שוק הפארמה משנה כיוון

חלק מהחברות הישראליות החלו להבין את הפוטנציאל של שווקים מתעוררים. כיצד כדאי לחברת מכשור רפואי או לחברת תרופות להתייחס לשווקים מתעוררים ואיך מתמחרים אותם במודלים העסקיים?

ג'וליאן ת'רסטון:

"לחברות ישראליות צעירות כדאי לקחת את השווקים המתעוררים בחשבון לפחות בשלושה מובנים: כמקור לטכנולוגיה ופטנטים לבניית ערך לחברה, כמקור אפשרי לגיוס כספים וכשוק פוטנציאלי למוצר, לצרכי הערכת שווי.

"שווקים מתעוררים בשוק הפארמה, המכונים Pharmerging markets, יהיו אחראים עד 2020 על כמחצית ממכירות מוצרי הפארמה בעולם. עד 2011 הם יהוו 33% מהמכירות. המדינות החזקות ביותר הן סין, הודו, ברזיל, קוריאה הדרומית, מקסיקו, וטורקיה. הצמיחה בשווקים הללו מגיעה לכ-8%-15% בשנה, לעומת רק 5% בשנה באירופה וארה"ב. המדינות המתפתחות מתחילות להתבסס כלכלית ולרכוש עוד ועוד תרופות יקרות. תושביהן חולים אמנם פחות במחלות הקשורות להגיינה ירודה ורפואה מפגרת, אבל מתחילים לפתח מחלות של העולם המערבי, כמו סוכרת וסרטן. בינתיים, במערב הרבה תרופות מסיימות את תקופת הפטנט והופכות גנריות.

"לשווקים הללו משמעות מהותית להערכת השווי של החברות. חברה העומדת היום בפני גיוס של שלב B או C, תגיע לשוק עם המוצרים שלה רק ב-2015 לכל המוקדם. כיוון שהשווקים המתפתחים הופכים כאמור למשמעותיים יותר, הרי שחברה שמתייחסת כיום לשוק האמריקני והאירופי בלבד בתוכנית העסקית שהיא מציגה לקרנות ומוכנה לקבל וולואציה התואמת את התוכנית העסקית הזו, בעצם מוכרת את עצמה בזול. בשלבים הראשונים של חברה התוכנית העסקית הזו אינה משחקת תפקיד אמיתי בוולואציה, אבל בשלבי גיוס מתקדמים - בהחלט כן.

"עוד לפני שמגיעים לגייס הון סיכון משמעותי, יש להבין משמעות נוספת של השווקים המתפתחים: בעולם צצות חברות צעירות ושאפתניות כפטריות אחרי הגשם. כל חברה כזו מחזיקה בחתיכה קטנה של קניין רוחני בתחום העיסוק שלה, בעוד חלקים אחרים מאותו רעיון מוחזקים לעיתים מעבר לים - בסין, באוסטרליה, בסינגפור, בשבדיה, ברוסיה, וכמובן בארה"ב. הדבר הראשון שחברה צעירה צריכה לעשות אם היא מעוניינת להיות מובילת תחום, ולא מי שנמכרת במחירי סוף העונה, הוא לקבץ סביבה את הטכנולוגיה שרלבנטית לה, אם על-ידי רכישה של חברות העוסקות בתחום שלה או אם על-ידי מיזוג שלהן לחברה אחת. רק כך בונים חברה שיש לה כוח מיקוח.

"לעניין גיוסי ההון - לכל המדינות המתפתחות שצויינו לעיל יש היום עודפים מסחריים, בעוד בארה"ב ובאנגליה, למשל, נסגרו שווקי ההון בגלל משבר האשראי. ולכן סביר שניתן לגייס במדינות המתפתחות הון לפרויקטים מבטיחים, אף שהמוסדות הפיננסיים - הבורסה המקומית, קרנות הון סיכון וכדומה - אינם ערוכים עדיין להשקעה בחברה ישראלית. אנחנו מאמינים כי גם זה יתפתח, עם הזמן. *

ג'וליאן ת'רסטון הוא עו"ד לענייני קניין רוחני ומיזוגים ורכישות במשרד עוה"ד מוריסון פורסטר