שרה פיילין: לא נערער על שיפוט ישראל אם זו תחליט לתקוף את איראן

פיילין נקטה קו מאצ'ואיסטי, אם לא הרפתקני, בנושאים המרכזיים של האג'נדה הלאומית: היא מוכנה לתת אור ירוק להתקפה ישראלית על איראן; והיא אינה פוסלת התקפה אמריקנית על רוסיה. ההתבטאויות היו משמעותיות לא מפני שפיילין השמיעה אותן אלא מפני שהיא דקלמה מה שדחסו לראשה האסטרטגים של המפלגה הרפובליקנית. מה שהיא אמרה ישמש, קרוב לוודאי, בסיס למדיניות החוץ של ממשל מקיין, אם מקיין יזכה בבחירות.

המראיין, צ'ארלס גיבסון, מגיש חדשות הערב ברשת אי.בי.סי., שאל את פיילין שלוש פעמים כיצד תפעל אם ישראל תתכנן להלום באיראן במאמץ לשלול ממנה נשק גרעיני. בכל אחת מהתשובות הכריזה פיילין, שאין היא מוכנה "לערער על שיפוטה של ישראל".

"אנו ידידים של ישראל", אמרה פייליין בתשובה לשאלה הראשונה. "אינני חושבת שאנו צריכים לערער על שיפוטה של ישראל בנוגע לצעדים שעליה לנקוט כדי להגן על עצמה ועל ביטחונה".

גיבסון: ובכן, אם אנו לא מערערים על השיפוט של ישראל והיא תחליט שהיא זקוקה (לתקוף את איראן) מפני שהיא מהווה איום קיומי, אנו נשתף פעולה או נסכים (עם מהלך ישראלי).

פיילין: "אינני חושבת שאנו יכולים לערער על השיפוט של ישראל כיצד עליה לנהוג כדי להבטיח את האומה".

גיבסון: אז אם ישראל תחוש צורך להגן על עצמה באמצעות התקפה על מתקנים גרעיניים של איראן, זה יהיה בסדר.

פיילין: "איננו יכולים לערער על שיפוט ישראל בנוגע לצעדים שעליה לעשות כדי להגן על עצמה".

המועמדת אמרה עוד, כי תחת מנהיגותו של אחמדיניג'אד, נשק גרעיני בידי איראן יהיה סכנה קיצונית לכל אחד על פני כדור הארץ. "... אני מסכימה עם ג'ון מקיין לגבי (הסכנה שמהווה) נשק גרעיני בידי אלה שמבקשים להשמיד את בעלות בריתנו, במקרה הזה אנו מדברים על ישראל, אנו מדברים על דברי אחמידיניג'אד שישראל היא 'גוויה מסריחה, שצריך למחוק אותה מעל פני האדמה'. זה שערורייתי. זה לא קביל".

ג'ו ביידן, מועמד המפלגה הדמוקרטית לסגן נשיא, השמיע בשבוע שעבר הצהרה דומה, בפגישה עם עיתונאים יהודיים: "לא עלינו לומר לישראלים מה הם יכולים, או לא יכולים, לעשות. יש לי אמונה בדמוקרטיה הישראלית. הישראלים יקבלו את ההחלטה הנכונה שלדעתם תשרת את האינטרסים שלהם". אך ביידן גם אמר, בהקשר אחר, כי ארה"ב לא תמיד תוכל לקבל החלטות שיהיו תמיד זהות עם האינטרסים הישראליים.

פיילין, מושלת מדינת אלסקה, הציגה עצמה כמומחית בענייני רוסיה, בין השאר בגלל הקרבה הגיאוגרפית של רוסיה לאלסקה, והמומחיות הזו הפכה אותה לנץ חד מקור בכל מה שנוגע ליחסים בין וושינגטון למוסקווה. היא הביעה תמיכה בקבלת גיאורגיה ואוקראינה לנאט"ו למרות המשמעות הקריטית של צעד כזה לביטחון ארה"ב.

גיבסון: לפי אמנת נאט"ו, ארה"ב תצטרך לצאת למלחמה אם רוסיה תתקוף שוב את גיאורגיה.

פיילין: "אולי כן. אני רוצה לומר, שזה ההסכם (שבתוקף), שכאשר מדינה חברה בנאט"ו, היא מצופה לסייע למדינה אחרת שנפלה קרבן להתקפה.... אנחנו צריכים לשים עין על רוסיה. אין זה קביל שרוסיה תפלוש למדינה דמוקרטית קטנה יותר, ללא פרובוקציה".

היא גם הביעה תמיכה בפשיטות של כוחות צבא אמריקניים בשטחה של פקיסיטאן בלי לקבל היתר מממשלתה.

אבל הקטע בראיון שעורר אולי את המחלוקת הרבה ביותר היה הצהרה חד-משמעית של פיילין, שהיא מוכנה להביט לאומה בעיינים ולהצהיר שהיא מוכנה להיות נשיא.

"אמרתי 'כן' למקיין מפני שיש לי ביטחון במוכנות שלי ואני יודעת שאסור למצמצץ", אמרה פיילין. "אתה צריך להיות בנוי בצורה מסוימת שעושה אותך מחויב למשימה, והמשימה שלנו היא עריכת רפורמות בארץ הזו וניצחון במלחמה ובאמצע כל זה, אסור לך למצמץ".