10 דברים שצריך לדעת לפני שמתקינים מערכת סולארית לייצור חשמל

כחלק ממהפכת החשמל הסולארי, מאפשרת חברת החשמל לצרכן להתקין על הגג מערכת לייצור חשמל באופן פרטי, ולמכור לה אותו במחיר הגבוה פי ארבעה מהתעריף המשולם לה היום. מפתה? אולי, אך יש להביא בחשבון התקנה ראשונית בעלות של עשרות אלפי שקלים, הוצאות לא צפויות ולא פחות מרתיע, פרוצדורה בירוקרטית סבוכה

כשלושים תושבים ביישוב שטוף שמש בואך ים המלח התכנסו בשבוע שעבר במועדון היישוב לאסיפה. על הפרק: ניצול המשאב מספר אחת באזור, השמש, לייצור חשמל באופן פרטי - בהתאם לתקנות החדשות שהשיק לאחרונה משרד התשתיות כחלק מרפורמה סביבתית כוללת. הדיון התקיים בנוכחות נציגיה של אחת החברות שהחלו לפעול בשוק, ובמהלכו ניסו המתכנסים להעריך את יתרונות השיטה מול החסרונות - צפויים וצפויים פחות.

במסגרת התוכנית החדשה תרכוש חברת החשמל עודפי חשמל מצרכנים הבוחרים לייצרו עצמאית באמצעות אנרגיית שמש. מחיר הרכישה לכל קווט"ש הוא 201 אגורות - פי ארבעה ממה שמשלם כיום צרכן לחברת החשמל, כחצי שקל. מחיר הרכישה מובטח למשך 20 שנה ממועד חתימת ההסכם בין הצדדים והוא צמוד למדד המחירים לצרכן.

העיקרון פשוט: בביתו של יצרן פוטנציאלי מותקן מונה חשמל דו-כיווני. החשמל שמפיקה בשעות היום המערכת הסולארית, שמוצבת לרוב על הגג, מועבר ישירות לחברת החשמל - בעוד הצריכה הביתית נעשית כרגיל, ממערכת החשמל הרגילה. חשבון החשמל מקזז את הסכומים וכך הוא עשוי להצטמק משמעותית, ואף לזכות את הצרכן בסכומי כסף נאים מדי חודשיים.

וזה התחשיב המקובל להערכת עלות-מול-החזר: כל קילוואט מותקן, 10 מ"ר של קולטים, צפוי לספק בין 1,600 ל-2,000 קווט"ש לשנה - המתורגמים לכ-3,200 עד 4,000 שקל. עלותה של יחידה בסיסית כזו נעה לרוב סביב 35-40 אלף שקל (בהתאם לחברה, לסוג הקולטים ולתנאי ההתקנה בשטח - מיקום הבית, סוג הגג, הנגישות והתשתית החשמלית הקיימת). כך שתקופת ההחזר של עשר שנים עליה מקובל לדבר היא סבירה, אך בהחלט לא מחייבת; מה גם שהוצאות נוספות, כפי שמפורט בהמשך, עשויות לשנות לגמרי את התמונה. המערכת אמורה לפעול כתקנה 20-30 שנה, אך הניסיון המועט בתחום מקשה על התחזיות.

"הכוונה שלנו אקולוגית בבסיס", מזכיר ראש תחום הרישוי ברשות החשמל, עודד אגמון. "קבענו תחשיבים נורמטיביים, אבל כמובן שלמיקום, לשמש ולנתונים אחרים השפעה נוספת על היקף הייצור ועל הסכומים הנגזרים".

האם בסופו של דבר, יש למהלך כדאיות כלכלית? "דבר ראשון, הלקוח הפוטנציאלי צריך להבין למה הוא רוצה לעשות את זה?", אומר אלחנן שוורץ, מנכ"ל חברת האנרגיה "סולארי. "בשורה התחתונה זה לא מאוד כלכלי, מדובר במקרה הטוב בהשקעה סולידית של 8-10% לטווח ארוך מאוד - וזה עוד בלי עלויות מימון. ערך הכסף כנראה לא יישחק, אבל מדובר בסופו של דבר בהשקעה אידיאולוגית, אחרת בוודאות ישנם אפיקי השקעה טובים יותר".

כך או כך, מאז פרסום התקנות בתחילת יולי מנסים בחברות להתמודד עם התעניינות נרחבת במיוחד. "יש עלייה עצומה בפניות", אומר שוורץ. "הנושא מעניין הרבה מאד אנשים, במיוחד במדינה רוויית שמש כמו ישראל. אנשים קוראים על זה ורוצים לדעת במה מדובר".

כמה מהם גם יתרגמו את ההתעניינות לפסים מעשיים? עוד לא ברור. גורמי ההרתעה העיקריים, כנראה, הם המחיר - שנע בין 35 אלף שקל למערכת מינימלית ועד 150 אלף שקל למערכת רחבת-תפוקה - לצד ההתעסקות הביורוקרטית והטכנית שכרוכה בהקמתה. הנה כמה דברים שכדאי לקחת בחשבון בטרם החלטה.

1. ניסיון

17 חברות אנרגיה מתקינות כיום בארץ מערכות סולאריות לייצור חשמל בצריכה עצמית. הבחירה, כנראה לא קלה וגם המחירים נעים סביב מפתח דומה. מה כדאי לקחת בחשבון?

"קודם כל דרוש ניסיון", ממליץ אגמון, "מדובר בטכנולוגיה חדישה וכדאי לוודא ניסיון של שנתיים עד חמש בתחום, שעדיף על חברות שנכנסו לתחום רק לקראת יישום התקנות. הצבת הקולטים נכון היא תורה שלמה, ויכולה להשפיע משמעותית על תפוקתם". יש לציין שלרבות מהחברות ניסיון רב-שנים בתחום הסולארי, מה שאינו בהכרח מחייב ניסיון ספציפי בהתקנת מערכות מהסוג המדובר. לכן כדאי להתעניין בפרויקטים קודמים בארץ ובעולם ולבקש מהחברה להציג קבלות מעשיות.

2. מימון

מכיוון שלחלק ניכר מהצרכנים אין יכולת או כוונה לשלוף מכיסם עשרות אלפי שקלים בבת אחת, ומכיוון שגודל מערכת ביתית ממוצעת מוערכת בשניים-שלושה קילוואטים, סביר להניח שהתקנה כזו תחייב מציאת פתרונות מימון הולמים - ויש לקחת בחשבון גם את עלויות המימון עצמו.

מכיוון שמדובר במערכת שמשלמת את עצמה לאורך השנים, ישנו היגיון בנטילת הלוואה שהחזריה ישולמו מהוצאות החשמל. הראשון מבין הבנקים להציע פתרון ייעודי הוא בנק הפועלים, שבשיתוף עם אחת החברות ("סולארפאוור") מציע חבילת מימון בהיקף של עד 110 אלף שקל עד עשר שנים, ללקוחות כל הבנקים, באמצעות אשראי צרכני לא צמוד בריבית משתנה על בסיס ריבית הפריים. סביר להניח שכחלק מהמגמה הירוקה יצטרפו מהר בנקים אחרים לחגיגה, ובכל אופן - תמיד כדאי לבדוק בחברה אפשרות סיוע במימון בנקים השונים (בחברת "סאנדיי", למשל, מצהירים על סיועו במימון של 100% באמצעות גופים בנקאיים) - וכך גם אופציה של נטילת הלוואה רגילה, גם אם אינה מוגדרת למטרה ספציפית זו.

3. אחריות / תיקונים

אחד ההיבטים הסבוכים ביותר שאינם נלקחים בחשבון בתחשיב ההחזר המוערך, הוא תקלות שיתרחשו במערכת לאורך שנים ועלות התיקונים או ההחלפה במקרה הצורך. מה יקרה אם פאנל סולארי בעלות של אלפי שקלים יעוף מהגג בשעת סערה, או יתנפץ כתוצאה מתאונה לא צפויה? ומה אם תפוקתה של המערכת תרד באופן ניכר לאורך השנים והיא תייצר פחות חשמל מהמצופה? כאן כבר נדרשת עבודת תחקיר מעמיקה של הצרכן, שנדרש לברר היטב בטרם התקשרות עם החברה איזו אחריות היא מציעה עבור כל אחד מחלקי המערכת (הקולטים/הממיר), לאילו מקרים מתייחס הכיסוי ולכמה שנים בדיוק - וגם לאיזו תפוקה של המערכת מתחייבת החברה, ולאורך איזו תקופה. יש לוודא שהתפוקה אינה חורגת משמעותית מהתחשיבים הממוצעים - סביב 1,600 קווט"ש לקילוואט מותקן. מכיוון שניתן להניח שהביטוח אינו מושלם, ואינו מכסה תקלות לא צפויות שאינן נובעות מהשימוש, כדאי לעדכן את פוליסת ביטוח הרכוש ולבדוק אפשרות לכלול את המערכת הסולארית.

4. בירוקרטיה

התקנת מערכת סולארית כרוכה בדרך חתחתים ארוכה. ראשית, יש להגיש לחברת החשמל את התוכניות, מה שלרוב נעשה על ידי החברה המתקינה. "לא נכנסים לשום מחויבות עד שמקבלים את אישור חברת החשמל", אומר אגמון, "שמחויבת לבדוק את המתקן בשטח".

בנוסף הוחלט רק לפני כשבועיים לדרוש גם את אישור משרד התשתיות - אולם טרם נקבעו ההליכים הנדרשים ולא ברור אם החובה מתייחסת לחברה המתקינה או לצרכן עצמו.

אולם מה שצפוי לעכב את התהליך במיוחד הוא החובה להציג את אישור הרשות המקומית להתקנה המבוקשת, ואגמון מעריך: "ייקח לרשויות זמן לעכל את זה".

"בשלב זה אין אחידות ברשויות בקשר לטיפול בבקשות להצבה", אומר עו"ד איתן פרנס, העומד בראש "איגוד חברות אנרגיה מתחדשת" המתגבש בימים אלו. "למרות המודעות הרבה בקידום הנושא, עדיין לא ברור כמה זמן ייקח התהליך בפועל". רק לפני ימים ספורים נועדה לראשונה המועצה הארצית לתכנון ובנייה, במטרה לגבש הנחיות בנושא לרשויות המקומיות, ופרנס מדבר על "נימה אופטימית" ומביע תקווה כי הן יסייעו ככל שנדרש לתהליך ולא יערימו עליו קשיים מיותרים.

5. שינויי מחירים

מחיר הרכישה נקבע בעת חתימת ההסכם עם חברת החשמל והוא קבוע לכל תקופת ההסכם. אולם במטרה לעודד הצטרפות מהירה של צרכנים לרפורמה, יילך המחיר ויפחת החל מינואר 2009, כשב-2011 יחל המחיר עבור יצרנים חדשים לרדת בשיעור ניכר של 4% לשנה.

מנגד יש לזכור כי מחירי המערכות עצמן עתידים גם הם להשתנות, וכיאה לכל טכנולוגיה בתחילת דרכה סביר להניח שיצנחו בהמשך הדרך. "בתוך שלוש או ארבע שנים נראה מחירים שונים לגמרי", מעריך גורם בשוק.

6. כל הקודם זוכה

קיימת מגבלה על כמות הייצור הכוללת של חשמל סולארי - 50 מגהוואט מצטבר או עד שבע שנים (המוקדם מבין השניים), כשגודל המתקן לצרכן הביתי לא יעלה על 15 קילוואט ("כדי לא לפגוע בכלל צרכני החשמל בארץ, שישלמו מכיסם את הפגיעה בחברת החשמל"). מגבלת הכמות מתייחסת לחברות ולפרטים ביחד, אך מתוכה מוקצים לפחות 30% לצריכה פרטית. בין 15 ל-16 אלף צרכנים פרטיים, על פי רשות החשמל, יוכלו להצטרף למהלך (הערכה גסה, בשל התלות בגודל המערכות שיותקנו בפועל).

7. מיסוי

למרבית הצרכנים מדובר בהיבט לא רלבנטי, אך כדאי לדעת כי מתקרת ייצור של 18 אלף קווט"ש בשנה, מחויבים הרווחים ממכירת החשמל במס הכנסה עבור צרכן פרטי. מי שמתכוון להתקין מערכת גדולה במיוחד, כדאי שיבדוק מבעוד מועד את ההיבט הזה על כל משמעויותיו.

8. הנחה קבוצתית

רוב החברות נותנות הנחות לקבוצות מאותו אזור מגורים. כשמדובר בבתים משותפים, התאגדות כזו אפשרית, אך בשל שטחו המצומצם של הגג, סביר שייצור החשמל יכסה רק את עלות הצריכה המשותפת בבניין (שגם ערכה לא מבוטל). הרווח לפרט יפחת כמובן, אך גם ההוצאה.

9. צריכה בזמן אמת

חשוב להבהיר כי ניצול החשמל מתאפשר רק בעת הייצור, בהתאם לתנאי הסביבה. אגירה של החשמל בסוללות לניצול נוסף, למשל בשעות הלילה, אפשרית טכנולוגית; אך מחיר התקנתה של מערכת כזו גבוה הרבה יותר, הכדאיות הכלכלית פוחתת ומה שחשוב לא פחות - סוללות הן גורם הפוגע באיכות הסביבה, וכך חוטאים היצרנים למטרה האקולוגית המקורית.

בנוסף חשוב לזכור כי קיומה של מערכת סולארית על הגג אינה מספקת גיבוי בעת הפסקת חשמל, גם בשעות היום. הסיבה לכך היא בטיחותית ונועדה למנוע התחשמלות בעת תיקון התקלה במערכת הרגילה, בשעה שחשמל סולארי עודנו זורם במערכת.

10. סוגי הקולטים

יש לקחת בחשבון את סוג המוצר שמקבלים. "מקובל לדבר על תאים פוטו-וולטאים באופן כללי", אומר אגמון, "אבל בתוך הפוטו-וולטאי יש משפחות שונות, בעיקר תאי קריסטל סיליקון לעומת תאי Thin Film. קיימים הבדלים במחיר בין השיטות, ובהתאם גם באורך החיים - תאי הסיליקון עמידים יותר לרוב. באופן דומה, ממירים שונים יכולים לתת נצילות גבוהה או נמוכה יותר; גם מקור הפאנלים חשוב, וכדאי לבדוק שמדובר בשם מוכר בתחום".

פאנלים המיוצרים מקריסטל סיליקון נחשבים בעלי הנצילות הגבוהה ביותר למ"ר, הם יקרים יותר וחסרונם הוא באיבוד הנצילות בתנאי חום. פאנלים המיוצרים בשיטת Thin Film נצילים פחות, השטח הנדרש להתקנתם כפול אבל הוא בעל שני יתרונות: מחיר זול משמעותית והעובדה שהנצילות אינה נפגעת מהחום. "ל-Thin film, טכנולוגיה די צעירה בתחום, יש יתרונות בחוות גדולות ובאזורים חמים מאוד", מוסיף ישראל אוחנה, מנכ"ל חברת הסולאר "ג'י סיסטמס". "עם זאת רמת האמינות של תאי הסיליקון מוכחת על פני הרבה מאוד שנות ניסיון".

חברות מסוימות מציעות טכנולוגיה מסוימת ואחרות מציעות כמה מוצרים שונים, לכן כחלק מהבירור הראשוני חשוב לברר מהן החלופות השונות ומה משמעותן. *