זן נדיר

סוף הקיץ. החופש הגדול כבר נגמר, אבל החום ממש לא. הגננים כולם שדופים ועייפים, בטלוויזיה מחלקים פרסים, המים בכינרת נגמרים. מהמרפסת עולה ניחוח לילה וניסור של צרצרים. הרגליים עייפות והראש עוד לא נרגע. הבוקר נכנסתי, מתרגש, דרך שער הברזל בגינה של אברהם גלילי, גנן ותיק ומכובד מהכרמל וגם חבר קרוב. כבר חצי שנה אנחנו מתלבטים מה נעשה ברחבת בטון קטנה שנשארה בפינה של הגינה המקסימה שלו. צמח במבוק מפותח, שנשתל שם די מזמן, הוא הדבר הירוק היחידי בכל הרחבה. אתמול סוף-סוף נפלה ההחלטה: הולכים לבנות פינה יפנית. קצת זן לנשמה.

אחרי קפה קצר אנחנו ניגשים למלאכה. חלוקי הנחל הלבנים המבהיקים שהזמנו במיוחד מונחים בקו גלי מסביב לבמבוק הפרא. בצמוד להם גלילי משרטט מאדמת שתילה צורה של נחל דמיוני. אחר כך נלך למשתלה, לבחור שתילים של צמח שיזחל שם בירוק, ויתווה את "קו המים הזורמים". האדמה כבר מחכה להישתל בליזימכיה הזוחלת, צמח משתרע החביב עליי מאוד, כתחליף נאה למי הנחל. ערימה של רעפים שהייתה זרוקה אצל גלילי בפינה הופכת במפגש קצר עם הפטיש לשכבת חיפוי אדמדמה, ואנחנו מפזרים אותה בחלק הקדמי של הרחבה.

אחרי הצהריים אוכלים קצת, שותים בירה ומסתכלים על היפנית שבפינה. סלע די גדול שמצאתי בגינה הוצב מאחורי הבמבוק. מכתש בזלת של גלילי נשטף היטב, מולא במים, ופרחים צפים בו בשלווה. אנחנו קמים, יושבים, סוחבים צמחים בעציצים וחפצים יפים פנימה והחוצה מהרחבה. גלילי מתיישב ומחייך בסיפוק של מתכנן ערים שבע, אבל לי בכל זאת נדמה שמשהו חסר.

"השטח הזה ריק. אולי נבנה גשרון קטן?" אני מציע בייאוש. "למה?" הוא משיב בשאלה. גלילי לא אומר הרבה מילים. הוא שייך לדור שמבין מעט בזן והרבה על החיים. אני תופס את הכיסא שלידו ומתיישב כנוע. מעיף מבט ארוך אל היפנית, ומגלה שבעצם לא חסר דבר. האיפוק - לא לשנות דבר, לא לדחוף, ליהנות מהקיים מבלי להתרברב - ניבט אליי עכשיו מהגינה, בחיוך יפני. אותו איפוק שמצאתי בנפשי מותיר את האיזון על מקומו, והוא משתקף מהגינה בחזרה אליי ומשאיר אותי במנוחה שלה זכאי אדם מגינתו.

גם השנה מדברים התשדירים בטלוויזיה וברדיו על משבר במשק המים ומבקשים מאיתנו לחסוך. כדאי לזכור שלא מוכרחים כמויות גדולות של מים כדי להשיג גינה יפה ומעוצבת. לפעמים תספיק טיפת איפוק אחת, על-פני אלף ליטר של מים במשבר.

נו, איך?

בא לכם קצת אסתטיקה יפנית בגינה או בבית, ואתם לא יכולים להתאפק אפילו יום? אז ככה עושים בריכת נוי בתוך דקות:

מצרכים: בוחרים קערה יפה, גיגית או אפילו עציץ גדול וריק, רצוי שטוח במקצת (את העציץ ניתן לאטום עם קצת סיליקון בחורי הניקוז, ואחר כך במריחה של חומר איטום במברשת רגילה).

ביצוע: ממלאים במים. קוטפים בכל יום או יומיים פרחים (אפשר גם עלים מיוחדים) בלי הגבעולים, ממה שיש בגינה וברחוב, ומשיטים אותם כמו סירות יפהפיות בתוך המים. מניחים את ה"בריכה" במקום מואר במרפסת, בגינה, או אפילו בבית, חושבים על הכינרת ועל המים שחסכתם, ומתמלאים בנחת.

למקצוענים: ניתן גם לגדל בזה דגי זהב (על אחריותכם).