אלי יונס, מנכ"ל בנק מזרחי טפחות נראה היום כמו חתן בחופתו. לא פלא, מזרחי טפחות, פרסם היום את תוצאות 2008. הבנק הרביעי בגודלו מציג את הרווח השנתי הגבוה ביותר 601 מיליון שקל, יותר מכל הבנקים האחרים ביחד. מדובר בירידה של 11.7% מרווחי 2008.
יחס הלימות ההון של הבנק בסוף דצמבר עמד על 11.31%, בדומה לרמתו מסוף 2007 וירידה קלה בהשוואה להלימות בסוף ספטמבר. זאת, בטרם גייס הבנק 725 מיליון שקל ברבעון הראשון של השנה ולפני היעד של 12% אליו אמור הבנק, כמו יתר המערכת, להתכנס עד סוף השנה הנוכחית.
הבנק הוא היחיד שמציג תשואה דו ספרתית על ההון, שיעור של 10.4% (17.2% ב-2007) ובעוד כל הבנקים הפסידו ברבעון הרביעי, מזרחי טפחות הרוויח 96 מיליון שקל, הנמוך ב-37.3% מרווחי הרבעון המקביל. הרווח הרבעוני ייצג תשואה של 6.7% על ההון - לעומת 11.2% ברבעון שחתם את 2007. בשנה שלאחר השלמת מכירת קופות הגמל של הבנק, תרמו הפעולות הלא רגילות רווח של מיליון שקל בלבד לשורת הרווח הנקי, וזאת לעומת 227 מיליון שקל ב-2007. השנה, אגב, איחד הבנק לראשונה את תוצאות בנק יהב בדו"חות הכספיים.
הרווח נובע מגידול של 9.8% ברווח מפעולות מימון לפני הפרשה לחובות מסופקים, הנובע מפעילות שוטפת, לא כולל השפעת האיחוד של בנק יהב. עיקר הגידול ברווח השוטף מפעילות מימון מקורו בפעילות הקמעונאית: במגזרים הקמעונאיים, ללא בנק יהב, צמחו רווחי המימון ב-15.8%. הצמיחה בפעילות המשכנתאות עמדה על 24% ויהב עצמו תרם לרווח זה 141 מיליון שקל. הבנק ציין כי גייס "עשרות אלפי לקוחות" נטו במהלך השנה.
עוד עולה מדו"חות הבנק, כי תיק האשראי של הבנק צמח ב-18.5% בשנה שחלפה ל-88.05 מיליארד שקל והיקף הפקדונות גדלו ב-21.9%. ההון העצמי של הבנק גדל ב-7.1% ל-5.95 מיליארד שקל, מה שמשקף לבנק מפכיל של 0.73 על ההון, היות ושווי השוק של הבנק כפי שהוא נגזר ממחיר המניה בבורסה בתל-אביב עומדת על 4.37 מיליארד שקל בלבד.
המשבר הפיננסי העולמי נתן אותותיו גם בהפרשה לחובות מסופקים, אם כי שיעור ההפרשה בבנק מזרחי טפחות נותר מתון ביחס למתחרים; הוא עומד על 0.45% מכלל תיק האשראי - גבוה משיעור של 0.31% ב-2007, אך נמוך מהממוצע הרב-שנתי (בוודאי בתקופות מיתון), הנאמד ב-0.5%. ועם זאת, הנתונים הם אחרים בראייה רבעונית - כששיעור ההרשה גדל ל-0.8% (182 מיליון שקל).
היקף החובות המסופקים עצמו גדל ב-268 מיליון שקל, גידול עצום של 73.2% ל-395 מיליון שקל - 167 מיליון שקל מתוכם הפרשה בגין המגזר העסקי, ו-101 מיליון שקל נוספים משקפים ירידת ערך של השקעות הבנק בניירות ערך בחו"ל. היקף האשראי הבעייתי הסתכם ב-1.3 מיליארד שקל.
חלקן של ההוצאות התפעוליות של הבנק גדל בשנה שעברה ל-61.2% מ-60.3% ב-2007, כאשר יחס הכיסוי התפעולי קטן בהתאמה ל-57.1% מ-61.4%. בשנה שבמחציתה השניה החלה רפורמת העמלות של הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, דיווח הבנק על גידול של 70 מיליון שקל בהכנסות מעמלות תפעוליות. בניכוי בנק יהב, הגידול היה צנוע יותר והסתכם ב-25 מיליון שקל - עליה של 2.4%. זאת, כאשר ההכנסות התפעוליות עצמן קטנו ב-1.7% על רקע אובדן דמי-ניהול בקופות הגמל אובדן הכנסות מדיבידנדים.
יעקב פרי, יו"ר הבנק אמר, כי "התוצאות שלנו מצדיקות לא מעט מהסופרלטיבים שהוצמדו לנו השנה האחרונה, אנחנו שבעי רצון". פרי התייחס למיתון, ואמר כי "אין לנו אשליה כי תוכנית ההאצה של האוצר היא מענה הולם לבעיות המשק ובייחוד לבעיות של שוק האשראי החוץ בנקאי".
עלות שכרו של פרי בשנת 2008 הסתכמה ב-1.37 מיליון שקל, עבור 60% משרה כיו"ר הדירקטוריון. עלות שכרו של המנכ"ל יונס הסתכמה ב-9.78 מיליון שקל, עבור משרה מלאה. בתוך, נציין, דיווחה הנהלת הבנק על תוכנית מתן 5.85 מיליון כתבי אופציה ל-9 סמנכ"לים בבנק (לא כולל את המנכ"ל יונס והיו"ר פרי) המהווים, במימוש מלא, 2.56% ממניות הבנק. התוכנית מותנות באישור המפקח על הבנקים לבצע רכישה חוזרת של 1.4 מיליון מניות (בתמורה של 27.16 מיליון שקל, לפי שער הפתיחה של המניה), ובתנאי שאותם סמנכ"לים לא יקבלו בנוסים בשנים 2009-2012.
יונס: "סיוע למשק עולה פחות מעלות ההסכמים הקואליציוניים"
בתוך כך, מנכ"ל מזרחי טפחות, אלי יונס, לשעבר החשב הכללי, תקף היום בהצגת הדוח השנתי של הבנק את מדיניות משרד האוצר בניהול המשבר. "הכי קל לא לעשות כלום ולחשוב שהאמריקנים יפתרו את הבעיות בכלכלה שלהם. זו טעות. אנחנו צריכים לנהל מדיניות מאקרו ראויה ולצאת מהמיתון מהר יותר. אחרת נישאר מאחור כששאר המדינות יצאו מהמשבר".
יונס מתח ביקורת על איטיות הפעולה של משרד האוצר "צריך לקצר את הזמן בין הרמת הדגל של הסיוע לבין המימוש של הסיוע ולקצר לוחות זמנים. זה נעשה בעבר בשנות ה-90' בעליה הגדולה. מה צריך לעשות? קודם כל שימור מקומות עבודה. מפעל שלא מייצר אלא מגדל עשב בחצר הוא תשתית שלא תשוקם. עובדים שפוטרו לא יוכלו לחזור למעגל העבודה. את השאלה האם ראוי שיתקיימו מפעלים יש לבחון לא בתקופות משבר אלא תקופות גיאות. כרגע יש לעזור למפעלים להתקיים ולהעסיק עובדים".
באופן חריג התייחס יונס לסוגייה פוליטית כמו עלות ההסכמים הקואליציונים "כחלק מצעדי היציאה מהמשבר כדאי ורצוי להשקיע כספים באוניברסיטאות ובמעבדות מחקר כדי ליצור תשתית מחקרית וידע להייטק ולהקים קרן מסוג יוזמה שתסייע לתעשיות מתקדמות. זה עולה פחות מעלות ההסכמים הקואליציונים האחרונים".
יונס התייחס לויכוח לגבי תוכנית גושן לפתרון הקפאון בשוק האשראי החוץ בנקאי "ערבות מדינה היא כלי מצוין ויש להשתמש בו בצורה רחבה ביותר. אין כאן מתנה לאף אחד. הכרחי להעיר את השוק מחדש ואסור לצבוע את פתרון בעית המיחזור על בסיס חשבונות אישיים נגד איש עסקים זה או אחר. ראוי לתמוך בכל מי שיש לו עסק מתפקד והשקיע את כספו בישראל ובכל מי שהבעיה שלו היא מחזור. לא לגופו של יזם אלא לגופו של עסק".
"ניקח בניית רכבת קלה בסיוע ערבות מדינה" נותן יונס דוגמה "זו אינה בעיה. אם היזמים לא ישלמו את החוב עדיין תהיה רכבת בתל אביב ואולי רכבת ישראל תפעיל אותה. אם תינתן ערבות מדינה למתקן התפלה והיזמים לא יעמדו בחוב עדיין יהיה לנו מתקן התפלה".
כלל פיננסים ברוקראז': "יציבות זה חשוב"
"יציבות זה חשוב", הגיב יובל בן זאב, מנהל המחקר בחטיבת הברוקראז' של בית ההשקעות כלל פיננסים לדו"חות. "הדו"ח לא מפתיע, הבנק מספק יציבות ומבט חיובי ביותר להמשך", הוא כותב, ומתייחס בין היתר לעובדה שהבנק לא שינה את המדיניות ועשוי לחזור ולחק דיבידנד בהמשך השנה. בשורה התחתונה, מכפיל ההון הגבוה יותר, גורם לבן זאב להעדיף את מניית הבנק על זו של בנק לאומי .
תוצאות הבנק, הוא מציין, יצאו "בדומה להערכותינו". לדבריו, הסיכון בתיק של מזרחי טפחות אינו גבוה - כאשר 7.1 מיליארד שקל מתוך 9.3 מיליארד שקל מושקע באג"ח ממשלת ישראל וממשלות זרות. "הסיכון, שאינו גבוה להערכתנו, קיים לכאורה באג"ח של הבנקים - 1.5 מיליארד שקל".
באשר להפרשה לחובות מסופקים, בן זאב מעריך כי "הבנק מכוון למספר קטן של לווים גדולים" ומעריך כי ייתכן ומדובר בבוימלגרין, ויתכן שהגידול בהפרשה עשוי לבטא הזדמנות מבחינתו של הבנק לקפוץ על עגלת הדו"חות הטובים להפרשות נוספות. האשראי לפרטיים מהווה 62.8% מתוך תיק האשראי לציבור, "עובדה המקטינה את סיכון האשראי של הבנק". עוד מציין בן זאב, כי יתכן ובנק דיסקונט מורגש פחות בתחרות במגזר המשכנתאות.
מזרחי טפחות
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
