פורטפוליו / רות ארנון

פרלמן-מלצ'יק: סבא וסבתא, שעלו לארץ ממינסק ב-1882 והתיישבו ביפו. הם קנו בית בנווה שלום, שהפכה לנווה צדק, עוד לפני הקמת אחוזת בית. שם נולדתי וגדלתי עד גיל 13.

הורים: אימא סיימה את סמינר לווינסקי באחד המחזורים הראשונים, ואבא, שהוקסם מהנדסת חשמל, נסע לטולוז ב-1929, עם אימא ועם האחים שלי, כדי ללמוד את התחום באוניברסיטה. בסוף הוא קיבל שם תואר של מאסטר במתמטיקה. אימא חיכתה עד שהם חזרו לארץ כדי ללדת אותי.

כיתה א': למדתי ב"בית ספר מעורב נווה צדק". בזכות אחי ואחותי ידעתי לקרוא ושלטתי בחשבון הרבה מעבר לרמה. כשביקשתי מהמורה שתיתן לי שיעורי בית אחרים כי משעמם לי, היא פנתה למנהל. הוא בחן אותי, ואחר כך ביקש שאגש להחליף את הספרים לאלה של כיתה ב'. כשבאתי הביתה וסיפרתי לאימא שעליתי כיתה, היא רצה מבוהלת לבית הספר ושאלה איך ילדה קטנה ורזה כל-כך תתמודד. התמודדתי.

רפואה: זה היה הכיוון שלי, אבל בלי החלק הטיפולי. כשסיימתי את התיכון אחי הפגיש אותי עם פרופ' יהודית בירק, והיא יעצה לי ללמוד כימיה, הבסיס להכול. עד הגיוס סיימתי שנה ראשונה.

עתודה: הצטרפתי אליה כי בגלל הגיל לא אפשרו לי להתגייס עם החברים לנח"ל. כשסיימתי את הלימודים כבר הייתי קצינה במעבדה של חיל הים.

אפרים קציר: בחופשת השחרור עבדתי כמדריכה בתערוכה "אטום למען השלום". מישהו שהכרתי שם אמר לי שפרופ' קציר מחפש דוקטורנטים. הלכתי והתקבלתי.

קריירה: עברתי את כל מסלול ההכשרה מעוזרת מחקר לחוקרת מהמניין ולסגן נשיא מכון ויצמן.

קופקסון 1: תרופה לטרשת נפוצה. הייתי חברה בצוות המחקר שהמציא אותה.

קופקסון 2: האמת היא שלא התכוונו לפתח תרופה, אלא לנסות ולהבין איך חלבון פשוט מעורר את הגוף לתקוף את עצמו. חשבנו שזה נובע מהתכונות שלו, וניסינו לייצר מולקולה סינתטית שתדמה למעורר המחלה כדי שנוכל לחקור את המנגנון שלה.

נקודת מפנה: אחרי שנה של ניסיונות כושלים כמעט הרמנו ידיים, ואז החלטנו לבדוק אם אותו חלבון סינתטי יכול למנוע את המחלה. בניסיון הראשון רק 20% מהחיות חלו, במקום 80% קודם. חשבנו שזה מקרי, אבל בניסויים החוזרים התוצאות היו דומות. מיד הוצאנו פטנט.

מסחריות: ניסינו למצוא חברות שיסכימו לממן את פיתוח התרופה, ובין היתר פנינו לג'ונסון את ג'ונסון ולדאו כימיקלס, ונדחינו. מיכאל סלע, שהיה חבר של אלי הורביץ, הלך לדבר איתו, ואלי הסכים.

טבע: של אותן שנים הייתה חברה קטנה, ועד היום אני מעריכה את אלי הורביץ על התעוזה, כי לא היה לו מושג לאיזו הרפתקה כלכלית הוא נכנס.

ייצור גנרי: אני לא כל-כך בעסק המסחרי אבל כל חברה שמייצרת מוצר גנרי צריכה להוכיח את יעילותו על בני אדם. אין לי הערכה כמה זמן זה יכול לקחת.

כישלון הניסוי: חשבו שאם ייתנו מנה גדולה יותר ההשפעה תהיה גדולה יותר. הניסוי נכשל כי לא עמד בפרמטרים המדעיים.

פרס ישראל: מהשיאים המרגשים בחיי.

ביונדווקס: חברה המפתחת חיסון אוניברסלי לשפעת, ואני עומדת בראש המועצה המדעית שלה.

אוריאל: בעלי, מהנדס כימי ודוקטור לכימיה, שניהל את החטיבה להנדסת חומרים בתע"ש ואספן בולים. בלי התמיכה שלו לא הייתי מגיעה לשום מקום. הוא איש נפלא. יש לנו שני ילדים, שלמדו מחשבים, ושישה נכדים.

הקמראטה הישראלית: אני יו"ר הוועד המנהל שלה, מתוך אהבתי למוזיקה קלאסית.

פנסיה: באופן פורמלי עברתי לסטאטוס של אמריטוס במכון, ולכן אין בעצם יחסי עובד-מעביד בינינו. אבל כל עוד יש לי מענקי מחקר, ויש כאלה, אני ממשיכה לעבוד.

תפיסת עתיד: חוץ מהמחקר והאקדמיה למדעים אני גם יו"ר חבר היועצים של קרן בת שבע דה רוטשילד, ומכהנת בוועדות מדעיות של האיחוד האירופי. יש לי עוד הרבה עבודה.