תנובה נתקעה עם השוק הסיטונאי: מיזם הנדל"ן הגדול בקבוצה לא מתרומם בגלל המשבר

בשנת 2008 דומה כי המכרז על שטחי השוק הסיטונאי תפס את הכותרות הגדולות ביותר במדורי הנדל"ן, עד להקפאתו בתחילת 2009

תנובה היא לא רק חברת מזון ענקית ופרה מניבה חשובה של החברה הוא הנדל"ן הרב וההיסטורי שברשותה. מיזם הנדל"ן הגדול ביותר של תנובה בשנים האחרונות, ומהגדולים במדינה בכלל, הוא פרויקט השוק הסיטונאי במרכז תל-אביב. בשנת 2008 דומה כי המכרז על שטחי השוק הסיטונאי תפס את הכותרות הגדולות ביותר במדורי הנדל"ן, עד להקפאתו בתחילת 2009.

השוק הסיטונאי, במשולש הרחובות קרליבך, החשמונאים ודרך מנחם בגין, הוקם בשנת 1952. השוק הוקם על-ידי תנובה, שמחזיקה 60% ממנו, והשאר היה בבעלות סיטונאים פרטיים, רשתות שיווק ועיריית תל-אביב. הגידול בשטח העיר לצד הצמיחה בכמות המשווקת גרמה גם להגדלת המחסנים, לפקקים כבדים ולגישה בעייתית וכבר בשנות ה-70 החלו להציע לפנות את השוק. אולם התוכנית מומשה רק בחורף 2006, אז עבר השוק לאזור צריפין וסגר את שעריו.

מי שעסק משך שנים בניסיון לקדם את התוכניות המורכבות במיוחד במתחם בן 55 הדונם היה עו"ד שרגא בירן, תמורת אחוזים. בירן התחיל את הפרויקט עוד בעידן שליטי תנובה הקודמים, הקיבוצים והמושבים, לפני המכירה לאייפקס ולמאיר שמיר. בסיועו קודמה תוכנית הכוללת זכויות בנייה מאושרות לבניית כ-1,800 דירות במגדלי מגורים יחד עם יותר מ-30 אלף מ"ר למסחר, 12 אלף מ"ר משרדים, חניוני ענק, מבני ציבור ועוד.

תחילת המכרז

ביוני 2008, לקראת הימים האחרונים של חגיגת הנדל"ן, נפתח המכרז למכירת הקרקע, כאשר את חברת השוק הסיטונאי ועיריית תל-אביב ליוו במכירת הקרקע סיטי בנק ומשרד עורכי הדין של בירן. הערכותיהם האופטימיות של עורכי המכרז נתנו למתחם שווי של כ-2 מיליארד דולר.

סיטי ובירן העריכו כי תהליך המכירה יארך עד סוף ספטמבר 2008 ושהוא יעורר עניין בקרב קונים פוטנציאליים מישראל ומהעולם. לעיתונות נמסרו דיווחים על עשרות מתעניינים ועל התקדמות בשלבי המכרז, כאשר מי שעורר את העניין הרב ביותר מבין המתעניינים היתה קבוצת רכישה של אנשי הייטק ושוק ההון שכונתה "העיר החדשה", בראשות דרור הלוי ורביב צולר, כשאליהם חברה מאוחר יותר אזורים.

בספטמבר עוד הודיעו סיטי בנק ומשרד עוה"ד שרגא בירן על חמשת הקבוצות שהעפילו לשלב הבא ומסרו כי למכרז נקבע סכום מינימום שנע סביב 2.1 מיליארד שקל.

אולם, מורכבותו של הפרויקט, הדרישה לקחת את המכרז כגוש אחד ולבסוף קשיי המימון לפרויקט בסדר גודל מעין זה שהגיעו לנקודת מפנה עם קריסת ליהמן ברדרס, הביאו לדלדולם של המתעניינים, ולמרות הכחשות של עורכי המכרז ודיווחים על עסקים כרגיל, בתחילת 2009 חשף "גלובס" כי למעשה, באופן טבעי, המכרז הוקפא לעת עתה בשל המצב הכלכלי.