הדמגוגיה של עופר עיני

לשם שינוי, כתבנו משהו בעד ביבי, למרות שאנחנו ממש לא תמיד בעדו

אם חוזרים על מידע שגוי שוב ושוב ושוב בסוף הוא הופך לנכון לפחות בתודעה הציבורית. שתי עובדות שעופר עיני יו"ר ההסתדרות אוהב להציג, כבר נחרטו עמוק בתודעה כעובדות מוצקות:

בנימין נתניהו כשר אוצר שלח את כספי הפנסיה לאובדנם בשוק ההון ואילו הוצאת קופות הגמל מהבנקים ומכירתם לבתי ההשקעות הביאה לניהול המסוכן ולתשואות הקטסטרופליות.

העובדות, חוששני קצת שונות.

קופות הגמל יצאו לשוק ההון בשנת 1986. שר האוצר היה יצחק מודעי, ראש הממשלה היה שמעון פרס. נתניהו היה שגריר וכיכב על שער עיתון "חדשות" לצד אהוד ברק בכתבתו הנבואית של חנן קריסטל על מנהיגי הליכוד והעבודה של העשור הבא. חברות הביטוח נשלחו לשוק ההון בשנת 1992, שר האוצר היה שוב מודעי, ראש הממשלה היה יצחק שמיר, נתניהו היה סגן שר החוץ.

בשנת 2003 נתניהו כשר אוצר השלים את המהלך, ביטל חלקית את האג"ח המיועדות לקרנות הפנסיה (30% מהחיסכון הפנסיוני) ושלח אותן לשוק ההון. קרנות הפנסיה יציגו השנה בזכות האג"ח המיועדות תשואה טובה בהרבה משאר אפיקי החיסכון הפנסיוני. השאלה המתבקשת היא מדוע לא מנפיקה הממשלה אג"ח מיועדות גם לקופות הגמל ופוליסות ביטוח חיים ומפלה לטובה את קרנות הפנסיה.

ולגבי הוצאת הקופות מהבנקים. המבול היה יורד על כולם, סביר שהתשואות היו פחות גרועות בניהול הבנקים, ואז התשואה לא היתה 20%- אלא 15%- אבל הבה לא נשלה את עצמנו, הבנקים היו נופלים בדיוק לאותם בורות.

הנה דברים שאמר לנו לפני כמה ימים מנהל בבנק גדול שעסק בעבר בתחום הגמל "נס קרה לנו, אם הקופות היו אצלנו ומציגות תשואות כאלו היינו חוטפים חזק מכל הכיוונים. אני מכיר מצוין את המערכות אצלנו, היינו עושים את כל השטויות של המוסדיים, אולי אפילו יותר גרוע".