דור שלם יוצא לחופש

חילופי הדורות מתרחשים לנגד עינינו מהר מכפי שציפינו: טרם עיכלנו את כניסתו של דור ה-Y לשוק העבודה, וכבר התבשרנו על הגעתו של הדור הבא, דור ה-Z. "אוי ואבוי", זעקה לאחרונה כותרת שעמדה בראש כתבה ששרטטה קווים מובילים לדמותם של מובילי הדור כתבה שאפיינה אותם, בין השאר, כאנשים שאינם הישגיים מבחינה כלכלית וככאלה שהמשימות הערכיות מעניינות אותם הרבה יותר מאשר הצורך להתקדם בעבודה באופן מסורתי. האם באמת כך נראה דור העתיד? ואם כן, לאיזה שוק עבודה עלינו לצפות בעשורים הבאים?
ד"ר דוד פסיג, עתידן מאוניברסיטת בר-אילן, נדרש לסוגיה זו בספרו החדש "צופן העתיד: מבחן העתיד של ישראל". טענתו היא שמבחינת התודעה הקולקטיבית, החלוקה לעשורים היא מעין סרגל חישוב שימושי, אבל אין בה שום משמעות מבחינה כרונולוגית- לכן, יהיו הניסיונות לייצר מעבר בין דורי מעשור לעשור אשר יהיו, ויהיו השמות אשר ייתנו לבני הדור הבא אשר יהיו, למעשה מדובר באותו דור. הווה אומר שדור ה-Y הוא דור ה-Z הוא דור המילניום הוא דור האינטרנט, ועוד שמות שונים ומשונים שפסיג בוחר לסכם כ"דור האלפיונים", אלה שנולדו וייוולדו בשנים 2000 2020.

דור ה-X עדיין פה
את קביעותיו מעגן פסיג במודל שיצרו בשנת 1991 ויליאם שטראוס וניל האווי בספרם "Generations", שהצליח לזהות את ההיגיון שבאמצעותו ניתן לחזות את העתיד. מודל זה - שהלך בזיהוי הדורות 500 שנה לאחור - מראה, בשורה התחתונה, כי אחת ל-80 שנה מתחיל מחזור דורות חדש, כשכל מחזור מייצר ארבעה דורות עוקבים בעלי מאפיינים זהים: האידיאליסטים, המתנגדים, המוחצנים והמסתגלים.
"על-פי מודל זה העולם כולו, וישראל בכללו", מסביר פסיג, "נמצאים כיום בדור הרביעי של מחזור הדורות הנוכחי. בתרבות המערבית מדובר במחזור השביעי ובישראל במחזור הראשון, שהחל עם קום המדינה".

מהם המאפיינים העיקריים של ארבעת הדורות הללו?
"הדור הראשון, האידיאליסטים (1940 - 1960), נולד לאחר קטסטרופה חברתית (בעולם מלחמת העולם השנייה, בישראל מלחמת התקומה) וגדל חדור מוטיבציה לשנות את עולם הערכים הישן. בהתבגרותו שידר אמונה מופרזת בעצמו, ניסח חזון ברור ונלחם בהצלחה לממשו.
"הדור השני, המתנגדים, נקרא 'דור האני' (1960- 1980). דור זה, שנולד להורים המהפכנים והאידיאליסטים, שואף כל חייו לחפש יציבות חברתית ובשל כך הוא גם נוקט אסטרטגיה של מימוש עצמי, ואף מוכן לשלם עבור כך את מחיר שבירת התא המשפחתי ואת מחיר ההתמוטטות מעומסי העבודה, ולו כדי להגיע למיצוי בעבודה. זהו דור של וורקהוליסטים, שללא עבודה לא יודע מה לעשות עם עצמו.
"הדור השלישי, המוחצנים, ידוע בשם 'דור האיקס' (1980- 2000). מפני שהוריו היו מכורים לעבודה הוא גדל בתחושה של שבר משפחתי, ערכי וחברתי. בשל כך הוא גם אינו מאמין בסמכות ובועט במוסכמות. כעת הוא מבקש לחזור לערכי המשפחה שלא היו דומיננטיים בנערותו. הדבר כבר בא לידי ביטוי, ואף יילך ויתגבר ברצון ליצור קריירה מאוזנת. הוא לא יסכים לעבוד סביב השעון כמו שעשו הוריו, הוא לא יאמין עוד במושגים כמו קביעות בעבודה, הוא לא יהיה נאמן למקום עבודה אחד וימצא עניין רב במשרות חלקיות. כמו כן, תלך ותגבר אצלו הדרישה לצאת לשבתונים ארוכים כדי לטפל בהורים ובילדים. תופעה זו התחילה לתת את אותותיה כבר בשנים הראשונות של המאה ה-21, למשל במשרות "Job sharing" - שני אנשים שמחלקים ביניהם משרה מלאה אחת. תופעות אלה יילכו ויתרבו, ונראה מודלים חדשים להתקשרות עם מעסיקים.
"הדור הרביעי, המסתגלים, הוא זה המכונה על ידי 'דור האלפונים' (2000 - 2020). דור זה יגדל עם רגשי אשם על כך ששלושת הדורות הקודמים נכשלו במשימתם ההיסטורית והדורית למסד חברה תקינה, ומרביתם יאמינו כי תפקידם לתקן את העוולות שיצרו הדורות הקודמים: את האקולוגיה, את הביורוקרטיה, את הניכור האישי והחברתי ועוד. בשל כך, דור זה עשוי להירשם בהיסטוריה של המאה ה-21 כדור מתקני עולם". כל ההוויה שלהם בשוק העבודה, מאמין פסיג, תהיה סביב הצורך לתקן את הנזקים והעוולות שגרמו הדורות שקדמו להם.


ראייה לטווח רחוק
כיצד יתקן דור האלפונים את העולם?
"הערכים הכלכליים שלהם, למשל, יהיו יותר ידידותיים לסביבה ולחברה. נראה סוג חדש של חקיקה, לדוגמה, כזו שנותנת נקודות זיכוי לעקרות בית. החברה תרצה להכיר בכך שיש לעקרות הבית תפקיד בגידול הדור הבא, בהשבחה שלו, בבריאות הנפשית שלו וכולי, לכן צריך לתגמל אותן. סוג חשיבה זה יאפיין מאוד את הדור הרביעי, וכשהם יהפכו למנהלים הם יממשו את הערכים הללו בקבלת ההחלטות".
אילו ערכים נוספים נוכל לראות ממומשים בשוק העבודה?
"מכיוון שהם מגיעים אחרי דור שנכשל במשימה ההיסטורית שלו, בדרך כלל הם יהפכו להיות בעלי חשיבה ארוכה יותר. לכן נראה מנהלים שלא מסתכלים רק על הטווח של הרבעון הבא או הדו"ח הכלכלי הבא, אלא הרבה יותר רחוק: נראה את זה בהערכות של משקיעים, אנליסטים וכו' - דבר שיעמוד בניגוד מוחלט לתחושה של היום, שצריך לעשות רווחים כאן ועכשיו. אך הם לא יסתפקו רק בזה וינסו גם לפתח מדדים כלכליים חדשים, שכן המדדים של היום הרבה פעמים מפספסים את מה שבאמת מתרחש בכלכלה".
וכיצד ייראו אותם מדדים חדשים?
"דוגמה טובה ניתן לראות ב'מדד ביג מק' שפותח על ידי בנקאים בשוויץ. הם הפכו את קציצת ביג מק של מקדונלד'ס למדד שבעזרתו ניתן לאמוד את עוצמת הכלכלה של מדינות. מדד זה בודק כמה זמן צריך אדם במדינה מסוימת לעבוד כדי שיוכל לקנות ביג מק אחד - שלוש דקות, שעה וחצי, יום שלם. בהתאם לתשובה נקבעת עוצמת הכלכלה של מדינה. זאת כחלופה לנתונים הרשמיים שהמדינה מפרסמת, שכאמור מפספסים את האמת.
"מתוך אותה אמונה, דור זה יפתח גם מדדים כלכליים חדשים לרווחת הפרט. למשל, להגדרה מה זה 'עוני' אין סטנדרט כלל עולמי. כל מדינה מגדירה זאת איך שהיא רוצה. בישראל, לדוגמה, לוקחים את החציון של ההכנסה לנפש ומחלקים אותה לשניים. כל מי שנמצא מתחת לחצי של החציון עני בהגדרה. מה קורה בכלכלה מתפתחת שיש בה מעט אנשים שמשתכרים הרבה?"

אילו עוד תיקונים משמעותיים נוכל לראות בשוק העבודה?
"מאחר שכאמור מדובר בדור מתקני עולם, הוא ישקיע בחברה יותר מאשר ההורים שלו. למעשה, הוא יעשה תיקון בהיסטוריה ובכלכלה ויביא יותר משאבים למוסדות כלכלה וחברה כדי לתקן עוולות שההיסטוריה הדורית יצרה. בהתאם לכך, הוא גם ידאג מאוד לבריאות שלו ושל ילדיו, לכן, הוא גם יחפש מקומות עבודה שדואגים לרווחת העובד. הוא ירצה לחזור לשפיות, לקבל יותר חופשות, לעבוד בשעות נורמליות - לא כמו ההורים שעבדו עד מוות".

להתחיל כמנהל, לסיים כמורה
נורית ברמן, מנכ"ל קבוצת "עמדה" העוסקת בהשמה ובפיתוח ארגוני, בוחרת לשים במרכז המאפיינים של בני הדור הניהולי הבא את חווית החופש האינסופי. "שלא כדור הקודם", מסבירה ברמן, "העולם היה פרוס לפניהם בבגרותם. בשל כך, חוויית המרחב שלהם בלתי מוגבלת, לפחות בפוטנציה".
כיצד בא לידי ביטוי החופש האינסופי הזה?
"הם גדלים עם חופש בחירה שלא היה לדור הקודם, שגדל עם חוויה של 'צריך' ועם נורמות סגורות וידועות. מנקודת מבטם הכל אפשרי, והעובדה שהם בחרו ללמוד משפטים לא אומרת שהם יהיו עורכי דין. אך היכולת הזאת לבצע מעברים אינה מוגבלת רק לתפקידים, אלא גם לעולמות תוכן מקצועיים: כך למשל, בן הדור יכול להתחיל כעורך דין ולגמור כהילר או להתחיל כמנהל בכיר ולסיים כמורה".
ומה באשר לחוויית המרחב?
"הבסיס של החוויה הזאת היא איזושהי זכות ראשונית למימוש עצמי, ומשם אוסף הבחירות הוא אינסופי. גם ברמת תחום העיסוק, גם ברמת של עוצמת העיסוק וגם ברמה של איפה תבחר לעשות זאת. למשל, אם בדור הקודם אנשים שבחרו לעבוד בחו"ל כונו בלעג 'יורדים', היום היכולת לעבור לעבוד בניו יורק, בהודו או באלסקה נתפשת כחוויה שמאפשרת לעשות את אותו הדבר בכל מקום אחר בעולם".
אילו מאפיינים עיקריים נוספים לדור הזה?
"גם הרצון והיכולת לתעדף בשלבים שונים של החיים קיים אצלם. למשל, בלידה הראשונה האם תצא לחופשת לידה, בלידה השנייה האב.
"בנוסף, הם מרשים לעצמם לדרוש. גברים מחפשים כבר היום מקומת עבודה שיאפשרו להם לצאת מוקדם פעמיים בשבוע כדי לראות הילדים. מן הצד השני, ניתן לראות הרבה מאוד אמהות צעירות שמחויבות לקריירה באותה מידה שהן מחויבות לאמהות שלהן".
איך לדעתך יראה שוק העבודה העתידי?
"אחד הדברים שימשכו את המנהלים הצעירים, את מנהיגי העתיד, זו יכולת הבחירה והגמישות - זה משהו שיהיה חייב להיות במסגרת העבודה כדי שהיא תמשיך להיות אטרקטיבית. בני הדור מחויבים לערכים שלהם ולא מסתכלים על הדברים רק ברמה האגוצנטרית; זאת אומרת שאם אדם מאמין, למשל, שהוא צריך לתרום לקהילה זה חלק מההיבטים שהארגון המקצועי יהיה חייב לספק לו. על המעביד יהיה לדאוג לאני האינטגרלי של העובד, כי בניגוד לדור הקודם בני הדור הבא לא יביאו לעבודה רק את העובד שבהם אלא את האדם השלם".
ואיך האדם השלם הזה יתנהל בארגון?
"הם יישארו בארגון כל עוד יש הלימה עם עולם הערכים והצרכים שלהם. כשזה לא יתאים להם, גם השכר לא יעזור. אם הם לא יממשו את עצמם או לא יצליחו לקדם את הערכים האישיים (איזון בית-עבודה, למשל) והאוניברסליים (כמו תרומה לקהילה) הם יעזבו".
מה כל זה אומר לגבי מנהלי העתיד?
"זה אומר שכדי לשמר ולטפח עובדים עתידיים, הם יצטרכו להיות גמישים מאוד. לא רק מנהלים שמנהלים משימות ומצפים שהעולם יתיישר לפיהם, כי האנשים החדשים האלה דורשים סוג התייחסות שונה ממה שהיה לדור הקודם".

מהפריפריה למרכז עולם הניהול
גישה אחרת מציגה גלי בן-שלום, מנכ"ל "ברק בן-שלום", חברה העוסקת בפיתוח ארגוני, ייעוץ והדרכה. לגישתה, הכל קשור למקום הסוציו-אקונומי שממנו צמח המנהל. "אני לא בטוחה שהמרכיבים שצוינו יאפיינו את המנהלים שיצמחו במעגלים הפחות המרכזיים של החברה - בפריפריה הגיאוגרפית, המגזרית והמגדרית", היא מסבירה, "שכן הצורך להשתייך, למשל, יוצר 'שחקני נשמה'".
מדוע הם יהיו שונים?
"כי ההשתייכות לסטטוס של מנהל שם אותם במרכז. כלומר, הצורך להשתייך יגבר על הערכים של חוסר מחויבות, בריאות אישית ומשפחתית וכדומה".
אז איך לדעתך ייראה דור המנהלים הבא?
"לדעתי, אוכלוסיית המנהלים תאופיין יותר באוכלוסייה שבאה מהשוליים, עם פחות השתייכות לאמת פוליטית או בינלאומית. מבחינתם, עדיין הכיוון הדומיננטי יהיה של מימוש עצמי והם גם אלה שיתפסו את המקומות המרכזיים בארגונים הגדולים".
מדוע את מאמינה שכך יהיה?
"ניסיון העבר מראה כי שדרת הניהול בצבא מקדימה בעשור את השוק האזרחי. בתחילה היא הורכבה מהאוכלוסייה ההתיישבותית, אחר כך מהאוכלוסייה העירונית, מהמגזר הדתי וכיום מהרוסים. הצל"שים שניתנו בעקבות מלחמת לבנון השנייה, למשל, מראים את הדומיננטיות של בני המגזר הרוסי היום. מכאן ניתן להניח שהמעגלים השוליים של החברה צומחים לדרג הביניים הניהולי, ובעתיד הם יהיו אלה שירכיבו את שדרת המנהלים הבכירים".