בית העצמאות בתל אביב ישומר לפי חקיקה

בית העצמאות, בו פועל בית התנ"ך, הניצב ברחוב רוטשילד 16 בתל אביב ומצבו הדרדר, ישומר וישופץ, לאחר מאמצי שדולה ארוכים. בישיבת פגרה מיוחדת אישרה הבוקר (ג') ועדת החינוך של הכנסת לקריאה שנייה ושלישית את חוק בית העצמאות, אשר מתוקפו ישופץ ויתוחזק הבניין. עם מעבר החוק בוועדה, נשלמו הליכי החקיקה וכעת הוא ימתין לאישורו הסופי במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית במושב החורף.

בית העצמאות, שהיה בבעלותו של ראש העירייה הראשון של ת"א, מאיר דיזינגוף, ובקומתו הראשונה הכריז דוד בן גוריון על עצמאות מדינת ישראל, נתרם עם מותו "לילדי ישראל ותושבי העיר". ברבות השנים הועבר הבניין לשימוש עמותת בית התנ"ך, וכיום ממוקם בו מוזיאון התנ"ך ותצוגת היכל העצמאות.

בשל מצבה הכלכלי של העמותה סובל המבנה בשנים האחרונות מתחזוקה לקויה והזנחה. הצעת החוק, שהוגשה במקור ע"י ח"כ לשעבר אפרים סנה, באה להסדיר את מעמד הבניין ההיסטורי ולהבטיח את שיקומו ותחזוקתו באופן שיכבד את מדינת ישראל ועברה. על-פי החוק, יוקצה תקציב לשיפוץ מלא של הבית, הקמת תצוגות שונות ותחזוקה שוטפת של המוזיאון.

יו"ר ועדת החינוך, ח"כ הרב מיכאל מלכיאור (עבודה-מימד), אמר היום: "יש מספר קטן של פנינים של העצמאות היהודית המתחדשת, שלאורך השנים המדינה לא הצליחה לשמור עליהן. אני שמח שנפלה בחלקי הזכות לכבד את ההיסטוריה של המדינה, ולאחר עבודה מפרכת ומו"מ ארוך וקשה, להוציא את בית העצמאות מההזנחה בה הוא שרוי".

בדברי ההסבר לחוק נכתב: "הבניין שבו הכריז בן גוריון על הקמת מדינת ישראל ובו התכנסה מועצת המדינה הזמנית, הוא בניין בעל משמעות היסטורית ייחודית וחלק ממורשת התקומה של עם ישראל... מוצע כי בבית העצמאות יפעל מוזיאון לתולדות עם ישראל בארץ ישראל... עוד מוצע כי בית העצמאות ישמר את זכרו של מאיר דיזינגוף, ראש העירייה הראשון של תל אביב".

הבניין הועבר מידי עיריית ת"א לבעלות המדינה, וב-1969 נוסד בו, ביוזמת דוד בן גוריון והחברה לחקר המקרא בישראל, מוזיאון בית התנ"ך. ב-1980 נחנך בקומה הראשונה "היכל העצמאות", המשחזר את האולם שבו הוכרזה המדינה, עם תצוגה קבועה בנושא.

בהיכל מבקרים מדי שנה עשרות אלפי מבקרים, רובם תלמידי בתי ספר וכן יהודים מחו"ל. בכירים שביקרו במקום תהו כיצד מדינת ישראל מפקירה אתר לאומי בסדר חשיבות שכזה. דמי הכניסה לאתר, בסך 15 שקל, מספיקים בקושי לתפעול המקום, אך לא לעבודות שיפוץ ושימור.

היכל העצמאות, בו בוצעה ההכרזה (הקומה התחתונה מבין השלוש), מופעל כיום על-ידי מוזיאון ארץ ישראל. עיריית תל אביב הודיעה אשתקד כי תהיה מוכנה לקחת על עצמה את הטיפול במבנה, אולם אך ורק אם "בית התנ"ך" יוצא ממנו ויועבר למקום אחר. אנשי בית התנ"ך וגורמים נוספים, כולל המועצה לשימור אתרים, סברו שבית התנ"ך צריך להישאר במקומו, בדיוק כפי שהורה בשעתו דוד בן-גוריון.

במקום שבו ניצב כיום היכל העצמאות, התכנסו ביום כ' בניסן תרס"ט (1909) 66 משפחות. מטרת ההתכנסות היתה הגרלת מגרשים לשם הקמת שכונה יהודית חדשה מחוץ ליפו, היא "אחוזת בית". במעמד זה זכו מאיר דיזנגוף ורעייתו צינה בחלקה מס' 43, ובה בנו את ביתם.

המבנה, שבנייתו הסתיימה ב-1910, שנה לאחר הכרזת הקמתה של העיר העברית הראשונה, היה מהבתים הראשונים של שכונת אחוזת בית, שהוקמה צפונית ליפו. המבנה תוכנן כבית רעפים בן קומה אחת. דיזנגוף, שהיה מראשוני הקבוצה שהחליטה על הקמת אחוזת בית, היה גם אחד מחברי ועד השכונה, ובין השנים 1911-1921 עמד בראשו. בשנה זו נבחר לראש העיר הראשון של העיר העברית הראשונה.

באותה תקופה קבעו הוא ורעייתו את משכנם בבית שבשדרות רוטשילד, לא הרחק מפינת רחוב הרצל. בשנות ה-20 המאוחרות התווספה לבניין קומה שנייה, שעוצבה בסגנון אקלקטי-מזרחי על-ידי האדריכל דוד הרשקוביץ. מתוקף תפקידו של בעל הבית נהגו להתכנס בו כל ראשי היישוב באותה תקופה, ולמעשה הפך המקום לבית העירייה הראשון.

עם מות רעייתו ב-1930, החליט דיזנגוף להקדיש את הבית לזכרה "למפעל האמנותי והתרבותי, מוזיאון תל אביב", כשהוא רוכש חלק מיצירות האמנות מכספו שלו. ב-1932 נפתח המוזיאון רשמית, במעמד הנציב הבריטי העליון. במקביל פעלו בבית באותה תקופה בנק והקונסוליה הבלגית. דיזנגוף המשיך להתגורר בקומתו השלישית של הבית עד מותו ב-1936, ובצוואתו הוריש את המקום "לילדי תל אביב ולתושבי העיר".

בחדר אחד בקומה השלישית נמצאים פריטים מקוריים מדירתו של דיזנגוף. על הקמת חדר הזיכרון החליטה עיריית תל אביב בשנת ה-90 להקמת העיר (1999). רהיטים ויצירות אמנות מהדירה המקורית הוצאו מהמקום ומאוחסנים כיום באחד ממחסני העירייה.

כשהחליט בן-גוריון על הכרזת המדינה, נבחר המקום כמתאים ביותר לארח את מועצת העם לטקס החגיגי, היות שנחשב כמוגן מפני הפצצות אפשריות של חילות האוויר הערביים. האולם שבקומה הראשונה הוכן בזריזות לקראת ההכרזה, כשבתי הקפה הסמוכים מנדבים כיסאות. בשעות אחר הצהריים של ה' באייר תש"ח הקריא בן-גוריון מעל גבי הדוכן המאולתר את הכרזת העצמאות בפני 350 קרואים, בעוד ההמונים - ששמע האירוע גונב לאוזניהם - גדשו את השדרה מחוץ לבניין, והאזינו לה באמצעות רמקולים שהוצבו.

כיום אפשר לבקר באולם ההיסטורי, שבו הוכרז על הקמת מדינת ישראל. מרבית הפריטים המוצגים מקוריים, וחלקם משוחזר בדייקנות מרבית. על בימת הכבוד ועל הכיסאות מצוינים שמות האישים שנכחו בטקס. על הקירות נותרו רוב התמונות, שהוצגו במקום כחלק מאוסף מוזיאון תל אביב ביום ההכרזה. בפינת האולם מוצגים פריטים שונים הקשורים לטקס ההכרזה, וכמו כן ניתן להאזין להקלטה המקורית של הטקס, אולם כאמור - המקום משווע לשיפוץ ושיקום (מדבקות מתקלפות, שלטים חסרים, תחושה כללית של הזנחה), הן מבחינה פיזית ובעיקר מבחינה מעמדית. אם המוסר וחגיגות ה-60 לא עשו זאת, עשה זאת המחוקק.