תמיר פישמן: "יום בהיר אחד יפסיק העולם לממן את טורקיה"

"המשק הטורקי מסומן מזה כמה שנים כאחד המשקים המתעוררים המעניינים והיציבים בעולם", מציינים בסקירה של בית ההשקעות תמיר-פישמן על כלכלת תורכיה. אולם, באותה נשימה ובהסבר מפורט מזהירים מפני עתיד של אי-וודאות עד לכדי מחנק אשראי של ממש.
בסקירתם כתבו כלכלני בית ההשקעות כי לדעתם, התמ"ג בכלכלה הטורקי ת צומח בשיעור שנתי של מעל 6.5% בחמש השנים האחרונות, על רקע החשפותו של המשק המקומי לעולם המערבי.

עם זאת, מזהירים בתמיר-פישמן, כי נתוני המאקרו הללו אינם נותנים את התמונה המלאה לאחר שלא הצליחו למנוע משוק ההון הטורקי מלהציג את אחת מתצוגות התכלית הגרועות ביותר מבין שוקי המניות סביב הגלובוס. זאת, לאחר ששוק המניות המקומי, לטענת בית ההשקעות, הציג תשואה שלילית 38.7% מתחילת השנה - במונחי מטבע מקומי.

"רוחות חזיתיות רבות מעיקות על אמון המשקיעים בתורכיה, כאשר הכלכלה מאטה באופן משמעותי, האינפלציה מכה בעוצמה והסיכון הפוליטי מחריף", כתבו בסקירתם.

כלכלני בית ההשקעות מציינים כי גם הכלכלה הטורקי ת סבלה מן המשבר העולמי, אולם ניראה, כי העוצמה רבה יותר משאר כלכלות העולם. קביעה זו של בית ההשקעות נתמכת במספר נתוני מאקרו. כך למשל כותבים כלכלני בית ההשקעות בסקירתם, כי צמיחת התוצר המקומי הגולמי נפלה ל-3.4% בחישוב שנתי בחציון השני של 2007, הקצב האיטי ביותר מאז 2002. זאת, לאחר שמאוגוסט האחרון, הן האמון הצרכני והן הביטחון העסקי קרסו תחת משקל מחירי האנרגיה, חולשת הלירה הטורקי ת והציפיות למהלכי הידוק מוניטאריים.

בדומה לשאר העולם - גם הזינוק במחירי הנפט הכה בעוצמה בכלכלת תורכיה. תורכיה היא יבואנית נפט משמעותית (15% מסך היבוא, בהיקף של 29 מיליארד דולר, שהם כ-4.5% מהתמ"ג). מחירי הדלקים בתורכיה הם בין הגבוהים בעולם, היות והממשל ממסה בכבדות את מוצרי האנרגיה. עליית מחירי הנפט החדה (68% ב-2007 במונחי לירה טורקית, ו-37% נוספים מתחילת 2008) קיצצה בכוח הקנייה הפרטי והעסקי כאחד. באופן מפתיע, ההוצאה הצרכנית נשארה על הסוס דווקא וצמחה ב-4.6%.

מגמה יציבה זו נמשכה אל תוך הרבעון הראשון של 2008, אז אף האיצה לקצב של 7.3% בחישוב שנתי. המנגנון שאיפשר דפוס הוצאה זה הוא הגידול ברמות האשראי. בזכות גורם זה, על אף החולשה בשוק העבודה והגידול ברמת ההשתכרות, נתמכה הצריכה על ידי גידול מדהים בנפח האשראי הפרטי, עם צמיחה בקצב שנתי של 39% ביוני האחרון. למעשה, נפח האשראי הניתן במשק גדל מאז פרוץ משבר האשראי העולמי, אי שם באוגוסט אשתקד.

בתמיר פישמן מעלים את השאלה נוכח שלל נתונים אלו באשר למידת ההשפעה שלהם על מחזורי האשראי בתורכיה; עם עליית מחירי הנפט, תחדד גם את חוסר היציבות כלפי חוץ? (גירעון החשבונות השוטפים צפוי לעמוד השנה על 7.5% מהתמ"ג לעומת 5.7% ב-2007), וההשקעה הישירה הזרה בתורכיה נחלשה משמעותית גם כן.

השאלה החשובה הזו נובעת, בין השאר, מכך שהגידול בנפח האשראי, לטענת תמיר-פישמן מעצים את המכה האינפלציונית שפוגעת בכלכלת תורכיה כמו בשאר העולם. "תהליך הדיסאינפלציה המתון אשר היה בעיצומו התהפך, וממדד מחירים לצרכן שהגיע לשפל של 7.12% (שנתי) בספטמבר 2007, הגענו לרמה של 10.6% ביוני", נכתב בסקירה.

"אינפלציית הליבה עמדה בחודש החולף על 6.4% שנתי, המצביעה על כך שיש יותר באינפלציה הטורקי ת מאשר 'רק' סערת מחירי נפט וסחורות. בחודש מאי, הבנק של תורכיה העלה את שער הריבית ב-50 נקודות בסיס, והביא את הריבית המוניטארית לרמה של 16.25%. מהלכים אלו סייעו ללירה המקומית, והפכו את תורכיה לאחד השווקים המתעוררים הבודדים בעולם המציע למשקיעים שערי ריבית ריאלית חיובית כיום".

באשר לזירה הפוליטית נכתב בסקירה כי ביולי הקודם, הובילה מפלגת השלטון AKP מהלך להקדמת הבחירות אחרי שהפרלמנט לא הצליח למנות נשיא חדש, וניצחה אותן בהפרש גדול. עם זאת, המתחים בין הממסד השלטוני החילוני ובין ה-AKP הניאו-איסלמית החמירו.
סוגיית ההרעלה המפורסמת הפכה לסמל במאזן הכוחות שבין הבסיס השלטוני החוקתי הדמוקרטי (שיוסד על ידי אטאטורק) ובין האג'נדה הפוליטית של המפלגה השלטת, שנבחרה באופן דמוקרטי, נכתב סקירה.

זאת, לאחר שהפרלמנט העביר את החוק, המאפשר לנשים ללבוש כיסויי ראש באוניברסיטאות ובמוסדות ציבור, פסק בחודש שעבר בית המשפט נגדו, והכריז עליו כסכנה לחילוניות. במקביל, החל התובע הכללי לגבש מהלך משפטי שידיר את רגלי מפלגת השלטון AKP ומספר דמויות מפתח בה (ובראשן ראש הממשלה ארדוגן) מהזירה הפוליטית, תחת ההאשמה של פגיעה באושיות השלטון החילוניות. אף שהחלטה סופית בנידון לא תתגבש באופק של החודשים הקרובים, תקדים פסיקת בית המשפט בסוגיית הרעלות הופך לסבירה את האפשרות של הצלחת ההליך נגד מפלגת השלטון. עובדה זו מעלה שאלות רבות לגבי הנוף הפוליטי העתידי בתורכיה.

בתמיר פישמן מדגישים כי חוסר היציבות הפוליטית בא בתקופה שבה הכלכלה מאטה והגירעון החיצוני תופח. הגידול בפרמיית הסיכון על נכסים הנקובים בלירה טורקית הוביל את קובעי המדיניות לגבש שורת מהלכים שיעדם הרגעת המשק והשבת הביטחון, אך המשמעת הפיסקאלית נמצאת עודנה תחת לחץ ומהלכי ההפרטה שתוכננו נדחים, והופכים בכך את המדינה לתלויה עוד יותר במוכנותו של העולם לממן את צמיחתה.

לעת עתה, לא התקשו הבנקים לגלגל את החוב החיצוני, אך נותרה עננת חוסר ודאות סביב המשך פעילות המימון החיצוני. צמיחת הנתון ברבעון הראשון, אשר הפתיעה לטובה (6.6% שנתי), אינה מספיקה כדי להפיג את החששות.

בשורה תחתונה כתבו בסקירתם כלכלני תמיר פישמן: "על אף שתורכיה הייתה ונשארה אחד מיעדי ההשקעה בעל תחזיות הצמיחה המעניינות ביותר לטווח הארוך, תחזית הטווח הקצר הינה מאוד לא-ודאית.

"תיסוף ריאלי בשער החליפין בתוך ההקשר של חוסר היציבות הגלובלית אינו יכול להחזיק מעמד. רפורמות מבניות ומהלכי הפרטה נמצאים במצב המתנה לעת עתה, כאשר מפלגת השלטון מוציאה את ימיה על שכנוע הממסד הדמוקרטי בחוקיותה. על כן, אנו רואים את המטבע המקומי כמצוי תחת סיכון, על אף פער התשואה המבטיח. למשק הטורקי צפויה תקופה ארוכה של צמיחה איטית, כאשר שערי הריבית יובילו לסופו של מחזור האשראי, והעולם הגדול יפסיק יום בהיר אחד לממן מדינה אשר מחזירה תשואה של 3%-4% בלבד".

[לאתר המט"ח]