"אני חולה נדל"ן"

איציק ברוך | בעלים ומנכ"ל של קבוצת יובלים

‏השנה האחרונה בשוק הנדל"ן התחילה באווירת אופוריה, עם מחירים שזינקו באזורי הביקוש ודירות חדשות שנחטפו כמו לחמניות טריות. אולם, שועלי הנדל"ן האמיתיים נמדדים בברנז'ה לא בעסקות "רגילות" בתקופות שיא, אלא בעסקות רבות סיכון (וסיכוי) של בנייה על קרקע באזורי ביקוש ומכירה במחירי שיא. איציק ברוך, איש נדל"ן צעיר עם קילומטרז' ארוך, הצליח להוכיח יכולת מרשימה בזיהוי הזדמנויות כאלה.

ברוך, המעיד על עצמו שהוא "חולה על נדל"ן", התחיל בשנות ה-20 שלו כמתווך בסוכנות גדולה בעיר הולדתו, רחובות. אחרי חצי שנה הוא פוטר בטענה שאינו מצליח לסגור עסקות. "למרות הכישלון כביכול, לא הרמתי ידיים. הרמתי טלפון לרשף נכסים, התקבלתי, והתחלתי לעבוד לצדו של יאיר לוי שהיה סמנכ"ל החברה". ברוך עבד ברשף עשר שנים במקביל ללימודיו, תחילה כסוכן ואחר כך כמנהל מחלקת המשרדים בחברה. לאחר שעזב הקים עם שני שותפים חברת תיווך, ובמקביל ניסה את מזלו בשתיים-שלוש עסקות יזמות, שההצלחה בהן עודדה אותו לעזוב את עולם התיווך. מאז הוא מתמקד בייזום למגורים במרכז הארץ, ובעיקר בתל אביב. "הגעתי לשלב שהייתי מעורב בתיווך עסקות גדולות, וישנה תקרת זכוכית מבחינת פוטנציאל התקדמות בתחום, גם מבחינת ריגושים וגם כלכלית. לכל אורך הדרך אמרו לי שאני מתאים יותר להיות בצד שעושה עסקים ולא בצד שמחבר שני צדדים לעסקה, אז קמתי ועשיתי מעשה", הוא מסביר.

העסקה הראשונה של ברוך כיזם הייתה בשנת 2000, כשהיה בן 28 בלבד, כאשר רכש בניין משרדים בקריית מטלון בפתח תקווה ב-3.25 מיליון דולר והשכיר אותו לעשר שנים לאגד, בתשואה שנתית מרשימה של 12.5%. חברת יובלים שהקים ברוך מחזיקה במספר לא קטן של חברות בנות הרוכשות בתל אביב בניינים לשימור, מגרשים לבנייה, ובניינים ישנים לשיפוץ או להריסה. באפריל 2007, למשל, רכש עם השותפים את מתחם מלון ירושלים הממוקם במושבה האמריקאית בתל אביב תמורת כ-50 מיליון שקל. המתחם מיועד לבניית 60 יחידות דיור, כשברוך מתלבט בין מגורים ובין מלון בוטיק או שילוב ביניהם. ביולי השנה רכש עם השותפים גם את המתחם ההיסטורי של כתר פלסטיק, הסמוך לשוק הפשפשים ביפו תמורת 27 מיליון שקל. על הקרקע ניתן להקים פרויקט שיכלול 75 דירות.

ברוך אומר כי עניין הגיל מעולם לא עמד לו לרועץ. "אחרי שמכירים את הבנאדם ורואים שהוא איש מקצוע שמדבר לעניין, הגיל לא מהווה חיסרון. להפך, יש הרבה יתרונות של אמביציה ושל חשיבה יצירתית".

ברוך מודה כי הקריירה באה על חשבון המשפחה ושזה מפריע לו. "אפשר לומר שאני עובד כל יום משבע בבוקר עד תשע בערב, ואחר כך בבית. בסופי שבוע, כשאני מנסה להקדיש למשפחה, הראש כל הזמן עובד וקשה להתנתק מהיומיום של העסק". בין השאר מחפה על כך ברוך, צלם חובב, "באלפי תמונות של הילדים ומאות שעות של צילומי וידיאו של המשפחה, על גבול האובססיה". הוא גם מתעמל בחדר כושר ורץ שלוש פעמים בשבוע.