ערעור לעליון על החלטת המחוזי בת"א שלא להפקיד את תוכנית מתחם תע"ש השרון

המערערים הם הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבנייה, לשכת התכנון המחוזית של מחוז תל-אביב ומינהל מקרקעי ישראל

ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב מלפני חודש שלא להפקיד את תוכנית מתחם תע"ש השרון הוגש היום (א') לבית המשפט העליון.

המערערים הם הוועדה המחוזית המשותפת לתכנון ולבנייה, לשכת התכנון המחוזית של מחוז תל אביב ומינהל מקרקעי ישראל. כזכור, לפני חודש הורה בית המשפט המחוזי בתל אביב לוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה שלא להפקיד את תוכנית מתחם תע"ש השרון שברמת השרון, עד לאחר תסקיר מקיף למיפוי זיהום המים והקרקע בשטח התוכנית ועד לאחר שהתוכנית תתוקן לאור ממצאיו, אם יהיה בכך צורך.

לפני חודש קבעה השופטת שרה גדות כי החלטת הוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית לוקה בחוסר סבירות, נוכח העדרה של תשתית עובדתית מהימנה, ראויה ומספקת בנושא זיהום המים ונקרקע ולפיכך דינה להתבטל. בהחלטתה מלפני חודש נעתרה השופטת לעתירתן של אחל"ה (איכות חיים לתושבי רמת השרון) ועמותת אדם טבע ודין, שטענו כי החלטתה של הוועדה המחוזית להפקיד את התוכנית התקבלה מבלי שהיו בפניה נתוני אמת עדכניים ומלאים אודות מיקום זיהום הקרקע ומי התהום וכן סוג החומרים, כמותם וריכוזים, ומבלי שנקבעו דרכי ואמצעי טיהור ומקורות המימון לביצוע הסקר המקיף למיפוי זיהום המים, הקרקע והטיהור.

היום טענו המערערים בהודעת הערעור שהוגשה לעליון כי פסק דינו של בית המשפט המחוזית מלפני חודש "אינו יכול לעמוד. פסק הדין סוטה ממושכלות יסוד של ביקורת שיפוטית על החלטות של רשויות מינהליות".

עוד נטען בערעור כי "התניית הפקדת התוכנית בביצוע סקר קרקע ומים מפורט כבר בשלב זה - כמצוות פסק הדין - הינה גזירה שעלולה להביא כלייה על הפרויקט, ללא הצדקה מקצועית לכך. מדובר בביצוע סקר אשר לעמדת הגורמים המקצועיים אין צורך לערכו בשלב הנוכחי ואין בעריכתו כדי להביא לתועלת, לרבות לא להליכי תכנון המתחם. התוצאה של אלה עלולה להיות כי הפרויקט האמור לא יצא לדרך, ומפעלי תע"ש יוותרו במקומם, וגם אם יפונו, כי תהליך טיהור והטיפול במקרקעין לא ירקום עור וגידים, והמתחם יוותר במצבו הנוכחי, על כל המשתמע מכך, ובכלל זה - התרחבות הזיהום במי התהום".

כמו כן נטען בערעור כי "גם אם יבוצע סקר מפורט כעת, יהיה צורך לערכו שנית, סמוך למועד טיהור הקרקע והטיפול בה, הכל תוך הוצאה מיותרת של משאבים ובזבוז כספי ציבור - ונדגיש כי מדובר בסקר שעלותו עשרות מיליוני שקלים, לכל הפחות.

"מקור המימון היחיד לפינוי ולטיהור המקרקעין הינו המתווה שגיבשה הממשלה, קרי הפקדת התוכנית וביצוע העבודות בקרקע. הפקדת התוכנית הינה הבסיס למקור המימון והתקצוב של הטיהור, שיחזיר לקופה הציבורית את העלויות הנכבדות הכרוכות הטיהור הקרקע".

עוד נכתב כי תוכנית המתאר שחלה על מתחם תע"ש השרון היא תוכנית בעלת חשיבות ברמה הלאומית. "התוכנית באה לשרת אינטרס ציבורי בעל חשיבות", צוין, "אשר ביטויו גם בהחלטת הממשלה הרלוונטית - פינוי מפעלי תע"ש ממרכז הארץ לנגב, טיפול וטיהור הקרקע שבמתחם תע"ש השרון וייעוד לצרכי המטרופולין ובכלל זה לצרכי מגורים, תעסוקה, שירותים, שטחים פתוחים ושטחי ציבור".

המערערים נימקו את בקשתם בכך שבית המשפט שגה כשלא הורה על דחיית עתירת אחל"ה ואדם טבע ודין, משום שטענות העותרות מקומן לעלות ולהתברר בשלב ההתנגדויות לתוכנית ולא היה מקום להיזקק להן בשלב ההחלטה על ההפקדה. עוד נימקו המערערים כי היענות לעתירה שהתקבלה משמעותה מתן מעמד עדיף לעותרות על פני מתנגדים פוטנציאלים אחרים ומשמעותה גם הכשרת ערוץ התנגדויות "חוץ סטטוטורי" וכפל הפיכים משפטיים.

עו"ד עמית ברכה, סמנכ"ל אדם טבע ודין: "במקום לדאוג למימון סקר מקיף למתחם תע"ש השרון ולשיקום האזור המזוהם, כמצוות בית המשפט המחוזי,בוחר המזהם - מדינת ישראל - להמשיך ולבזבז את כספי הציבור על הליכים משפטיים מיותרים נוספים. אדם טבע ודין סמוכה ובטוחה שבית המשפט העליון יחזור ויאשרר את פסק דינו של בית המשפט המחוזי, כך שמוסדות התכנון ישכילו להבין סוף סוף שלא ניתן לקדם תכניות בנייה על אזור מזוהם ומסוכן לבריאות הציבור, לפני שיתברר היקף הזיהום על קרקעות תע"ש השרון".