אז כמה באמת עולה הנפט? מסתבר שהתשובה לשאלה הזו אינה מובנת מאליה. כאשר מדברים על מחיר הנפט מתייחסים בדרך כלל לנפט גולמי מסוג west texas intermediate (WTI), הנסחר בבורסת הסחורות של ניו-יורק (NYMEX), אולם בבורסות העולם נסחרים גם סוגי נפט גולמי אחרים, ולאחרונה נשמעים קולות המערערים על מעמדו של ה-WTI כקובע המחיר העולמי.
הנפט הנסחר בבורסות אירופה נקרא ברנט. בדרך כלל, הברנט זול יותר מה-WTI. זאת, בשל איכותו הנמוכה יותר. אולם לאחרונה התהפכה המגמה והנפט האמריקני, האיכותי יותר, נסחר במחיר זול יותר מזה של האירופאי, וגם ממחיר הנפט הנמכר על ידי אופ"ק, שאיכותו היא הנמוכה ביותר. ביום שלישי האחרון ננעל מחיר הנפט האמריקני בשפל של 34.93 דולר, בעוד שהברנט ננעל במחיר של 41.03 דולר לחבית. בחודש שעבר הפער היה גדל יותר ועמד על למעלה מ-10 דולר.
מחיר הנפט האמריקני נמצא תחת לחץ מכמה סיבות. לא רק המצב הכלכלי וחולשת הביקוש בשוק המקומי גורמים לירידה במחיר. סיבה נוספת וחשובה לא פחות היא מלאי הנפט הגדול הנצבר בנקודת ההעברה של NYMEX באוקלהומה. התמלאות המאגרים יוצרת לחץ מלאכותי המטה מטה את מחיר ה-WTI. משמעות הדברים היא שבפועל ישלמו הצרכנים מחיר גבוה יותר עבור הנפט שהם צורכים.
היפוך המגמה גרם לכך שלפחות סוכנות אנרגיה אחת וכמה אנליסטים טוענים שהנפט של NYMEX מאבד את מקומו כמדד בסיס עולמי. "תנודתיות ה-WTI שולחת איתותי מחיר מטעים ומעורבים לא רק לשוק, אלא גם לקובעי המדיניות והכלכלנים", קובעת סוכנות האנרגיה הבינלאומית בדו"ח שפרסם בשבוע שעבר.
תומכי הנפט הטקסני טוענים שארה"ב היא צרכנית הנפט הגדולה בעולם, ונפח המסחר בניו יורק מגמד את יתר בורסות הסחורות. תומכי הברנט טוענים שתפוצתו העולמית עושה אותו למדד מיהמן יותר למחיר הנפט בעולם. אופ"ק מצידה מספקת 40% מהתצרוכת העולמית, ואולי הנפט שלה הוא החשוב ביותר.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
