בעלי המניות בחברות הציבוריות מפסיקים להיות חותמת גומי. האקטיביזם מרים ראש, וראינו את זה בחודשים האחרונים אצל מגוון חברות, שביקשו להעביר החלטות באסיפה הכללית ונתקלו בהתנגדות בעלי המניות.
גם בחברת מעיין ונצ'רס
זה קרה. בעלי המניות שלה הצביעו באסיפה הכללית של החברה נגד אישור התגמול לשני דירקטורים בחברה.
אז מה קרה שגרם לאסיפה לא להיות רק מאשרת רשמית? קצר בתקשורת בין מעיין למוסדיים. 64.2% מהמצביעים סירבו לאשר את התגמול לדירקטור שרגא שחק, מטעם קבוצת אינפיניטי ו-55.5% סירבו לאשר את התגמול לאבישי זילברשץ, דירקטור מטעם חברת טק-מי. עבור שניהם ביקשה החברה מענק של מיליון אופציות לא סחירות, הניתנות למימוש לפי 1.7 שקל (לעומת מחיר של 1 שקל במסחר היום), המבשילות בהדרגה לאורך 3 שנים והניתנות למימוש כתלות בהמשך כהונת הדירקטור בחברה. ערכן הכלכלי הוא כ-340 אלף שקל לכל דירקטור.
ככל הנראה, לבעלי המניות לא הייתה השגה על היקף האופציות, אלא על סעיף בהסכם אשר הגדיר כי הדירקטוריון יכול לשנות את תנאי ההבדלה והמימוש של האופציות בהמשך הדרך ללא אישור האסיפה הכללית. חברות מבקשות לעיתים את התנאי הזה, אך נדיר שמשקיעים מוסדיים מאשרים מעין צ'ק פתוח שכזה. מעיין מסרה כי תבדוק את מקור הבעיה ותגיש כנראה הצעה מחודשת. *
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.