ילדים זה שמחה: המיניוואנים חוזרים לכביש בישראל

למרות גודלן של המשפחות הישראליות, המיניוואנים היו עד לאחרונה מראה נדיר יחסית ; המצב השתנה עם כניסתם לשוק של "רכבי פנאי" קומפקטיים עם 6-7 מקומות ישיבה

עיון בנתוני הילודה במדינת ישראל מגלה עובדה מרתקת: עם ממוצע של כ-2.84 ילדים לאישה (בשנת 2006) ו-21 תינוקות לכל אלף איש, שיעור הילודה כאן כמעט כפול מהממוצע במדינות ה-OECD. הנתונים כוללים את הילודה במגזר הערבי והחרדי, שתורמת לא מעט לממוצע, אבל גם כך אין ספק שיחסית לאירופה (עשרה תינוקות לכל אלף תושבים) אנחנו מעצמת ילדים.

מה עניין ילודה למדור הזה? באופן מפתיע, הנתונים הללו כמעט לא התבטאו בעבר במכירות של "רכבי משפחות גדולות". פלח המיניוואנים בגודל מלא היה ונשאר נישה שיווקית קטנה יחסית, וגם מכירות רכבי הכביש-שטח עם שבעה מקומות נמצאות בירידה מתמדת. אחת הסיבות לכך היא שפתרון השינוע הנפוץ של המשפחה הישראלית המורחבת והמבוססת, בטיולים ובאירועים משפחתיים, הוא נסיעה בשני כלי רכב - מכונית הליסינג מהעבודה והמכונית השנייה של המשפחה.

בשנתיים האחרונות החל המצב להשתנות, עם כניסתם לשוק של "רכבי פנאי" קומפקטיים עם שישה-שבעה מקומות ישיבה: חמישה רגילים פלוס שני מושבים קומפקטיים לילדים מאחור. הכלים האלה אופנתיים, לא מכבידים על הוצאות הדלק, לא מקשים את התמרון בעיר ואת איתור החניה, וחשוב מכול - מתומחרים בטווח קבוצות המחיר 4 ו-5, כך שמעסיקים רבים מכירים בהם בתור "כלי רכב לבעלי משפחות גדולות". אל המבחר הלא קטן של דגמים, שכבר משווקים, יצטרפו בחודשים הקרובים עוד כמה חדשים. הנה מדגם מייצג להתחיל ממנו.

דייהטסו "לומינס": נפלאות האריזה היפנית

דייהטסו לומינס

דייהטסו, החברה הבת של טויוטה, מצליחה לשרוד היטב את המיתון בזכות מיצוב עממי, ודגמים קומפקטיים שמעניקים חיסכון מופלג בהוצאות. המיניוואן החדש שלה, שביפן מכונה Luminas (קיימת גם גרסה מקבילה של טויוטה), ממחיש את סוד ההצלחה. הוא נמתח לאורך 4.18 מטרים בלבד, בדומה למכונית האצ'בק אירופית טיפוסית, אבל יש לו בסיס גלגלים ענק באורך 2.75 מטרים - יותר מרנו גרנד סניק. הנתונים הללו מעידים על ניצול יוצא דופן של הממדים החיצוניים, ואכן הרכב מתהדר בשבעה מקומות ישיבה, כשאפילו יושבי השורה השלישית נהנים ממרווח רגליים סביר. המרחק בין השורה הראשונה לשלישית הוא 1.63 מטרים, ומי שירצה לקפל את כל המושבים יגלה שהתא יכול להכיל חפצים באורך מרשים של עד 2.55 מטרים. דייהטסו מתייחסת לכלי הקטן כמיניוואן אמיתי, ומציידת אותו באופציה למערכת די.וי.די וקול במושב האחורי, ובכריות אוויר שמגינות על כל הנוסעים. משקלו הקל יחסית של הרכב מאפשר לו להסתפק במנוע ה-1.5 ליטרים המוכר של דייהטסו, בהספק 110 כ"ס, שמשודך לתיבה אוטומטית. והמחיר? ביפן הלומינס עולה פחות מהטריוס, מה שעשוי לנבא מחיר שינוע סביב קבוצה 2 (כרגע 111 אלף שקל) כשהוא יגיע לכאן, כנראה ברבעון האחרון של השנה.

טויוטה Verso: עיצוב מקורי

טויוטה Verso

הדור היוצא של המיניוואן טויוטה Verso הגיע לארץ לפני שנתיים בטעות (עם מפרט לא מתאים), וכל המשלוח נמכר בחשאי לאחת מחברות הליסינג. הדור החדש שלו ינחת כאן רשמית במאי, ויעניק לטויוטה דריסת רגל בפלח של "ליסינג שבעה מקומות", שבו כיכבה עד כה מאזדה 5.

לכלי החדש יש עיצוב מושחז, עתיר קפלי מתכת, וחרטום עם פנסים מתוחכמים, שמזכיר מאוד את הקורולה ואת האוונסיס. עם אורך של 4.44 מטרים ורוחב של 1.8 מטרים זהו כלי ארוך ורחב יותר מבעבר, אם כי הוא עדיין אחד מרכבי ה-5 2 הקומפקטיים ביותר בפלח. למרות הממדים החיצוניים ה"עירוניים", טויוטה טוענת שהמושבים בשורה השלישית אינם סמליים בלבד ושהנגישות אליהם טובה. כל המושבים ברכב נעים על מסילות, וטויוטה טוענת שניתן לארגן אותם בלא פחות מ-32 קומבינציות. עמדת הפיקוד מקורית יותר בעיצובה בהשוואה לדגמים המשפחתיים של טויוטה, והרכב עתיר אמצעי בטיחות מדור אחרון, שאמורים להעניק לו ציון של חמישה כוכבים ב-NCAP. לישראל יגיע מנוע של 1.8 ליטרים בנזין, שבגרסה העדכנית שלו מייצר הספק מכובד של 145 כ"ס. התיבה המשודכת היא רציפה (CVT), בדומה לתיבה של האוונסיס, עם אפשרות לבחירה במצב ספורטיבי ושליטה ידנית על ההילוכים מ ההגה. נופתע מאוד אם לא תהיה למכונית גרסת בסיס בקבוצה 4. כמו קודמתה, המכונית תיוצר בטורקיה.

רנו גרנד-סניק 3: דור חדש למייסד הז'אנר

רנו סניק

במחצית השנייה של 2009 יגיע אלינו הדור החדש והשלישי במספר של הרנו סניק - המכונית שייסדה את ז'אנר המיניוואן העירוני הקומפקטי. הפעם מושקת הגרסה הארוכה, גרנד סניק, במקביל לגרסה הרגילה, ולשתיהן קווי עיצוב שונים: הסניק ה"קצרה" מעוצבת בצורה אתלטית ומוצקה יותר, ואילו לגרנד-סניק יש מראה מעט יותר רך ו"משפחתי". הגרנד ארוך ב-22 ס"מ מהסניק הרגילה, שטח שמנוצל לטובת צמד מושבים מרווחים ונגישים יותר מאחור (או, לחלופין, נפח מטען של 702 ליטר, כאשר הכיסאות הללו מקופלים), כ-10% יותר מאשר בדגם היוצא. עיצוב עמדת הפיקוד חללי ועתידני, וניכר שמעצביו הושפעו מעיצוב הפנים של הסיטרואן "C4 פיקאסו". במרכז לוח המחוונים ממוקם מסך LCD ברזולוציה גבוהה, כתחליף ללוח המחוונים המקובל, ומערכת תפריטים מאפשרת לנהג לתכנת את מבנה התצוגה על-פי טעמו. המנועים שודרגו קלות, והחידושים הם דווקא בתיבות ההילוכים: מנוע שני הליטרים בנזין משודך כעת לתיבה רציפה (CVT) מבית ניסן, ואילו מנוע הטורבו-דיזל, בהספק 150 כ"ס, משודך לתיבה אוטומטית חדשה בת שש מהירויות. אפשר לצפות לפחות לגרסה אחת של הסניק הרגיל בקבוצה 4.

פיז'ו 3008: תווית של קרוס-אובר

פיז'ו 3008

לפיז'ו לקח כמעט עשור וחצי להודות בצורך במיניוואן עירוני אמיתי, שיתמודד עם הסניק המצליח של היריבה הוותיקה רנו. גם כיום היא לא מכנה את ה-308 החדש מיניוואן, חלילה, אלא קרוס-אובר. הצידוק לכינוי הזה טמון במערכת בקרת משיכה ניתנת לתכנות, שמאפשרת לרכב לצלוח משטחי בוץ, שלג ודשא רטוב. פרט לכך זהו מיניוואן משפחתי-קומפקטי לכל דבר, שמציע כרגע חמישה מקומות ישיבה מודולריים, תא מטען מרווח ורב תכליתי, ועמדת פיקוד שמרנית יחסית בעיצובה, שנגזרת מעיצוב ה-308 הרגילה. פיז'ו מתכוונת להדביק את הפער מול רנו גם בנישת הכלים, עם 5 2 מקומות ישיבה. בתערוכת פרנקפורט בסוף השנה תוצג הגרסה המוארכת של ה-3008, שתתחרה ישירות בגראנד-סניק ושתציע שורת מושבים שלישית. באגף המנועים רלבנטיות לנו שתי אופציות אוטומטית. האחת היא מנוע 1.6 ליטרים טורבו-בנזין בהספק 156 כ"ס, והשנייה טורבו-דיזל בנפח שני ליטרים בהספק 163 כ"ס. לפי נתוני פיז'ו מדובר בתיבה אוטומטית מטיפוס טיפטרוניק של פורשה, ולא בתיבה המסורתית של פיז'ו. המחיר עדיין עלום, אבל באירופה תוצע המכונית במחירים דומים לסניק ולניסן קאשקאי.