נהרס בית המרקחת ההיסטורי של המושבה הטמפלרית שרונה

רשימת המבנים לשימור בתל אביב אומנם מרשימה וכוללת למעלה מאלף מבנים, אך בכל זאת היו פספוסים ובתים מיוחדים, בני מאה שנה ויותר, נותרו מחוץ לרשימה ונמצאים בסכנת הריסה ; הבוקר הרסה עיריית ת"א אחד מהם: בית מרקחת ממלוק, ברח' דוד אלעזר 14, סמל לדו קיום טמפלרי-יהודי

תוכנית השימור של תל אביב נחשבת למקיפה ולפורצת דרך בכל הנוגע לשימור במדינת ישראל. התוכנית עברה גלגולים שונים במשך 15 שנה, ולבסוף אושרה ובה כאלף מבנים, רובם מבני באוהאוס שנבנו בשנות ה-30 וה-40, וכן בתי המושבה הטמפלרית שרונה והמושבה האמריקאית.

למרות היקף התוכנית, ישנם מספר מבנים בעלי ערך היסטורי ואדריכלי רב שהושמטו מהתוכנית שנעשתה בזמנו, בגלל טעויות, מידע שגוי וכיו"ב. גופי שימור, והמועצה לשימור אתרים בראשם, מתקשים להיאבק על הצלת מבנים שלא נכללים ברשימה הסגורה, בגלל הביורוקרטיה.

השריד המקורי היחידי

כך הוא סיפורו של מבנה מקורי מתקופת אחוזת בית, המצוי ברח' לילנבלום 28, בו שוכנת כיום המסעדה הגרוזינית ננוצ'קה. הבניין נרכש לא מזמן ע"י חברת משולם לוינשטיין שבשליטת שאול לוטן, תמורת 9 מיליון שקל. לפי התוכנית הבניין ההיסטורי ייהרס (כחוק), כדי לפנות מקום למבנה משרדים חדש בן 6 קומות עם מרתף חניה של שישה מפלסים. המסעדה הוותיקה תעבור לבניין השכן, בלילינבלום 30.

הבית מכונה בית שבתאי מירקיס, והינו שריד מהימים הראשונים של תל אביב, החוגגת השנה 100 שנה להיווסדה. הבית נבנה בימיה הראשונים של השכונה אחוזת בית, בשנת 1910, והוא היחיד מבין 66 מבני השכונה ששרד בצורתו המקורית. בסרט על חיי היהודים בארץ ישראל, שצולם בל אביב בשנת 1913, ניתן לראות את הבית המקורי, שנותר על תילו ללא שינויים בחזיתו מאז הימים של טרום מלחמת העולם הראשונה.

בונה הבית, המורה שבתאי מירקיס, ממייסדי אחוזת בית, מכר את ביתו בשנת 1913 לסוחר בחומרי בניין בשם שאול לוי. לעומת המייסד שלא הותיר עקבות, שאול לוי הונצח בספרי ההיסטוריה בזכות סטירה שנתן לראש העיר מאיר דיזנגוף בשל קנס מפקחי העירייה.

מיקום הבית ברחוב לילינבלום, במתחם בו עברו מספר מבנים תהליך שימור (מתחם בנק דיסקונט), מחזק את חשיבות שימורו הן מבחינה אדריכלית והן היסטורית. למרות חשיבותו הוא אינו מוכרז לשימור במסגרת התב"ע, אלא נמצא במסגרת תב"ע מאושרת רגילה, לפיה יכול בעל המקרקעין לבקש היתרי בנייה בעוד הבית אינו מוגן.

הסיבה לכך היא שהבניין נפל "בין תוכניות בניין עיר" - בזמנו ניסו להכניס אותו לתב"ע של מגדל דיסקונט, שהיא תב"ע מקומית (מס' 3217). היוזמה נכשלה עקב התנגדות הבעלים. התב"ע הכללית של תוכנית השימור של ת"א (2650ב) לא הכלילה אותו כדי שלא יהיה כפל תב"עות.

המועצה לשימור אתרים פנתה לגורמים בעיריית תל אביב ובוועדה המחוזית לתכנון ובנייה בבקשה להגן על המבנה באמצעות הכרזה מיידית של סעיפים 77, 78 לפי התוספת הרביעית לחוק, על מנת למנוע את הריסתו ובמקביל להכין תוכנית לשימורו. על-פי התוספת הרביעית, ועדת השימור העירונית נדרשת לדון בכל מקרה בו נמצא כי קיימת סכנה למבנה לשימור או לכל מבנה אחר בעל ערכים אדריכלים ו/או היסטוריים.

המועצה לשימור אתרים מסרה ל"גלובס": "אנו במועצה מעוניינים להתייחס לעניין העקרוני של הצלת מבנים שהושמטו מרשימות השימור, אל אף שהינם חשובים וראויים לשימור. מטרתנו היא למצוא פיתרון כולל, ולא להיאבק בכל מבנה באופן פרטני מול עירייה זו או אחרת, במטרה למצוא דרך להכניס מבנים נוספים לתוך רשימות השימור הקיימות. באשר לשני הבתים שהוזכרו, אנו קוראים לעירייה וליזמים למצוא פתרון שישלב את שימור הבתים עם היזמות העסקית".

בית מרקחת ממלוק נהרס

26 מיליון שקל השקיע מינהל מקרקעי ישראל בהעתקת 5 מבנים היסטוריים מהמושבה הטמפלרית שרונה בקריה, לצורך הרחבת רחוב קפלן. התוצאה של העתקה זו ושל פרויקט דרום הקריה בכללותו תהיה פארק יוצא דופן שישלב גינות ירק ומבנים היסטוריים משומרים, הכל למרגלות גורדי שחקים. לאור ההשקעה המושכלת הזו, בולט חוסר האונים לגבי בניין היסטורי אחר של המושבה - בית המרקחת ממלוק.

עם סגירת הגיליון נודע, כי המבנה ההיסטורי שנודע כבית המרקחת של תיאודור ממלוק, הממוקם ברחוב דוד אלעזר 14, נהרס ביום א' בבוקר ע"י החברה העירונית אחוזות חוף. המועצה לשימור אתרים, שהובילה את ההתנגדות למהלך, תמכה בפיתרון חלופי שיאפשר פתיחת מעבר בלב המבנה, שישמש כאתר תצוגה ייחודי וגם מעין שער בלב הציר הירוק של שרונה.

המדובר במבנה חד קומתי שהוקם ב-1925 ע"י ועד המושבה הטמפלרית בלב הרחוב הראשי של המושבה (רחוב כריסטוף הופמן דאז). המבנה הוקם עבור בית המרקחת של איזידור יצחק ממלוק, יהודי ציוני ורוקח מומחה דובר גרמנית, יליד 1877 ויהודי כמעט יחיד בלב מושבת הטמפלרים.

ממלוק שירת כקצין רוקח בצבא הפרוסי במלחה"ע הראשונה, וכשחזר ארצה היה הרוקח במושבה הגרמנית ביפו. הוא התמחה ברפואה אלטרנטיבית והיה מהראשונים שעסקו בה. כישוריו ואופי השירות שהעניק קסמו לטמפלרים, שדחקו בו להפעיל בשרונה בית מרקחת. בית המרקחת היה פעיל עד לגירוש הטמפלרים לאוסטרליה ב-1944. לדברי בנו של ממלוק, המדריך במקום קבוצות תיירים, עם השלמת הבנייה בשרונה אביו שתל שני עצי וושינגטוניה, שעומדים זקופים בחזית הבית עד היום.

המבנה סומן במקור לשימור ע"י עיריית תל אביב, אך בשלב מסוים הוחלט להוציאו לצורך פתיחת הציר הירוק בעת פיתוח המתחם הציבורי של שרונה. בידי מקבלי ההחלטה לא היו הנתונים המתאימים המציגים את ייחודו וסיפורו המיוחד של המקום, השוקק מטיילים.

עם זאת, לאור אישור תב"ע בה לא כלול המבנה ברשימת השימור, נערכים בימים אלה להריסתו כשם שנהרסו בשנים האחרונות מבני משק היסטוריים ומבנים שלא נכללו בתוכנית, כגון מבנה חיל האוויר.

המועצה לשימור הציעה פיתרון חלופי לצרכי הגישה אל הציר הירוק, ודורשת לעצור מיידית את מהלך ההרס, ולא לקבוע עובדות בלתי הפיכות. הפיתרון המוצע מאפשר פתיחת מעבר בלב המבנה הקיים, באופן שייוצר מעין שער בלב הציר הירוק המתוכנן לעבור במקום, ובדרך זו לאפשר מעבר חופשי ומבטים חופשיים (בדומה לציר השערים בפריז), ומאידך תיווצר פינת תצוגה מקורית למבקרי המקום. מומחי המועצה קבעו כי המבנה במצב הנדסי טוב וניתן בנקל לבצע פעולה שכזו, שכן מדובר במבנה בטון (להבדיל מבתי הכורכר השכנים). כן ניתן לגייס גורם מסחרי למימון שיפוץ האתר והקמת התצוגה.

במכתב מרגש שהתקבל לאחרונה במועצה, מאת קלאוס פיטר הופמן מגרמניה, נינו של מייסד ההתיישבות הטמפלרית בפלשתינה כריסטוף הופמן, מזכיר הופמן את זכרונותיו הנעימים מהרוקח ממלוק, ומציין את היות הבניין סמל לשיתוף פעולה וידידות בין הטמפלרים ליהודים, אשר לרוב נדחק מספרי ההיסטוריה. "יהיה זה אובדן היסטורי גדול אם בית המרקחת ייהרס ולא ישומר", כותב הופמן, "אני בטוח כי תיירים רבים מגרמניה ישמחו מאוד לשמוע מפי המדריך את סיפור הבניין. אני מקווה מאוד שרשויות התכנון בת"א ישקלו מחדש את תוכנית ההריסה. התועלת בשימורו גדולה מהתועלת שבשחזור תוואי הדרך המקורי במושבה, שכפי שנטען עבר במקום".

הוספנו 600 מבנים

עיריית ת"א מסרה ל"גלובס" בתגובה: "מבנה בית ממלוק יושב על דרך היסטורית של הטמפלרים. העירייה, בתוכנית דרום הקריה הכוללת את פארק גני שרונה, רצתה לשחזר את תוואי הדרך המקורי של המושבה, ולכן המבנה אינו נכלל ברשימת השימור. נציין, כי המבנה הינו מאוחר יותר ואינו מהתקופה הראשונה של המושבה.

"לתוכנית השימור נוספו עד כה כ-600 מבנים שלא נכללו בתוכנית המקורית. המבנה ברחוב לילנבלום 28 נכלל בתוכנית השימור המקורית, אך הוצא ממנה על-ידי בעליו ואושרה לו תב"ע חדשה".

משרד הפנים מסר בתגובה: "בתוכנית דרום הקריה, שבה מצוי הבניין, שומרו 37 בתים לאחר שנעשתה בחינה כוללת של כל המבנים במתחם. הבניין ברחוב דוד אלעזר 14 מעולם לא הומלץ לשימור. ההצעה לשימור המבנה לא הועברה להתייחסות מתכננת מחוז ת"א, אדר' נעמי אנג'ל, ובאם תועבר הצעה שכזו, היא תוכל להתייחס אליה". *