משפחת גאון צפויה לשלם מאות מיליוני ש' לקופת בנק צפון אמריקה

כונס הנכסים הרשמי, עו"ד שלמה שחר, חתם על הסכם פשרה עם משפחת גאון, המסיים את ההליכים המשפטיים ביניהם בפרשת בנק צפון אמריקה, הנמשכים מזה כשני עשורים. לפי ההסכם, משפחת גאון תשלם לקופת הפירוק של הבנק 3 מיליון אירו (כ-16.5 מיליון שקל), וכן 20% מהפיצוי שצפוי ניסים גאון לקבל מהמדינה (הנאמד במאות מיליוני שקלים) מכוח פסק דין חלקי בתביעת חברת אפרופים נגד משרד השיכון. המדינה עירערה על פסק הדין, כך שייתכן שביהמ"ש העליון יבטל את החיוב.

סכומים אלה מתווספים ל-3.6 מיליון דולר שכבר גבה הכנ"ר מגאון בעבר. הסכם הפשרה אושר ע"י ועדת הביקורת המלווה את פעילות הכנ"ר, בראשות השופט בדימוס אליהו וינוגרד.

קריסת בנק צפון אמריקה הסעירה את המדינה ב-1986, אז התגלה שהבנק נוהל למעשה ע"י חבורה של רמאים, שביצעו עסקאות פיקטיביות במיליוני דולרים ורוקנו אותו מנכסיו. מעבר לכתבי האישום שהוגשו בפרשה, הגיש הכנ"ר תביעה אזרחית נגד 11 הדירקטורים של הבנק, שברשלנותם איפשרו את המעילה ואף הצליח להגיע להסדר פשרה עם חלקם. בפסק דין תקדימי נקבע ש"היות אדם דירקטור אינו רק עניין של כבוד או כיבוד", אלא "להיות דירקטור משמעותו למלא תפקיד מרכזי בחברה".

ב-93' ניתן פסק הדין בתביעת הכנ"ר נגד בעלי התפקידים בבנק. בין היתר, חויבו הדירקטורים דוד גאון, בנו של נסים גאון, ויואל הרצוג, חתנו של נסים גאון ובנו של הנשיא לשעבר חיים הרצוג, לשלם כ-160 מיליון דולר.

כעבור שנתיים חתם הכנ"ר דאז (וכיום השופט) שמואל צור על הסכם פשרה עם גאון והרצוג, בו התחייבו לשלם 15 מיליון דולר, ועוד 10 מיליון דולר המותנים במצבם הכלכלי. נסים גאון ערב להתחייבויותיהם, אולם משפחת גאון שילמה 2 מיליון דולר בלבד. בעקבות הפרת ההסכם פתח הכנ"ר ב-99' בהליכי גבייה ואכיפה בשוויץ, בהם הצליח לגבות כ-1.6 מיליון דולר נוספים באמצעות מימוש עיקולים שהוטלו על נכסיהם ומשכורותיהם של גאון והרצוג.

מו"מ ממושך

בני משפחת גאון הגישו תביעה בישראל, וטענו שהופטרו מתשלום החוב לאור הסכם הפשרה בין הכנ"ר לג'ו נקש. גאון והרצוג אף ביקשו למנוע הליכי הגבייה שניהל הכנ"ר בשוויץ, אך בקשותיהם נדחו. התביעות טרם הוכרעו.

בתום מו"מ שנוהל בשנים האחרונות והואץ באחרונה נחתם הסכם הפשרה הנוכחי. הבקשה למתן הוראות שהגיש היום (ב') למחוזי בירושלים עו"ד סיני אליאס בשם הכנ"ר מפרטת חלק מהשיקולים להסכם: יכולת הגבייה, משך הזמן הרב שבו מנוהלים ההליכים וקיום נושים נוספים בסכומים ניכרים. שיקול נוסף היה הפרסומים בנוגע לסכסוך בין ניסים גאון והחברות שבשליטתו לבין ממשלת רוסיה, וכן הוצאות העבר והעתיד לאיתור נכסים של גאון והליכי גבייה.

הסכם הפשרה מסיים למעשה את עיקר פעולות הגבייה של פסק הדין בפרשת בנק צפון אמריקה, ובראשם הסכמי הפשרה שנחתמו בעבר עם עיזבון המנוח אירה גילדן, ששילם כ-3.8 מיליון דולר בשנת 1993; ג'ו נקש ששילם כ-10 מיליון דולר; וכן הסכמים עם עו"ד שמואל ברזל, נורמן אלן, עיזבון המנוח דוד צפריר ואחרים.