הסופרבול יאובטח במודל ישראלי לפיקוח על המונים וזיהוי התנהגויות חשודות

מעצר חוליגנים שתויים לא יהיה היעד העיקרי של אנשי הביטחון בתחרות הסופרבול בטמפה, פלורידה, הערב (א'). רשת האבטחה באיצטדיון ריימונד ג'יימס מתוכננת בעיקר לסיכול ניסיון פוטנציאלי לפיגוע המוני, ואחד מהמכשירים החשובים ביותר במערך האבטחה הוא מודל לזיהוי התנהגויות חשודות, על פי תפיסה שפותחה ומיושמת כבר עשרות שנים בישראל.

בגלל מאמצי האבטחה המסיביים, האיצטדיון בטמפה יהיה אחד המקומות הבטוחים ביותר שבהם אדם יוכל להימצא ביום א' בארה"ב, אמר מילטון אלריץ', סגן נשיא לענייני ביטחון בליגת הפוטבול האמריקנית.

אבטחה כבדה איפיינה את כל משחקי הסופרבול בארה"ב מאז פיגועי 11 בספטמבר 2001, מטעמים ברורים, אבל לא כך התפיסה שממקדת תשומת לב משטרתית באדם מסוים באירוע המוני או בנמל-תעופה לא בגלל קיום ראיות או חשדות סבירים נגדו אלא בגלל התנהגותו, מוצאו, מטענו או, בקיצור, ה"פרופיל" שלו. התפיסה הזו, שנמצאת ביסוד הבידוקים הביטחוניים בנתב"ג, התחילה להכות שורשים בארה"ב רק בשנים האחרונות.

תחרות הסופרבול הראשונה שבמערך האבטחה שלה נכלל מודל לזיהוי התנהגויות חשודות נערכה במיאמי ב-2008. רפי רון, לשעבר הממונה על הביטחון בנתב"ג וכיום בעל חברת ייעוץ לביטחון תעופתי בארה"ב, הדריך את המשטרה המקומית שם כיצד לנפות חשודים פוטנציאליים, למשל אותו גבר שמזיע מדי, או זה שממצמצץ ללא הרף: קודם כל שיחה בלתי פורמלית, ואם זו מעלה בסיס לחשד, עולים מדרגה בחקירה.

היום מיושמת התפיסה בפעם השניה בסופרבול בטמפה, אך עתה בהדרכה ובפיקוח של הרשות הפדרלית לביטחון בתחבורה, זרוע של המשרד לביטחון המולדת, בלי תשומה ישראלית ישירה.

"לא כל מה שהולך בישראל בתחום הבידוקים הביטחוניים או מניעת פיגועים מותר בארה"ב, בגלל מגבלות חוקיות או רגישויות פוליטיות", אמר אמש רון ל"גלובס".

בארה"ב, החוק אינו מאפשר לאפיין אדם באמצעות 'פרופיל' שמבוסס על מוצא, מבטא, גיל, לאום או כל מאפיין אחר שקשור באישיותו", אמר רון. "בישראל אנו פחות ביישנים. אנחנו אוהבים לעשות 'פרופילים' של אנשים במקומות ציבוריים מאובטחים. הפרופיל שלך הוא הכרטיס שלך. אם אתה ניצול שואה מתל-אביב תקבל יחס אחר מזה של פלסטיני בעזה".

רון, מנכ"ל ניו אייג' סקיוריטי סולושנס, מוושינגטון, החל להחדיר לארה"ב את התפיסה של זיהוי חשודים לפי התנהגותם ופרמטרים אחרים לאחר פיגועי 11 בספטמבר. הוא החל כיועץ בנמל-התעופה הבינלאומי לוגאן בבוסטון, שהיה אחד מהמתקנים הראשונים בארה"ב שאימצו את התפיסה. השיטה הותאמה למציאות האמריקנית. גיל, מוצא ומבטא נמחקו מרשימת הפרמטרים שניתן ליישם בשטח.

"נצמדנו לתחום ההתנהגות", אמר רון. "לקחנו כל מיני מרכיבים מהתפיסה הישראלית בניכוי הסמננים שלא עולם בקנה אחד עם המערכת בארה"ב. אבל, כמו בישראל, הבסיס נשאר זיהוי התנהגותי".

"כשהצעתי לרשות לביטחון תחבורתי בוושינגטון לאמץ את השיטה הישראלית ב-2005 זרקו אותי מכל המדרגות", מספר רון. אבל באוגוסט 2006 דיווח ניו יורק טיימס, כי הרשות מפעילה אנשי ביטחון שעברו הכשרה מיוחדת לזיהוי התנהגויות חשודות ב-10 נמלי-תעופה בארה"ב. לאחר חשיפת מזימה להבריח חומר נפץ נוזלי למטוס אמריקני בלונדון, אמרו אנשי המשרד לביטחון פנים, כי בדעתם ליישם את התפיסה בכל נמלי-התעופה הגדולים בארה"ב עד סוף 2007.

בכל זאת, הכוונה הזו לא חילחלה לדרגים הגבוהים במערכת. מייקל צ'רטוף, השר לביטחון פנים בממשל הקודם, אמר בנאום בכנס בירושלים, במאי 2008, כי הוא מבקש לאמץ נהלי ביטחון ישראליים חדשניים, כגון "טכנולוגיות ליזוהי התנהגות". יישום התפיסה הישראלית בסופרבול 2009 הוא אפוא צעד קדימה.