ד"ר אדם רויטר: "למנהלי הכספים ולמנכ"לים בישראל יש קיבעון מחשבתי על פיחות של השקל - והם תמיד מתבדים"

ד"ר אדם רויטר, מנכ"ל חיסונים פיננסים, טוען בטור המתפרסם ב"גלובס", כי "למנהלי כספים ולמנכ"לים אין יכולת לחזות את שער החליפין העתידי של השקל".

לפי רויטר, מחקרים אמפיריים ממקומות שונים בעולם מחזקים את הטיעון הזה ומוכיחים שגם מומחים לא מסוגלים לחזות את שערי המט"ח בטווחי זמן ארוכים של שנה ומעלה.

רויטר מסביר: "ערכנו ב'חיסונים פיננסיים' ניתוח של ממצאי סקר החברות של בנק ישראל. סקר זה מתבצע אחת לרבעון ובוחן את ציפיותיהם של 50 מנהלי החברות הגדולות במשק. מהניתוח התברר שב-23 מתוך 25 הרבעונים בהם ערך בנק ישראל את הסקר בשבע השנים האחרונות, החברות העסקיות ציפו לפיחות - אך התבדו.

"שער החליפין שהיה במשק בפועל במהלך השנים 2001 עד 2008 היה נמוך בכ-8.8% בממוצע שנתי מהשער שצפו מנהלי החברות. כלומר מנהלי הכספים והמנכ"לים של החברות הגדולות במשק הישראלי חיים בציפייה לשער חליפין שקל-דולר גבוה בהרבה משער החליפין בפועל. נראה שאותם מנהלי כספים ומנכ"לים נמצאים בקיבעון מחשבתי לגבי פיחות תמידי של השקל.

"איך ביצענו את הסקר? נשענו על סקר החברות של בנק ישראל, בו הוא מבקש מהחברות לציין את ציפיותיהן לגבי שער החליפין שקל-דולר בעוד שנה ממועד עריכת הסקר. אספנו את הנתונים הללו על ציפיות החברות החל מהרבעון הרביעי של שנת 2001 ועד לרבעון הרביעי של שנת 2007, והשווינו בין הציפיות הללו לבין שער החליפין בפועל, בשנה שלאחר מכן. בסך הכול, הבדיקה כללה 25 תצפיות.

לפי רויטר, כעבור שנה ממועד הסקר, חושב שער החליפין הממוצע בעשרת הימים האחרונים של השנה העוקבת למועד הסקר. והממצאים? "מההשוואה עלה כי כמעט בכל הסקרים שנערכו וניתחנו, כלומר ב-23 מתוך 25 הרבעונים, שער החליפין לו ציפו החברות והעסקים היה גבוה מזה ששרר בפועל בשנה שלאחר מכן.

כאמור, בממוצע שער החליפין בפועל היה נמוך ב-8.8% מכל תצפית רבעונית. ובמונחים שנתיים, שער החליפין בממוצע בכל השנה העוקבת לסקר היה נמוך בכ-6.8% משער החליפין לו ציפו החברות. כלומר באופן מסורתי מנהלי הכספים והמנכ"לים מצפים שהשקל יפוחת מול הדולר. מן קיבעון מחשבתי לפיחות קבוע של השקל.

"זאת ועוד: הפער בין הציפיות לשחר החליפין לבין שער החליפין בפועל הולך וגדל עם השנים. ברבעון הראשון וברבעון השני של 2007 הגיע הפער ל-2-.43% ול-24.23%, בהתאמה. כלומר הפספוסים של הציפיות רק הולכים וגדלים בשנים האחרונות".

[לאתר המט"ח]