמות יערות הגשם ומופק בתהליכים עתירי אנרגיה, שמאיצים את התחממות הגלובלית.

כמו הרבה מוצרים דומים, גם מחירו נוסק כיום בתלילות. מחיר הנייר בבורסות הסחורות עלה בעשרות אחוזים בשנה שעברה והתחזיות הן שירשום עלייה נוספת של 7% עד 25% עד סוף השנה. ככל שהמגמה הזו מתמשכת ולא מגלה סימני התמתנות, מגיעים גופים בענפים דוגמת הוצאות לאור וחברות מדיה למסקנה שצריכים למצוא בטווח הארוך אלטרנטיבה לנייר הרגיל, ולעלויות הגבוהות של הפצתו, ושכדאי לחנך את השוק כבר עתה.

סיבה נוספת לקאמבק היא טכנולוגית. מחירי מסכי הנייר האלקטרוני רשמו בשנתיים האחרונות ירידה מצטברת של כ-25% ובמקביל חל כיום שיפור משמעותי בידידותיות למשתמש שלהם. הקיץ הזה צפויה הטכנולוגיה לבצע זינוק משמעותי גם בזכות קורא מסמכים אלקטרוני מדור חדש, שהוצג השבוע ביפן על-ידי פוג'יטסו. המוצר מכיל מסך שטוח בגודל דף תקני (A4), שמיועד לשמש כספר/עיתון אלקטרוני ועונה לשם פלפיה. הוא מכיל בתוכו רשימה ארוכה מאוד של חידושים טכנולוגיים, שמיועדים להפוך אותו לידידותי למשתמש יותר מכל המוצרים המתחרים בעבר.

המסך של פוג'יטסו הוא הראשון בתעשייה שמסוגל להציג ספרים, עיתונים ומגזינים אלקטרוניים גם בצבעים ולא רק בשחור-לבן. כמו בניירות אלקטרוניים, בשחור-לבן התצוגה הצבעונית של המכשיר נעזרת בתאורה טבעית והיא נוחה מאד לצפייה ממושכת. עוביו של המכשיר כסנטימטר אחד בלבד, משקלו 300 גרם ויש לו זיכרון פלאש בקיבולת שיכולה להכיל עיתונים אלקטרוניים של שנה שלמה.

עוד פריצת דרך טכנולוגית של המוצר החדש בדרך ליעד הנכסף של ידידותיות למשתמש היא צריכת חשמל מזערית. צריכת החשמל של הנייר האלקטרוני של פוג'יטסו היא אפסית במצב הסטטי של צפייה ולמעשה המכשיר צורך כוח רק כאשר מדפדפים בתוכן. בדרך זו הוא המכשיר יכול לפעול עד 50 שעות רצופות לפני שהוא זקוק לטעינה.

את המידע הוא מכניס לתוכו באמצעות רכיב תקשורת אלחוטית מטיפוס Wi-Fi, שקולט מידע ממחשבים ניידים ואפילו מטלפונים סלולריים ומסוגל להזין לתוכו תוכן מלא של עיתון יומי אלקטרוני בתוך שניות.

המחיר משקף כרגע את ההשקעה הרבה בטכנולוגיה - כ-100,000 ין - אולם ביפן מעריכים, שהמחיר יירד ככל שהתחרות תגבר וכי צפוי סבסוד של המכשירים על-ידי חברות הוצאה לאור או מגזינים, בדומה למודל של הטלפונים הסלולרים.

זוהי רק ההתחלה. בפתח נמצאים ניירות אלקטרוניים גמישים ודקיקים, שמבוססים על משטחי פילם במקום משטחי זכוכית קשיחים. אבות-טיפוס של מסכים כאלה כבר הוצגו בתערוכות, ומוצרים מסחריים ראשונים בגדלים של 12 אינץ' עשויים לצאת לשוק. הנייד האלקטרוני פותח דף חדש. *