היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, גיבש מתווה למסלול של דין משמעתי לנבחרים ברשויות המקומיות, שיהווה אלטרנטיבה לאכיפה הפלילית שלעיתים היתה מאולצת, משום שהמעשים נעו על הגבול שבין האתי לפלילי.
בסוף השבוע נפגש מזוז עם נציגי מרכז השלטון המקומי והמועצות האזוריות, והציג להם הסדר שיכלול קוד התנהגות אתי לנבחרים ברשויות המקומיות ומנגנון ממלכתי לאכיפתו (בית דין משמעתי). בפגישה סוכם על הקמת צוות משותף למשרד המשפטים ולשלטון המקומי, שינסה להגיע להסדר מפורט שיהיה מוסכם על הצדדים, ככל שניתן. במשרד המשפטים מעריכים שההסדר הסופי עשוי להיות מגובש בתוך שנה.
המצב כיום הוא שנבחרי הציבור בשלטון המקומי - בניגוד לנבחרים בשלטון המרכזי (ח"כים) ובשונה מעובדי הרשויות המקומיות ועובדי המדינה - אינם כפופים לדין משמעתי או אתי. מזוז הצהיר בעבר שברצונו לגבש מנגנון אתי לשרי הממשלה ולנבחרי רשויות מקומיות.
מטרה מזוז ליצור מנגנון שישמש כאמצעי מידתי והולם לטיפול במקרים של חריגה מנורמות התנהגות ראויות ע"י ראשי רשויות מקומיות וחברי מועצה, שאינה מצדיקה לנקוט בהליך פלילי, אך מנגד אינה מצדיקה לוותר לחלוטין על תגובה נורמטיבית. היוזמה היא נדבך נוסף במערך הרחב של אמצעים שעל פיתוחם שוקד משרד המשפטים בשנים האחרונות, כחלופות להליך הפלילי.
ערכאת שיפוט
במסגרת עבודת המטה שנערכה במשרד המשפטים, שבה נערך מחקר השוואתי ביחס לנוהג במדינות אחרות, גובש מנגנון שיכלול מערכת מקצועית מרכזית, בלתי תלויה בשלטון המרכזי או בשלטון המקומי, לבירור תלונות והחלטה על הטיפול בהן וכן ערכאת שיפוט ארצית שתוסמך לדון בהפרות של קוד ההתנהגות ולהטיל סנקציות שייקבעו בחוק. לפי המוצע, ערכאה זו תורכב ממשפטנים ונבחרי ציבור, ותהיה אפשרות לערער על פסיקתה.
"גיבשנו מתווה שאפשר לחיות איתו, כך שיגרור סנקציות ראויות וימגר את הריקבון בשלטון המקומי", אומר ל"גלובס" גורם משפטי בכיר. "לראשי הרשויות יש רתיעה בסיסית ומובנת מהעניין, אבל בסך הכל זה יפעל לטובתם וימעיט את מצעד ראשי הרשויות לחדרי החקירות של המשטרה".
לדברי הגורם, למנגנון המוצע תהיה מערכת חקירה ותביעה, ובית הדין המשמעתי שיוקם יוכל לקבוע אם נעברה עבירה אתית או משמעתית, וזאת בהתבסס על הקוד האתי, שיגדיר מהי התנהגות שאינה הולמת נבחר ציבור. "אנו מעדיפים להגיע להסכמה עם מרכז השלטון המקומי, אבל גם בהיעדרה נגבש מתווה סופי למנגנון ונעגן אותו בחקיקה", ציין.
ל"גלובס" נודע, כי אחת הדילמות המרכזיות במשרד המשפטים נוגעת לסנקציות. במסגרת עבודת המטה נשמעו דעות שונות בשאלת חומרת הסנקציות שיטיל בית הדין, ולמשל האם יוכל לגזור עונש חמור יותר מהתראה/נזיפה וקנסות.
"יש שאלה האם אפשר בהחלטה מינהלית מעין-שיפוטית להפסיק כהונה של מי שנבחר ע"י הציבור והפר נורמות התנגדות, או למשל להטיל עליו מגבלות שימנעו ממנו להיבחר שוב", מסביר הגורם הבכיר. עוד נודע, במשרד המשפטים מעוניינים שלרשות נבחרי הציבור יועמד מנגנון פרה-רולינג, בו יוכלו לבקש חוות דעת מקדימה באשר להתנהגות מסוימת.
במרכז השלטון המקומי, אגב, ביקשו מהמרכז לאתיקה של "משכנות שאננים" לנסח קוד אתי שיקבע כיצד צריך להיראות נבחר ציבור. אמנם המרכז אינו אמור לגבש מנגנון אכיפה, אולם במשרד המשפטים הביעו נכונות לשתפו בגיבוש הקוד.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
