מנערים את האבק

61 ואחת שנים חיים על החרב, עם הפסקות קצרות בין שכול לשכול. זה מקהה את היכולת של טקס הזיכרון הממלכתי להתמודד עם מצב מתמשך של מוות ושל זיכרון. אי-הנחת של שכבות לא קטנות בציבור מתפקודם של הטקסים המסורתיים, הביאה ליצירת טקסים אלטרנטיביים שהחלו לפני שמונה שנים בערב אחד, ניסיוני ושונה.

אבישי מתיה, המייסד והמנהל האמנותי והרוח החיה מאחורי הרעיון וביצועו, אומר שבארבע השנים הראשונות הטקס התנהל בערב שלפני ערב יום הזיכרון ונקרא בשם הדו-משמעי "ערב ערב יום הזיכרון". מתיה: "הכל התחיל ב-2002 בימי 'חומת מגן'. היתה לי תחושה שמשהו מתפספס, אנשים נהרגים כל הזמן, ואנחנו בעצם מתעסקים בזיכרון למלחמות שהיו לפני עידן ועידנים".

תגובת הבטן של מתיה צמחה על רקע תהליך ההפרטה שעוברת החברה הישראלית, הכולל גם את הפרטת האבל והחזרתו לאבלים (תהליך הפוך להלאמתו והפקעתו מרשות משפחת הנופל, לרשות האומה). מתיה מגדיר את הבעייתיות של הטקס המסורתי, ואומר: "בשלב מסוים הטקסים מאבדים משמעות. כשלועסים אותו דבר שנה אחר שנה, ההיבט הרגשי שלו מתקהה. עוד פעם לשמוע את 'אחי הצעיר יהודה' ועוד פעם לשמוע את 'חורף 73' או את שירי מלחמת ששת הימים, זה פשוט נמאס".

את יום הזיכרון האלטרנטיבי הפיק מתיה בתקופה שהיה יועץ מוזיקלי לערב "שרים בכיכר", וכדבריו צפה בטלוויזיה בבית, בטקס בו היה מעורב בהחלטות על השירים, המבצעים וסדר ההגשה: "הסתכלתי, וזה לא נגע לי במיל. אז החלטתי שצריך להכניס דם חדש, תכנים חדשים, חשיבה חדשה. לא צריך עוד ערב חסר אמירה מעבר לכך שאנחנו נורא עצובים וליבנו עם המשפחות השכולות שיום אחד בשנה הוא היום שלהם. ואז אנחנו מנפצים את ליבם פעם שנייה בערב יום העצמאות. החיבור של יום הזיכרון עם יום העצמאות הוא בלתי הגיוני ובלתי נסלח".

*כשאתה אומר אלטרנטיבה, למה אתה מתכוון?

בעיני מדובר בסוג של מעבדה. של לקיחת סיכון, של ללכת קצת על הקצה. אפשר למשל גם לצחוק. לפני שנתיים במחול של רננה רז הייתה הסתכלות קצת זוויתית על הדלקת המשואות ועל עמידה בצפירה. אנשים בקהל התפקעו מצחוק. מבחינתי הצחוק כאן הוא סוג של חשבון נפש.

מצד שני אני רוצה שלאנשים יכאב. לא מהמקום הרדוד של לשמוע שיר עצוב ולנגב את העין במטפחת. אני רוצה שאנשים יעברו בערב הזה חוויה. אמיתית. שיעברו משהו שיזעזע אותם. שיטלטל אותם. שיגרום להם לחשוב. שדברים שעד היום היו מובנים מאליהם כבר לא יהיו מובנים מאליהם.

מתיה מחבר בין עבר להווה ובין סוגי מוזיקה כשהתוצאה נותנת מובן חדש, מפתיע ובעל אמירה חזקה ומעוררת מחשבה וחשבון נפש: "לקחתי את קדיש על הרוגי ארץ ישראל של ש"י עגנון. יגיד אותו הרב הרפורמי עדי כהן בחיבור להרכב מטאל-פאוור-רוק שיעשו את זה עם דיסטורשן של גיטרות. שזה אומר לתת לך בראש. אני לא רוצה להשתיק את הכאב. אני רוצה להעצים אותו, לתת לו תוקף ולטעון אותו.

והוא מסיים ומזכיר שעכשיו יש בחירה. "אם מסתכלים על המיקום, צוותא זה 200 מ' מהכיכר. אפשר לקבל את יאיר לפיד ואת כוכבי 'כוכב-נולד' עצובים בכיכר, או להסתכן ולחוות משהו אחר ומטלטל בצוותא".

הערב שיתקיים הערב בצוותא ת"א ב21:00, יוקדש לנושא "חלל", על שתי משמעויותיו הקשורות זו לזו בדם. יופיעו בו בין השאר: שלומי שבן, שלמה בר, יונתן יבין, רוקפור, יענקל'ה רוטבליט, רוני סומק, הדרה לוין ארדי, סגול 59, בלוז ראש פינה, אמיר אוריין, יובל גורביץ' ואחרים.