בית המשפט המחוזי בנצרת קבע כי עו"ד המשמש כמפרק של חברת בנייה יכול לייצג אנשים שרכשו ממנה דירות (בטרם נכנסה לפירוק) בתביעות נגד צדדים שלישיים, כמו היועץ המשפטי והבנק המלווה שלה, וכי אין בכך חשש לניגוד עניינים.
בנק דיסקונט למשכנתאות ביקש להעביר מתפקידו את עו"ד מאיר גוטרבוים, מפרק נתיב דוד חברה לבנייה, וכן לאסור עליו ועל עורכי הדין במשרדו לייצג צדדים בעניינים הנוגעים לחברה. לטענתו, החברה מכרה דירה אחת מספר פעמים לרוכשים שונים, שמצידם הגישו תביעות הדדיות באמצעות גוטרבוים נגד החברה, הבנקים שנתנו הלוואות לרוכשים אלה ולאחרים.
דיסקונט הוסיף כי מדובר בתביעות שיש בהן מחלוקות רחבות היקף בשאלות המשפיעות על כלל נושי החברה, ומשכך יש בניהול ההליכים על-ידי המפרק או משרדו, כבאי-כוח הרוכשים, משום ניגוד אינטרסים ופגיעה במראית פני הצדק. זאת, לנוכח שליטתו של המפרק במסמכי החברה שבפירוק ובמידע הנוגע לעילות מושא התביעות.
המפרק, שלעמדתו הצטרף הכנ"ר, טען כי התביעות שהוגשו בשם הרוכשים הן תביעות כספיות (ולא קנייניות) נגד צדדים שלישיים, ואין להן השפעה על קופת הפירוק ועל נושי החברה.
השופט עאטף עיילבוני דחה את בקשת הבנק וקבע כי לא הוכח שיש חשש קונקרטי לניגוד עניינים בין תפקידו של המפרק כמפרק החברה, במסגרתו הוא פועל להעשרת קופת הפירוק, לבין העובדה שהוא מייצג רוכשים במסגרת תביעות נזיקיות שהגישו נגד הבנק, היועץ המשפטי של החברה שבפירוק וחברת הביטוח שלו. השופט הוסיף כי הכנ"ר מפקח על מפרקים, וכי המפרק התחייב לעבוד בשקיפות מלאה כלפי כלל הנושים. (בש"א 1663/07).
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.