המחוזי: על רופא לערב את הנהלת קופ"ח אם חולה במצב מורכב מסרב לטיפול

מ' א', לשעבר עובד בזק, אובחן כחולה סוכרת ומצבו הבריאותי הידרדר. הוא טופל על-ידי ד"ר יעל חביב בקופת-חולים כללית. בשלב מסוים אושפז וסבל מסיבוכי מחלת הסוכרת, עד שלבסוף בתו נאלצה לתרום לו כליה. באמצעות עו"ד יעל פלג הוא ובתו תבעו את הכללית בטענה לרשלנות רפואית, שהביאה לאותם סיבוכים. הבת תבעה פיצוי בגין אובדן הכליה.

הכללית טענה, באמצעות עו"ד אבי אלרום, כי כאשר חולה בוחר במודע שלא להכיר במחלתו, שלא להגיע למעקב הנדרש, שלא ליטול טיפול תרופתי מומלץ ושלא לבצע בדיקות נדרשות - אין הרופא יכול להתערב באוטונומיה שלו ולכפות עליו טיפול.

"הרופאה התרשלה"

סגן הנשיאה, השופט יגאל גריל, קבע כי הרופאה התרשלה כשלא הפנתה אותו בזמן למרפאת סוכרת (אחרי שהטיפול לאיזון הסוכרת כשל) ובכך שלא ביצעה מעקב רפואי מסודר אחר מחלתו, הגעתו לבדיקות והחזרת תשובות מרופאים מקצועיים אליהם הופנה. היעדר שיתוף-הפעולה, כך נפסק, "דווקא מגביר את חובת הרופא המטפל לבצע מעקב רפואי אחר החולה, על מנת למנוע את התרחשותם המוקדמת של סיבוכי מחלת הסוכרת".

נקבע כי רשלנות הרופאה החישה את נזקי מחלת הסוכרת ב-10 שנים. שיעור ההחמרה הוערך ב-50%. השופט הוסיף כי היעדר שיתוף-הפעולה אינו מנתק את הקשר הסיבתי בין רשלנות הרופאה לבין החשת מחלת הסוכרת, אך מצדיק לקבוע אשם תורם לחולה בשיעור 30%.

נקבע כי מאחר שחריגת הרופאה מסטנדרט הזהירות החישה את סיבוכי הסוכרת, הרי שגם תרומת הכליה הוקדמה עקב כך. הכללית הסכימה לשלם לה את החזר הוצאות הניתוח (כ-41 אלף שקל), והשופט דחה טענתה לפיה לאור האיסור על קבלת תמורה בגין תרומת איברים, אין לפסוק לה פיצוי בגין כאב וסבל. השופט גריל קבע כי פיצוי בגין נזק לא ממוני אין משום תמורה בעד התרומה.

לחולה נפסק פיצוי בסך כ-368 אלף שקל (אחרי ניכוי אשם תורם וכן 50% שיעור החשת הסיבוכים), ולבתו נפסקו כ-58 אלף שקל (אחרי אותם ניכויים).

התביעה נגד המדינה, בטענה לרשלנות בטיפול בבית-החולים רמב"ם נדחתה, לאחר שנקבע כי בית החולים נקט בפרוצדורות רפואיות מקובלות. הכללית תשלם גם הוצאות משפט בסך 524 אלף שקל. (ת"א 03-814).