לרוב אנשי ההיי-טק שאני מכיר יש חלום. בחלומם, הם קמים ביום בהיר אחד, עוזבים הכל ומתחילים מחדש בתחום אחר לגמרי. החלום הנפוץ ביותר הוא לפתוח בית קפה ולפרוש בשקט לגמלאות.
יום שישי לפנות ערב, חוף הצוק. אני וע', ידידי הטוב, יושבים עם כוס בירה קרה מול הים. "אז מה ע', נמאס לך?" אני בתפקיד הפסיכולוג. "לגמרי", הוא עונה, "14 שנה שאני בהיי-טק הזה שלך, ונמאס לי מהכול. נמאס לי מפיתוח תוכנה, נמאס לי לנהל את מי שמפתח, נמאס לי מאפליקציות שלא עובדות, נמאס לי מטלפונים זועמים מלקוחות, נמאס לי שהחיים שלי מושאלים לחברה תמורת כסף ותנאים, נמאס לי מכלוב הזהב הזה".
"לכלוב זהב יש גם יתרונות לא?", אני מקשה. "שקט כלכלי, בית נחמד, קפיצות לחו"ל". "אני יודע", הוא אומר, "ובכל זאת, אני בעניין של לדפדף הלאה". "ומה הכיוון?", אני שואל. "בית קפה", הוא עונה. "יש לי כבר מקום על הכוונת, ותוכנית עסקית".
"רגע, רגע. בוא נעשה כמה חישובים קטנים ברשותך", אני נכנס לתפקיד היועץ הכלכלי. "אתה מרוויח היום 35 אלף שקל ברוטו לחודש, שזה משהו כמו 50 אלף שקל עלות למעביד עם כל ההוצאות הסוציאליות. אז זה הסכום שאתה צריך להביא כל חודש בשביל לשמור על אותה רמת חיים, נכון?"
"אני מוכן גם לרדת קצת מהסכום הזה בשביל קצת שקט", הוא עונה.
"שכירות חודשית של בית הקפה פלוס ארנונה, מים, חשמל וגז, החזר הלוואות או מימון של ההשקעה הראשונית, השיפוץ, הציוד והריהוט, רואה חשבון, עורך דין וכל מיני אדמיניסטרציות - בוא נסכם שזה משהו כמו 18 אלף לחודש?". "נגיד", הוא עונה.
"ברמנים, מלצרים, עובדי מטבח, משכורות שמגיעות לעוד 18 אלף שקל לחודש לפני טיפים?", אני ממשיך. "כמה אתה מרוויח על כוס קפה אחרי הוצאות ישירות?"
"לא יודע", אומר ע', "משהו כמו 8 שקלים"?
"אז בשביל להתאזן, אתה צריך למכור משהו כמו 4,500 כוסות בחודש? 22 יום בממוצע זה 200 כוסות ביום? נשמע לך ריאלי? וזה עוד לפני שמשכת שקל אחד לעצמך", אני בתפקיד השטן הרשע.
"כן, זה קצת גבולי", מודה ע', ואני מקשה: "שלא לדבר על עבודה מהבוקר עד הלילה, השגחה תמידית על הקופה, ימים שבהם אין תנועת קונים". "טוב, זה חישוב לסניף אחד", מתחכם ע', "בתוכנית שלי יהיו עוד סניפים ואז ההוצאות הקבועות יהיו קטנות יותר".
"אהה, מעניין. ואז מה?" אני שואל. "ואז, אני אגדיל את הרשת ואתן זיכיונות ואשכור מנהל שיתפעל את כל העסק. ואז נקנה כמה בתי קפה עצמאיים ונגדיל את הרשת וגם את הרווחים", הוא מוסיף בחיוך גדול. "אחרי כן, אני אוכל לנתק מגע מהעסק ושאחרים יפעילו את זה בשבילי, ואני רק אמשוך את ה-50 שקל שלי בסוף החודש".
"וכל זה בשביל מה?" אני ממשיך להתקרצץ.
"בשביל שיהיה לי בית נחמד, רמת חיים , חו"ל... אתה יודע. וגם סתם לשבת עם בירה קרה בים", הוא מוסיף בנימה של ניצחון.
"אבל זה בדיוק מה שיש לך עכשיו, לא?" אני שואל בתמימות וע' משתתק. "התוכנית העסקית שלך היא פאקינג יצירת מופת, אתה יודע? כמעט כמו ההטמעה האחרונה שלכם בצרפת".
"טוב, טוב. שתוק כבר, ותזמין לי עוד לף בלונד", ע' צונח בכיסאו. כן, היה לו חלום.
הכותב הוא יזם ומנהל בתעשיית ההיי-טק
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
