גילו את אמריקה

על-פי כמות העברית שנשמעת באוויר, לרגע אפשר להתבלבל שמא מדובר במרכז הבינתחומי בהרצליה או אולי במתחם רקנאטי באוניברסיטת תל אביב. אבל לא, זהו וורטון, מבתי הספר הנחשבים בעולם במינהל עסקים, השייך לאוניברסיטת פנסילבניה היוקרתית, הנכללת על ליגת הקיסוס האמריקאית (האייבי-ליג). לא פחות מ-21 סטודנטים מישראל החלו השנה את לימודי התואר השני במינהל עסקים בוורטון, כאשר בכל כיתה יש לפחות נציג ישראלי אחד. בשנה ב' ללימודי ה-MBA לומדים 15 ישראלים, ובסך-הכול 36 מתוך 1,600 סטודנטים. אמנם לא מספרים חריגים ביחס לשיעור הסטודנטים הזרים באוניברסיטה, העומד על 44%, אך ודאי חריג בהתחשב בגודלה היחסי של ישראל במפת העולם, ובמספרים שבהם ישראלים פקדו את וורטון עד כה.

"מקבלים פה תחושה מדהימה שהכול אפשרי, מין כוח פנימי כזה", מסביר אוהד שפרלינג, 31, מהנדס מחשבים שניהל בעבר פרויקט בחברת סטארט-אפ, את המניע להתחיל דווקא השנה את לימודיו בוורטון. "דיברתי עם אנשים והבנתי ש-MBA בארצות הברית יכול להיות משמעותי לקידום. זו לא החלטה פשוטה, יש לכך מחירים וצריך לדעת את זה. זה לעזוב סוג של ביטחון, גם מקצועי ובעיקר חברתי ומשפחתי, ולהתחיל הכול מהתחלה. המעמד שלך פה שונה, זה קשה ולוקח זמן, אבל גם שווה את זה. אני מניח שאנשים באים יותר ויותר כי העולם הולך ונהיה גלובלי, פחות דיכוטומי ויותר נגיש. בארץ, כמו בכל העולם, מבינים שחינוך טוב לא יסולא בפז".

מה כל-כך מיוחד כאן?

"מהרגע הראשון מנסים ללמד אותך שהכול תחרותי, ככה זה בחיים וככה זה יהיה בבית הספר. אפילו על הקבלה לקורסים ישנה שיטה של התמחרות, שלפיה אתה מקבל 'כסף' וסוחר בקורסים, קונה ומוכר. אם לא תחשוב על זה באופן אסטרטגי, ולא תתכנן ותעשה ספקולציות, אתה בהחלט עלול למצוא את עצמך במצב שבאת לכאן ללמוד ושילמת המון כסף - ולא בהכרח תלמד את הקורסים הטובים ביותר".

וורטון לא לבד. ממש לא. גם בקמפוסים אחרים של בתי הספר למינהל עסקים של האוניברסיטאות המובילות בארצות הברית בולטת הנוכחות הישראלית המוגברת, השנה יותר מבעבר. מעידה על כך גלית אדלסמן, יועצת בכירה בקרן החינוך אמריקה ישראל והממונה על תחום ה-MBA, שלפי הנתונים שברשותה, בשלוש השנים האחרונות זינק מספר הסטודנטים הישראלים ל-MBA בארצות הברית משישים-שבעים בשנה אל כ-110. נתון זה אינו כולל ישראלים בעלי אזרחות אמריקאית, שאינם רשומים כסטודנטים זרים.

באוניברסיטת שיקגו, למשל, לומדים 21 ישראלים במסלול לתואר שני במינהל עסקים; ב-MIT שבמסצ'וסטס החלו הסמסטר ללמוד עשרה ישראלים; באוניברסיטת מישיגן התחילו תשעה סטודנטים; להרווארד התקבלו שישה ישראלים; לסטנפורד עוד ארבעה ישראלים חדשים; ובאוניברסיטת קולומביה שבניו יורק עשרים ישראלים לומדים במסלול ה-MBA. בסגל המרצים של קולומביה, המונה כ-130 איש, יש 15 ישראלים, ואם אתם רוצים את הנתון המעיד יותר מכול על הדחף הישראלי לכבוש את בתי הספר למינהל עסקים מעבר לים, הרי הוא שבישראל מספר נבחני ה-GMAT (מבחני קבלה לתואר שני) הוא הגדול בעולם, כשהיחידה המשתווה לה היא סינגפור.

"אנחנו קבוצה גדולה יחסית ומרגישים את זה", מעידה שירלי בכר, שנה א' ב-MBA באוניברסיטת שיקגו. "אני לומדת בקורס עם שישים תלמידים, מתוכם שישה ישראלים, אז אי-אפשר שלא להרגיש. יש לי מתרגל ישראלי אחד, ולדעתי יש עוד כמה וכמה תלמידים ישראלים לדוקטורט ובסגל".

למה לא ללמוד MBA בישראל? קרוב לבית, לחברים, הרבה יותר זול.

"תמיד רציתי ללמוד תקופה בחו"ל. אחרי התואר הראשון בהנדסת תוכנה, ותקופה של עבודה כמתכנתת וכראש צוות, חיפשתי כיוון קצת יותר מערכתי, להסתכל על הדברים אחרת. התחלתי את התהליך בצמצום יבשות, בחרתי בארצות הברית כי הרגשתי שהתואר כאן יותר בינלאומי, שעם תואר אמריקאי אפשר לעבוד באירופה, מה שלא בהכרח נכון להפך. רציתי חוויה שהיא מעבר ללימודים. יש כאן קהילה, כולם מאוד מעורבים, משתתפים בפעילויות, מתנדבים, זה חלק ממה שמצפים ממך. זו חוויה אחרת. חשיפה להמון אנשים מהמון מקומות. בארץ עובדים במקביל ועסוקים נורא".

טל כנעני, טייס במילואים, רואה חשבון בהשכלתו ותלמיד שנה ב' בשיקגו, מסכים: "בימים הראשונים ללימודים הרגשתי כמו ילד בחנות ממתקים. ההיקף והגודל של הדברים שאתה מתעסק בהם, אפילו במהלך התמחות או תפקידים ראשוניים, פשוט מדהימים".

המשבר כהזדמנות עסקית

איך "חנות הממתקים" הזו מסתדרת עם הימים הטרופים העוברים כעת על הכלכלה האמריקאית? ימים שבהם ראשי התיבות MBA מקבלים סוויץ' עגמומי משהו: More Bitterness Ahead, המעיד על האווירה בקמפוסים; ימים שבהם מספר הסטודנטים שחזרו מהתמחות הקיץ ללא הצעות עבודה גדל, ושבהם מספר העבודות והמגייסים המגיעים לקמפוס פוחת; ימים שבהם קיימת סכנה להמשך הזרמת ההלוואות לסטודנטים זרים.

אז תתפלאו, זה דווקא מסתדר מצוין. אמנם מי שעתידים לסיים את לימודיהם השנה בלחץ גדול, וגם אלה שסיימו בקיץ החולף לא בהכרח נקלטו בשוק העבודה, אולם כשמספר הצעות העבודה לבוגרים פוחת והולך, והמפוטרים גודשים את משרדי ההשמה ואת לשכות העבודה - מספר הפונים להתקבל לאוניברסיטאות האמריקאיות נמצא במגמת עלייה. תקופות משבר הן הזדמנות מצוינת לברוח לאקדמיה עד יעבור זעם. כך היה גם במיתונים קודמים, וכך גם הפעם.

"בזמן משבר כלכלי אין מקום יותר בטוח מאשר החממה האקדמית", מעיד גל בר-דעה, 29, סטודנט שנה א' בקולומביה, בוגר כלכלה ומינהל עסקים באוניברסיטת תל אביב. "אמנם אנחנו מרגישים לעתים את טיפות הגשם, אך הסערה הגדולה מתרחשת בחוץ. נשאר רק לקוות שבשנה וחצי עד לסיום התואר המצב יתבהר".