דאבל A הוא הטריפל A החדש

בשבועות האחרונים אנשי סוכנויות הדירוג פועלים במרץ. כאילו כדי להצדיק את קיומן, הסוכנויות מפחיתות את דירוגי החוב של חברות מסקטורים שונים, והן עושות זאת בקצב מהיר למדי. הדירוגים של חברות ענק, ותיקות ועתירות מוניטין, כמו ג'נרל אלקטריק, ברקשייר האת'ווי, 3M ואחרות, נחתך לאחרונה בדרגת דירוג אחת לפחות. עבור חלקן זהו אירוע היסטורי.

סוכנויות הדירוג חטפו בשנתיים האחרונות ביקורת מכל עבר על חלקן במשבר הפיננסי הגדול ב-100 השנים האחרונות. הביקורת להמלצות מרחיקות לכת לגבי עתידן של חברות הדירוג, והיו מי שהציעו אפילו להלאים אותן, כדי שאת הגושפנקא על הדירוג שהן מעניקות לחברות ייתן הממשל).

את השאלה, האם הביקורת הזו מוצדקת, נשאיר בצד, ונתמקד בהשלכות. בואו נצא מנקודת הנחה בסיסית, שלגביה יש הסכמה: רמת הסיכון ברוב החברות עלתה, אין מה לעשות. כשמשבר פיננסי הופך למשבר ריאלי, כמעט ואין חברות שלא ייפגעו ממנו בצורה כזו או אחרת.

למשוואה הזו צריך להוסיף את מחנק האשראי שמקשה על חברות למחזר חובות או למצוא מימון ביניים.

מצד שני, המשקיעים שונאים סיכון היום יותר מתמיד, בדיוק בשביל זה יש חברות דירוג. תפקידן לנבור בחברות ובמספרים שלהן, לבדוק את יכולתן לעמוד בהתחייבויות ובהחזרי החובות שלהן בעתיד, ולהודיע למשקיעים בצורה ברורה מה הסיכון שחברה לא תוכל לפרוע את חובה.

אבל מה עושות חברות הדירוג? באנלוגיה פשוטה שנשאיל לרגע מהכינרת, הן מורידות את הקו האדום לכל השוק. מה השתנה? כלום, הדאבל A הוא הטריפל A החדש, ושאר הדרגות יורדות מדרגה אחת למטה. רק חמש חברות אחרונות בוול סטריט נושמות אוויר טריפל A של פעם, ולציבור אין כלי השוואה טוב בין חברות.

הרי את הפערים בין דירוגי החברות מאפיינת התשואה שנושא עימו החוב שלהן. כך, למשל אג"ח, בדירוג AA יעניק למשקיעים תשואה עודפת על פני אג"ח בדירוג AAA, כדי לשקף את רמת הסיכון הגבוהה יותר שטמונה בהשקעה בה. אך מה קורה כשמורידים את הדירוג לכל החברות?

בפעילות האקטיבית של סוכנויות הדירוג אין בשורה למשקיעים. למרות הביקורת החריפה, הדירוגים של סוכנויות הדירוג הם עדיין כלי ניתוח חשוב עבור המשקיעים, וטוב יעשו בסוכנויות אם יחדדו יותר את ההחלטות שהן מקבלות והסיבות להן. ואתם, המשקיעים, קראו את החלטות הדירוג עם קמצוץ של מלח. הן כלי עזר נוסף בקבלת ההחלטות שלכם, לא מכשיר בלבדי.