השחקנית עופרה וינגרטן מבקשת להכריז עליה כפושטת רגל

וינגרטן מדגישה כי חייה הפכו קשים מנשוא, אין לה כל רכוש, היא חיה בדירה שכורה ונעזרת בחברים ובבני משפחה. היא מציינת כי חלק מנושיה החלו לפעול כדי לתפוס את רכושה, וכי מאימת המאסר היא מקפידה לשלם במועד את התשלומים החודשיים שנקבעו לה בהוצאה לפועל בסך 2,500 שקל, בסיוע בני משפחה. היא מציעה לביהמ"ש לשלם תשלום חודשי של 250 שקל, שאף הוא, לדבריה, מעבר ליכולתה הכלכלית.

וינגרטן מפרטת את נסיבות הסתבכותה הכלכלית. לדבריה, ב-1998 שקעה יחד עם בעלה באותה תקופה, עופר אבני, בחובות כבדים, שבעקבותיהם נאלצו למכור את בית מגוריהם ברמת השרון. בהמשך נקלע לקשיים כלכליים בית-ספר ללימודי משחק, שהקימה וינגרטן בינואר 2000 עם השחקנית ענת ברזילי. השותפות בבית-הספר - שנוהל פיננסית בידי אבני ובעלה של ברזילי, רון זמיר, ואומנותית בידי וינגרטן וברזילי - הגיעה לסיומה כעבור שנתיים בעקבות חילוקי דעות מקצועיים ואישיים בין וינגרטן לבריזילי.

ברזילי וזמיר אף תבעו את וינגרטן ובעלה, בטענה כי האחרון השתמש בכספים שונים שניתנו לבית-הספר, כדי לכסות חבות פרטיים שונים. התביעה הסתיימה בפסק דין נגד וינגרטן ואבני על סך כ-530 אלף שקל, בגינו נפתח נגדם תיק הוצאה לפועל.

לאחר גירושיה מאבני החלה וינגרטן לעבוד כשכירה בבית-ספר למשחק "המכללה החדשה למשחק", ובהמשך הקימה את "התיאטרון הפתוח". לדבריה, לפני כחודשיים גילתה כי אבני "אסף" באמצעות חשבונית שגנב מדירתה את מחצית מהסכום, אותו היתה אמורה לקבל בגין עבודתה בתיאטרון הפתוח, ושעמד על 22,500 שקל. לטענתה, בדיעבד התברר לה כי הוא זייף את חתימתה גם על צ'קים ועל חשבוניות וגבה למפרע כספים מתלמידים שנרשמו ללימודים בבית הספר.

הדבר, לטענתה, גרם לה לנזקים כלכליים כבדים ולנזקים בלתי הפיכים לשמה כבמאית ושחקנית, ובעקבות זאת היא הפסיקה לקבל הצעות למשחק בתיאטראות ובהפקות בידור, שהיו מקור פרנסתה משך שנים.

וינגרטן גם טוענת כי אבני משך בלי ידיעתה צ'קים מחשבונות הבנק המשותפים שלהם לצורך כיסוי חובותיו, וכי היא חייבת בגין כך כספים רבים. (פש"ר 2446/08).