בעולם הסטארט-אפים הישראלי, רוב הדרמות כיום נוגעות לקיצוצים בפעילות, הפסקת ההשקעות ואי הוודאות. אבל מתברר שדרמות גדולות קורות גם במישורים אחרים. סגן נשיא לשעבר בחברת הסטארט-אפ הישראלית ורוניס (Varonis), יהושוע (ג'וש) סגל, הגיש לאחרונה תביעה לבית הדין האזורי של מדינת ניו-יורק נגד החברה, במסגרתה הוא תובע ממנה כ-43 מיליון דולר בטענה כי החברה יצאה, לכאורה, למסע נקם נגדו לאחר שהתלונן על שימוש בסמים של עובדים בכירים בחברה במסגרת פעילות בארה"ב. החברה ומשקיעיה סירבו להגיב.
עמוק בתוך כתב התביעה, שהגיע לידי "גלובס", מצוין כי "ורוניס קיימה בחודשים האחרונים מו"מ לרכישתה או מהלך אסטרטגי אחר מול לפחות חברה ציבורית אחת". התביעה אינה מציינת את שמות הרוכשים האפשריים, אולם ההערכות הן כי מדובר בחברת EMC, שניהלה מו"מ אינטנסיבי לרכישת ורוניס עד הקיץ האחרון תמורת כ-200 מיליון דולר. העסקה לא יצאה לפועל, אבל ההערכות הן כי ורוניס עדיין על המדף והיא יכולה לעניין גם חברה אחרת שפועלת בתחום הגישה למערכות אחסון - כמו סימנטק - אם כי בהתאם לרוח התקופה, המחיר יהיה נמוך משמעותית.
את ורוניס הקימו ב-2005 יקי פייטלסון, מנכ"ל החברה ואוהד קורקוס, המנהל הטכנולוגי. הרעיון של פייטלסון וקורקוס, לשעבר אנשי נטוויז'ן ו-Net-App, היה לפתח תוכנה לשליטה בגישה ובשימוש שנעשים בקובצי המידע על מערכות האחסון הארגוניות. לפני כשנה וחצי נוספה ענקית האחסון EMC כלקוחה של ורוניס, מה שבוודאי קיצר את הדרך להערכת החברה גם מהבחינה האסטרטגית. על-פי התביעה, עתידה ורוניס למכור השנה בכ-23 מיליון דולר.
"פעולות נקמה"
מנתוני IVC עולה שורוניס הספיקה לבצע עד כה סבב גיוס אחד בו גייסה כ-13 מיליון דולר מהקרנות אקסל, אוורגרין ופיטנגו. במידה ואכן תירכש החברה לפי סכום הגבוה מ-100 מיליון דולר, תיכנס ורוניס להיכל התהילה של האקזיטים הזוהרים כאחת מהעסקאות המוצלחות של ההון סיכון, ובעיקר בתקופה שכזו.
על-פי רוב, החברות מכבסות את הכביסה המלוכלכת בתוך הבית. כתב התביעה נגד ורוניס חושף אותה באור היום. התביעה, שהוגשה על-ידי עו"ד פולה קולבייט ממשרד Loeb & Loeb בארה"ב בשם סגל, מעלה לכאורה שאלות קשות בנוגע להתנהלות החברה והדירקטוריון.
הנהלת החברה, כך נטען, פגעה בזכויותיו של סגל כולל בשכר ובאופציות להם היה זכאי והפרה הבטחות שניתנו לו לגבי תנאי העסקתו, כולל קבלת גרין-קארד בארה"ב. התביעה מעלה כי סגל ועובדים אחרים בחברה פוטרו, לפי הטענה, משום שהחזיקו במספר גבוה של אופציות. "על-ידי פיטורי סגל, יכולים הנתבעים להחזיק בחלק גדול ממניות החברה מבלי לעבור דילול כתוצאה מהבשלת האופציות שבידיו", נטען.
ובתוך כל זה, נכנס גם "שימוש בחומרים אסורים" של עובדי החברה. במסגרת ועידה שערכה החברה בארה"ב, כך מתואר בכתב התביעה, נודע לסגל, כי מספר עובדים, ביניהם גם עובדים בכירים, היו מעורבים "בהתנהגות בלתי הולמת, כולל השגת חומרים בלתי חוקיים", ושימוש בסמים. לטענת סגל, הוא הוטרד מהפגיעה האפשרית בפעילות ופנה לפייטלסון ודיווח לו על האירוע. לטענתו, מאותו המועד החלו נגדו "פעולות נקמה" שהביאו לבסוף לפיטוריו ביוני האחרון.
ככל הנראה, זהו סכום התביעה הגבוה ביותר של עובד בחברת סטארט-אפ ישראלית נגד מנהליה, אך חשוב לזכור שהוא תיאורטי בלבד ומהווה עמדת פתיחה למו"מ. ההתקדמות הבאה בסיפור תהיה תשובת החברה לתביעה, או תביעה נגדית, שתוגש לבית המשפט בניו-יורק, או כניסה להסדר בוררות.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
