עמוס לסירוגין עד קיבוץ גלויות? אפשר לעקוף את הפקק באלגנטיות

טכנולוגיית ה-GPS הפכה לפופולרית ביותר בשנים האחרונות, והיא כבר מזמן לא נחלת המכורים לגאדג'טים. גם לקוחות טכנופובים, שלרוב חוששים מטכנולוגיה ולא ממהרים לאמץ כל חידוש, החלו להשתמש בה - חלקם מעדיפים להשתמש במכשירי GPS ייעודיים, אחרים בשירותי הניווט שמציעות חברות הסלולר, או בתוכנות דוגמת Google Maps for Mobile, שגירסה חדשה שלה הושקה אתמול ומאפשרת הדמיה מלאה מלווה בתמונות של רחובות ב-50 ערים בעולם.

בישראל משתמשים היום בשירותי הניווט הטלפוניים כ-400,000 לקוחות, ועוד כחצי מיליון לקוחות משתמשים במכשירי ניווט ייעודים (למשל, מכשירי PND של חברת מיו). כלומר, בסך הכול - ותחת הנחה כי אין כפילויות - יש כ-900,000 אנשים בארץ שמצליחים להגיע ליעד המבוקש, מבלי להיעזר בעוברי אורח וחברים טלפוניים.

שירותי הניווט הסלולריים עברו בשנתיים האחרונות מספר שינויים, כולל שיפור הממשקים הגרפיים לתצוגה ברורה יותר, דיווחים על מכמונות מהירות וגם עומסי תנועה. כך, המשתמשים יכולים לקבל חיווי בזמן אמת על מצב הפקקים בכבישי ישראל, מבלי שיצטרכו לחכות לדיווחי הרדיו שמושמעים במרבית התחנות רק כל רבע שעה.

שירות עומסי התנועה הוא החלום המתוק של נהג ממוצע בארץ: לא רק שה-GPS גם כך טומן בתוכו הבטחה לאפשר לנו להגיע לכל מקום בנוחות ולא לפחד מלבקר במחוזות חפץ נידחים, כעת אפשר גם לטפח תקווה שהשירותים הללו יפטרו את הנהגים מישיבה ארוכה מול ההגה בפקקים איטיים. אבל למרות ההבטחה, השירותים הללו לא כבשו עד עכשיו את לב הקהל. מדוע? הסיבות לכך נעוצות בעיקר בחוסר הידידותיות של השירות למשתמש ובמספר המוגבל של הכבישים הממופים על-ידי השירותים הללו.

בדרך לעבודה

בחברת פלאפון מנסים למצוא פתרון קצת אחר לשירותים הקיימים היום. שירות פלאפון Traffic שיעלה בימים הקרובים, יציע ללקוחות החברה דיווח על עומסי תנועה בזמן אמת במחשב בבית וגם באינטרנט הסלולרי. לקוח שיבחר להשתמש בשירות יוכל לקבל את הדיווחים באמצעות הודעות SMS טקסטואליות או הודעת MMS שתציג מפה של מצב התנועה העדכני בכבישים.

על-מנת להשתמש בשירות, הלקוח יצטרך להגדיר במערכת את נקודת ההתחלה והסיום של הנסיעה שלו ואת הימים והשעות בהם הוא מעוניין לקבל הודעות. עלות השירות היא 9.90 שקל בחודש, כאשר התשלום כולל מספר לא מוגבל של הודעות SMSMMS וגישה לאתר האינטרנט וה-WAP (אתר הסלולר) של השירות. המערכת תשלח אל המנוי הודעה אחת בתחילת הנסיעה, והודעה נוספת באמצע הנסיעה. המנוי יכול להגדיר מספר מסלולים (לדוגמה, מסלול 1 - מהבית לעבודה; מסלול 2 - מהעבודה לבית) וכך לקבל את ההודעות באופן קבוע בכל יום מימי השבוע לפי ההגדרות שהכניס. כלומר, לא מדובר במפה רציפה ודינאמית שמתעדכנת, אלא בהודעות שהבעייתיות איתן היא שהן נכונות רק לרגע קבלתן.

לדברי שגיב כהן, מנהל מוצר טראפיק בפלאפון, "בתוכנת הניווט המקובלת היום אין את היכולת של תזמון. אצלנו, אחרי שהמשתמש הגדיר פעם אחת את מסלול הנסיעה שלו, הוא יקבל בשעה שביקש תמונת מצב של העומסים בצורת MMS עם מפה. כל המידע שהוא צריך יופיע בהודעה, מבלי שיצטרך להיכנס לאפליקציה". יתרון נוסף, לדברי כהן, הוא ש"הרבה פעמים אתה יודע את הדרך ואתה רוצה לקבל תמונת לוויין ולקבל את ההחלטה בעצמך, כי הניווט לא נותן לך מענה. תוכנות הניווט מתעדכנות היום רק אם יש עומס חריג, בגלל שהן לא מתחשבות בעומסים בתוך העיר ולכן התוכנה פעמים רבות לא תספק קיצור מתוך העיר שהמשתמש מכיר".

מה קורה ברוקח?

שירות נתיבי איילון של מירס מזכיר את זה של פלאפון. מירס מציעה ללקוחות החברה כבר תקופה ארוכה לקבל בתשלום של 12.90 שקלים בחודש עדכונים גרפיים על מצב התנועה בנתיבי איילון ותזמוני נסיעה הנוגעים למסלול הנבחר.

בניגוד לשירות של פלאפון, הפועל באמצעות אתר האינטרנט הסלולרי שלה, השירות של מירס מחייב את המשתמש להתקין תוכנה ייעודית.

מלבד שירות נתיבי איילון, כל ארבע מפעילות הסלולר בישראל מציעות חיווי על עומסי תנועה באמצעות תוכנות הניווט שלהן. מיכל פלד, מנהלת מחלקת הדאטה במירס, אומרת כי "מירס ראתה שינוי דרמטי באופן השימוש של המשתמשים. אם בעבר המשתמשים היו נכנסים לנווט בסביבות ארבע או חמש פעמים בחודש בשביל להגיע למקומות שהם רצו, עכשיו יש אנשים שמשתמשים בזה על בסיס יומיומי".

איך השירות עובד? פלד מסבירה שמירס מספקת מידע על כל הכבישים בישראל הממוספרים בין 1 ל-100 (למשל, כביש 20 שהוא נתיבי איילון או כביש 1 שהוא ירושלים-תל-אביב), וגם כבישים מרכזיים תלת-ספרתיים כמו 531 בשרון או 461 בדרום גוש דן. לדבריה, מדובר בכ-200 כבישים. והחיסרון? "אם אתה נוסע בכביש בין תל-אביב לגבעתיים, השירות לא פועל. רק בכבישים ראשיים", היא אומרת. שירות הטראפיק של פלאפון, בניגוד למירס, מציע גם מספר כבישים עירוניים ראשיים.

מאחורי שירותי עומסי התנועה, עומדים ספקי המידע של הנתונים. פלאפון עובדת עם חברת Decell, ו-3 המפעילות האחרות עובדות עם ITIS באמצעות טכנולוגיה בשם CFVD (Cellular Floating Vehicle Data), המאפשרת לזהות את מצב התנועה בזמן אמת, וכן לחזות את כיווני התפתחותה לטווחים עתידיים משתנים.

זיהוי וחיזוי מצב התנועה

הטכנולוגיה מבוססת בעיקר על נתונים שנצברים ברציפות ברשתות סלולריות, ומתקבלים מהטלפונים המצויים במכוניות הנעות על הכבישים. מידע זה יכול להיות מועשר על-ידי נתונים ממקורות מידע נוספים - ניידים, כמו מכשירי GPS, או נייחים, כמו לולאות המונחות מתחת לפני הכביש.

כמו-כן, הטכנולוגיה מחשבת את תמונת התנועה בכבישים, המבוטאת במונחים של מהירויות ממוצעות או זמני נסיעה על קטעי כביש, ובישראל היא מתקבלת על בסיס מאגר GISrael של חברת מפה. תמונות אלה מתעדכנות בזמן אמת, ועם כל תמונת תנועה נוכחית חדשה מתעדכנות גם תמונות התנועה החזויות לטווח של כמה שעות.

בעוד השירות של ITIS מבוסס ברובו על חישובים סטטיסטיים של מנוי חברת פרטנר הנעים בכבישים, השירות של Decell מבוסס על מנויי פלאפון. שני השירותים מזהים את המנויים שלהם שנעים בכבישים ומחשבים את הזמן שלוקח להם להגיע מאנטנה סלולרית אחת לשנייה ואת כמות המנויים שנמצאים באותו אזור.

בפינית זה נשמע טוב יותר

מצב התנועה בחו"ל במכשירים הסלולריים קצת יותר טוב מזה שבארץ. נוקיה מציעה למשתמשים בתוכנת הניווט שלה,Nokia Maps, אפשרות לקבל דיווחים בזמן אמת על עומסי תנועה, כולל כיוון לדרכים עקיפות שיחסכו לכם את הפקק. בנוקיה מבטיחים ששילוב עומסי התנועה הוא דינמי, מה שיאפשר לתוכנה לשנות לכם את המסלול באמצע הנסיעה, אם הפקק נוצר באמצע הדרך שלכם.

היתרון הגדול של התוכנה הוא שהיא מאפשרת לקבל יותר כבישים על המסלול שלכם, מאשר כמות הכבישים המכוסים בארץ. הבעיה הגדולה היא שהתוכנה זמינה רק בחלק ממדינות אירופה ולא בארה"ב ובשאר העולם. נוקיה העולמית לא מכסה את כבישי ישראל עם התוכנה שלה ולא נראה שיורוקום, נציגת נוקיה בארץ, תעודד גיור של התוכנה כדי לא להתחרות בשירותים בתשלום של המפעילות. *

מה זה GPS?

(Global Positioning System) GPS היא מערכת מיקום לוויינית המבוססת על מספר רב של לוויינים ייעודיים ששיגרה מחלקת ההגנה של ארצות-הברית, שגם מתפעלת את המערכת. הלוויינים סובבים סביב כדור הארץ ומשדרים אות זמן, שאותו קולט המקלט הקרקעי מארבעה לוויינים או יותר. על הקרקע מחושב המרחק בין המקלט והלוויינים כך שנמצא מיקום המכשיר הייעודי. המערכת מבוססת על 24 לוויינים המקיפים את כדור הארץ במסלול שגובהו כ-20,200 קילומטר. הלוויינים משלימים הקפה כל 11 שעות ו-58 דקות, וכל אחד מהם נושא עמו שעון אטומי, כך שבכל הלוויינים השעה זהה.