הרוב קובע או הרב קובע?

נשיא איסלנד, אולפור רגנר גרימסון, הפתיע לפני שש שנים את בני מדינתו כשהתחתן עם דורית מוסיוף, ישראלית במוצאה. כחצי שנה לאחר החתונה, העירה לו זוגתו כי נישואים אזרחיים כמו שלהם לא היו אפשריים לו גרו בישראל. נשיא איסלנד השתאה, ואין להתפלא על כך: בכל אירופה מותרים נישואים כאלה, אז למה בישראל לא?

התשובה לתהייה מתחילה ב-1947, אז הגיעו דוד בן-גוריון והמפלגות הדתיות להסכם הסטטוס קוו, שבו ההבטחה כי במדינת היהודים לא יתקיימו נישואים וגירושים אזרחיים. בעקבות ערפול שלטוני בעניינים של נישואים וגירושים בדת היהודית, נחקק ב-1953 חוק שיפוט בתי דין, ובו כבר עוגנו ההסכמות האלה בחוק המדינה. אזרח ישראלי שבכל זאת מעוניין לקיים נישואים אזרחיים, יכול עד היום לטוס למדינה כלשהי שבה מותרים נישואים כאלה, להתחתן, ולשוב לארץ נשוי.

חתונות בחוץ לארץ הפכו לתעשייה של ממש, ועל כך יעידו כל המעורבים בהן. 3,500 זוגות טסים מדי שנה לקפריסין, ועוד כ-1,500 זוגות למדינות אחרות; הפופולריות שבהן הן צ'כיה, רוסיה וארצות הברית. התענוג הרומנטי עולה במקרה הקפריסאי 1,200 אירו, ובמדינות אחרות גם יותר, גם בהתחשב במחירי הטיסות אליהן. בחישוב פשוט, העסק מגלגל עשרות מיליוני שקלים בשנה, ובמבט כלכלי גרידא, ההפסד בצד הישראלי - של אולמות האירועים ושל תעשיית החתונות הנלווית להם, שממנה נגרעים אלפי מתחתנים - גבוה אף יותר (מצד שני, המשפחה והחברים חוסכים במתנות).

בזמן שלא מעט כלות וחתנים בוחרים להתחתן בחו"ל מתוך סלידה ממוסד הרבנות, רבים מגיעים לנישואים אזרחיים בלית ברירה. העלייה המסיבית מברית המועצות לשעבר הרחיבה משמעותית את בעיית פסולי החיתון, וכאן נכנסת לתמונה מפלגת ישראל ביתנו. מאחר שרבים מהעולים אינם יהודים, או שרק אביהם יהודי, גדל הפוטנציאל ל"נישואי תערובת". נכון שמבחינה חוקית זוג שהתחתן בנישואים אזרחיים מקבל כיום הטבות כמעט כמו זוג שהתחתן בנישואים דתיים - הודות ליותר מעשרים תיקונים בחוק בשנים האחרונות - אבל הנסיעה המייגעת והתחושה של אזרחים סוג ב' ממשיכה להציק, וזאת לפני שנתקלים בנפתולי הביורוקרטיה (אגב, חתונה אזרחית אינה פוטרת את הזוג ממפגש ברבנות במקרה של גירושים). המפלגה בראשותו של אביגדור ליברמן, כמו גם מרצ, הבינה עד כמה הנושא חשוב לקהל המצביעים שלה, והחלה לפעול.

בשנים האחרונות נרשמו שני ניסיונות בולטים לשינוי המצב. ועדה בראשותו של רוני בר-און, אז חבר כנסת מהליכוד, ניסתה לנסח חוק שיאפשר נישואים בארץ. התנגדות המפלגות הדתיות הפילה את היוזמה, בין היתר בגלל ההתעקשות לכלול בה נישואים חד-מיניים. לפני שנה הגיעה הסוגיה לנקודת הכרעה נוספת: יוזמה של ח"כ דוד רותם (ישראל ביתנו) הביאה את הנושא להצבעה במליאה, אלא שאז יוזמה של מרצ וח"כ שלי יחימוביץ' (עבודה) הכניסה שוב את הנישואים החד-מיניים להצעה, והיא טורפדה ברוב גדול. חברי הליכוד נעלמו מהמליאה, אנשי קדימה הצביעו ברובם נגדה, כשאהוד אולמרט - הגם שאחת מבנותיו לסבית - ביניהם. בנימין נתניהו וציפי לבני, הלוחמת הטרייה של השבועות האחרונים למען ברית הזוגיות, נעדרו.

עו"ד אירית רוזנבלום, מייסדת ארגון "משפחה חדשה", המסייע לזוגות המעוניינים בנישואים אזרחיים, טוענת שמלבד ההשמטה של נישואי הומואים ולסביות, יש פגמים אחרים בהצעת החוק שנפלה: "היוזמים קצת איחרו, כי מעמד הידועים בציבור מתחזק. ההסכמות הן חוזה מחייב. יש אסופה של חוקים לגבי ידועים בציבור. הם מקבלים כמעט בכל החוקים מעמד שווה לבני זוג נשואים, מלבד כמה דברים אזוטריים".

למה שמדינה, שרוב אזרחיה אינם דתיים, תתעקש להתיר רק נישואים דתיים? לרוזנבלום יש הסבר מעניין: "המדינה רוצה לשמור על מוסד המשפחה כישות כלכלית שיהיה אפשר לקחת ממנה מס. זהו אינטרס כלכלי של מדינות". לפני הבחירות ניסה הארגון לברר אצל נבחרי הציבור אם יפעלו לאישור נישואים אזרחיים בישראל. המפלגות, גם אלה שמרימות עכשיו את נס השינוי, לא טרחו להשיב.

"נסענו להתחתן בקפריסין

בשביל המשכנתא"

לילך ורונן, שני בני קיבוץ, הכירו תוך כדי הפרדת גרעיני כותנה, במנפטה שבה עבדו כדי לחסוך כסף לטיול אחרי צבא. לטיול בדרום אמריקה הם כבר יצאו יחד. כשחשבו להתחתן, החליטו שהבחירה שלהם היא נישואים רפורמיים. "רצינו להכניס אלמנטים של המסורת היהודית, אבל הטקס של הנישואים האורתודוקסיים נראה לי משפיל", מסבירה לילך. "לנשואים יש הצהרת מחויבות קבל עם ועדה, ורציתי שזה יבוא לידי ביטוי, אבל בצורה שנותנת משמעות שמתאימה לחיי היומיום שלנו. הקטע המדהים הוא שגם מסורתיים ודתיים שהיו בחתונה הבינו רק בדיעבד שהיא לא הייתה קבילה כטקס נישואים לפי הדת האורתודוקסית".

מתי החלטתם להוסיף נישואים אזרחיים?

"זו הדרישה של הקהילה הרפורמית, כדי למנוע מצב שאותם זוגות ייתבעו בגלל קשיים ביורוקרטיים שבהם ייתקלו, מאחר שנישואים רפורמיים לא מעניקים את כל הזכויות של זוג נשוי. נסענו כמה חודשים אחרי כן לקפריסין. זה היה בעצם ירח דבש, אבל עם אווירה של 'איזה קטעים פה'. קטע דבילי, כי מבחינתנו החתונה כבר הייתה. הגענו לעירייה, היו שם עשרה זוגות, ראש העירייה היה מקסים, ולכל זוג, כשהגיע תורו, הוא שם על כל אחד את שרשרת ראש העיר. היו כאלה שבאו בבגדי חתן-כלה. אנחנו באנו עם בגדים שמתאימים לטיול, שאליו גם יצאנו רגע אחרי סוף הטקס. טוב, הרי באנו בשביל המשכנתא".

יש לך טענות כלפי עמדת הממסד הדתי השוללת נישואים אזרחיים?

"בהחלט. הוא מונע גם נישואים רפורמיים, שנכונים לפי היהדות. הוא מונע כל צורת נישואים שאינה דרכו. אצלי היהדות קרובה אבל האורתודוקסיה לא. במקום לקרב אותנו, מרחיקים אותנו. למה גורמים להרגשה כזו מחורבנת? גיסתי לשעבר היא גיורת, והיא עברה פה שבעה מדורי גיהינום".

לכל אדם מותר להתחתן עם מי שהוא רוצה, לרבות נישואים חד-מיניים?

"כל אחד צריך לבחור את דרכו".

בבחירות האחרונות לילך ורונן הצביעו למרצ. האם היה קשר בין ההצבעה לסוגיית הנישואים האזרחיים? כן, רק שלא ברור מה בא קודם. לילך: "אנחנו הרי מגיעים משם. זה חלק מהשקפת העולם שלנו. בגלל מרצ אנחנו חושבים מה שאנחנו חושבים על נישואים אזרחיים".

לאור תוצאות הבחירות, דברים ישתנו?

"אין לי אשליות. הרי אם בממשלת ביבי יעבור חוק שמתיר נישואים אזרחיים, בבחירות הבאות הוא לא ירכיב עם הדתיים קואליציה. לכן הוא לא יעז".

וישראל ביתנו?

"ביבי לא יכול לסמוך על כך שגם בבחירות הבאות ליברמן יהיה חזק, ואותו דבר נכון לגבי לבני. אולי במקרים של 'נישואי תערובת' תהיה חקיקה, אבל לאנשים כמונו, ששנינו יהודים, אין סיכוי שישתנה משהו. לא במהרה".

"ליברמן יעשה שינוי?

לא מאמין בזה"

הם הכירו בישראל לפני 12 שנה כשאולג עבד כמלצר ("עבדתי כבר באיזה שלושים עבודות"), ומלצרית שעבדה איתו הכירה לו את השותפה שלה. אהבה הייתה, אבל הם לא מיהרו להתחתן: אולג היה גרוש, ולא היה רשאי לצאת מהארץ בגלל המחויבות לתת מזונות. בינתיים נולדו להם שני ילדים. רק לפני שנה הם התחתנו, בפראג.

למה דווקא נישואים אזרחיים?

"אני יהודי רק מצד האב, אז דתיים אומרים שאני לא יהודי. לי לא מפריע מה שהם חושבים עליי, אבל הם לא רוצים שאתחתן בארץ. אז נסענו להתחתן בפראג. ככה גם ראינו עיר יפה, וכל החבילה עלתה 1,350 דולר, שזה הרבה יותר זול מלהתחתן בארץ".

נסעתם לבד?

"מהמשפחה רק אנחנו נסענו, אבל לא באמת היינו לבד. הנישואים בחו"ל זו תעשייה שלמה. חצי מהנוסעים במטוס נסעו כדי להתחתן. פגשנו את אותם אנשים בבית המלון, ויצאנו יחד למסעדות. בטקס היו שלושה זוגות שהתחתנו זה אחר זה. זה טקס יפה, משקיעים בו בגלל שיש ביקוש".

עד כמה זה מסבך את החיים?

"זה רגיל. אף אחד לא מסתכל במסמכים. מדי פעם איזה ערס צועק עליי 'רוסי מסריח', אבל את זה הוא היה צועק גם על עולה מרוסיה שהתחתן בנישואים דתיים".

חשבת פעם להתגייר?

"לא רציתי להתגייר, ודווקא יכולתי. כשגרתי בצפת ועבדתי בתחנת דלק, רב אחד, שידע שאני לא יהודי, בא והציע למלא לי את כל הטפסים אם אשלם לו 1,000 דולר. סירבתי, אבל הוא לא התייאש. כל פעם הוא בא והמחיר ירד. בסוף הוא הציע לגייר אותי תמורת 100 דולר, ועדיין סירבתי".

מותר לכל אחד להתחתן עם מי שהוא רוצה? גם להומואים, למשל?

"אני אתיאיסט. הדת שלי היא 'אל תעשה לאחרים מה שאתה לא רוצה שיעשו לך'. אם גבר רוצה להתחתן עם גבר, שיעשה את זה. לי לא אכפת".

למי הצבעת?

"לישראל ביתנו".

בגלל עמדתה בנושא הנישואים האזרחיים?

"לא. אני רוצה פה מלחמה. שמונה שנים זורקים קסאמים על שדרות, והכנסת מסתכלת ככה. נישואים זה לא בעיה. חמאס זה בעיה".

ואחרי הבחירות, יש לך תקווה שדברים ישתנו לגבי הנישואים האזרחיים? ליברמן יצליח לשנות?

"עם הזמן נראה מי יותר חזק. אני 18 שנה פה, וכמעט לפני כל מערכת בחירות שומעים שמדברים על נישואים אזרחיים. זה לא יהיה. אני בטוח. לא מאמין בזה".

"פתאום קלטתי:

זה משטר טרור"

"הסיפור ישן והזמן מרכך את הכאב", פותח רונן את סיפור התלאות של אנדראה ושלו - המפגש עם טחנות הצדק הישראליות. "הכרנו, ואחרי שנה וחצי של קשר הוויזה של אנדראה נגמרה. רצינו להמשיך את הזוגיות, אז עשינו חוזה נישואים אצל 'משפחה חדשה', וביקשנו לקבל ויזה באופן חד-פעמי. העניין הוא שאם אתה לא יהודי, אין לך דרך לקבל ויזה באופן קבוע. לא ברור איך המדינה יכולה להגיד לי לא לחיות עם בת הזוג שלי. ביקשנו לצאת מהארץ, להתחתן ולחזור, אז ענו לנו במשרד הפנים: 'הנ"ל לא חוקית ומוזמנת לעזוב את הארץ'. האם היא תוכל לשוב? על זה לא ענו.

"זה נמשך שנה וחצי, עד ש'שינוי' נכנסה לממשלה והכניסה נוהל שאם זוג מתחתן בחו"ל אפשר להגיש בקשה, ובתוך שלושים יום בן הזוג יכול להגיע לארץ. אנדראה נסעה לרומניה, סידרה הכול, ונישאנו בקפריסין. בישראל הגשתי בקשת איחוד משפחה, וזה עבד".

סוף סיפור? הסאגה בקושי התחילה. "ואז ראינו שעומד לפוג תוקפו של הדרכון של אנדראה, ושעוד פעם צריך לפגוש את פקידי משרד הפנים. אנחנו כבר מכירים אותם. הם אוהבים להיות למעלה, אז באים עם ראש מושפל. אילולא "משפחה חדשה", היינו אוכלים אותה, כי במשרד הפנים לא אומרים אילו מסמכים צריך. אם לא הבאת איזה מסמך מרומניה, יש לפקיד חיוך קטן על הפנים כשהוא אומר, 'עכשיו אתה צריך את המסמך הזה', כאילו כוונתו לומר: 'נראה אותך עכשיו'.

"עדיין היינו צריכים להופיע בכל שנה עם מסמכים כדי להוכיח את אמיתות הקשר. בקיץ האחרון באנו מול אחד המנהלים בבקשת אזרחות. הוא עושה חשבון שחסרים לנו שלושה ימים, ואתה מסתכל עליו, 'וואלה, מה תגיד?' - הוא לא נתן לנו. במקום זה קיבלנו ויזה לעוד חצי שנה, אבל לפחות זה הסתיים".

לרונן נמאס מדרך הייסורים, והוא שקל לתבוע את משרד הפנים כדי להפעיל לחץ. "אבל ב'משפחה חדשה' הציעו לא להתעסק איתם, כי אז לא ייתנו לאנדראה אזרחות. אני זוכר את הנסיעה באוטו כשבראש הדהדה ההמלצה לא להתעסק איתם, כי הם יתנקמו בי. פתאום קלטתי: זה משטר טרור. אתה חווה אלימות מתוך מטרה שלא תתעסק עם הפקידות. איפה אנחנו חיים? זו אשליה שאנו חיים במדינת חוק, אבל זו מדינת טרור. זה נוגע לחיים של כולנו".

למה לא להתגייר?

"אנדראה ניסתה להתגייר עוד לפני שהכרנו, אבל אמרו לה שזה לא מהסיבות הרוחניות".

רונן לא רוצה לגלות למי הם הצביעו בבחירות, אבל מצהיר ששאלת הזוגיות לא הייתה שיקול בהחלטה. באופן מפתיע משהו, הוא מבין את הצד החרדי בוויכוח ("זה נוגד את תפיסת עולמם"), ובאופן מפתיע פחות הוא מאמין שכל אחד יכול לבחור איך להתחתן ("כל עוד הבחירה האישית לא פוגעת בחברה").

יש לך תקוות, לאחר הבחירות, שדברים ישתנו?

"אין לי עניין בזה, אפילו לא שואל אם זה יעזור".