זעם באוצר: עיני ויוגב סיכמו על סעיף חסר תקדים בחוק ההסדרים - מעסיק יחויב לנהל מו"מ להסכם קיבוצי

ל"גלובס" נודע כי יוגב הסכים שיוכנס לחוק ההסדרים תיקון חקיקה שקובע כי מעסיקים יחויבו על פי חוק לנהל מו"מ להסכם קיבוצי עם העובדים, אם למעלה משליש מהעובדים התארגנו במסגרת ארגון עובדים. המשמעות של תיקון כזה

היא לא פחות ממהפכה ביחסי העבודה במשק - מהפכה שתחזק את ציבור העובדים אך תחליש את המעסיקים.

כדי למנוע את האפשרות שתיקון החקיקה הזה לא יעבור בכנסת, ההסתדרות דאגה לעשות לינקייג': אם התיקון לא יעבור, לא יוקפאו דמי ההבראה של עובדי המגזר הציבורי ובכך האוצר לא יקבל לידיו 1.2 מיליארד שקל. האפשרות הזו אגב אינה בלתי סבירה, שכן היועץ המשפטי לממשלה עשוי להחליט בקרוב כי התיקון הזה פוגע בחופש העיסוק באופן בלתי מאוזן. במשרד האוצר זעמו משתי סיבות: האחת על עצם החקיקה המהפכנית, והשנייה משום שהם עלולים היו למצוא את עצמם ללא 1.2 מיליארד שקל. בהסתדרות הבינו שהסיכום עם יוגב מתחיל לעלות על שרטון, והביעו נכונות לוותר על הלינקייג' במידה שהיועמ"ש לא יאשר את התיקון לחוק.

קפה ועוגיות

החוק הישראלי כלל לא מחייב כיום את המעסיק לנהל מו"מ להסכם קיבוצי, אלא אך ורק להכיר בוועד העובדים. אפילו הפסיקה האחרונה והמתקדמת ביותר של בית הדין האזורי לעבודה בת"א קבעה כי המעסיק לא חייב לנהל מו"מ כזה, אלא מחויב "בהידברות בתום לב" בלבד. כלומר, לשבת עם העובדים על קפה ועוגיות ולדבר על ענייני הא ודא.

גורמים בהסתדרות דיברו הבוקר על "סגירת מעגל", לאחר שנתניהו ויועצו אורי יוגב התגאו בעבר שהצליחו להביא לפגיעה בעבודה המאורגנת בארץ. מסיבה זו, בהסתדרות התעקשו שהפרק שמתייחס לשינויי החקיקה בתחום העבודה, יזכה לכותרת: "חיזוק העבודה המאורגנת לשיפור זכויות העובדים בישראל". גורמים בהסתדרות לא הסתירו את החיוך שלהם מהצעד הזה: "על הכותרת הזו ביבי חותם".

"התפשטות מוחלטת"

כדי להבין כיצד שינוי חקיקה כזה נתפס על ידי המעסיקים, מספיק לשוחח עם עו"ד נחום פינברג, המייצג את המעסיקים הגדולים במשק. "המשמעות היא שאנחנו הופכים למדינה קומוניסטית, שאין בה מפעל בלי הסכם קיבוצי. הגורמים הרלוונטיים בקואליציה מוכרים את טיפת האידיאולוגיה שלהם לצד הכי קיצוני של ארגון העובדים", טוען פינברג בזעם. לדבריו, החובה לנהל מו"מ על הסכם קיבוצי פירושה חובה לחתום על הסכם כזה בסופו של דבר - אחרת בתי הדין יפרשו את סירוב המעסיק כחוסר תום לב.

"זה פשוט טירוף", הוא מוסיף. "מעסיקים בארץ צריכים להתחרות עם הודו ועם מדינות אחרות, וחברות אמריקניות שהגיעו לכאן כי ידעו שאין הסכמים קיבוציים, ילכו למקום אחר", הוא מזהיר. "מה רע לעובדים באינטל? מה רע לעובדים בחברות היי-טק גדולות שאין בהן הסכמים קיבוציים?", הוא שואל.

לדבריו, ההסתדרות מנצלת את הכוח שלה ומבקשת מהמדינה "למכור את כל מה שיש לה". על המנהיגות של נתניהו הוא אומר: "נראה שמישהו שם איבד את הכוח, זו התפשטות מוחלטת שתביא בכייה לדורות".

שינויי חקיקה נוספים

במסגרת הסיכומים עם יוגב הובטח להכניס לחוק ההסדרים שינויי חקיקה נוספים בתחום יחסי העבודה: כך, למשל, יוטל קנס של עד 60 אלף שקל על מעסיק שהתנכל לעובד בזמן שניסה להקים ועד עובדים.

כיום החוק אוסר התנכלות כזו אך לא קובע קנסות. המקרה המפורסם בעניין הוא של אלון-לי גרין, הצעיר שפוטר מרשת "קופי בין" לאחר שניסה להקים ועד. בית הדין לעבודה קבע כי אכן זו הסיבה לפיטוריו ואף הורה להחזירו לעבודה, אולם לא הטיל אז קנס על מעסיקיו. "הטלת הקנס לא מפריעה לי", הבהיר עו"ד פינברג, "זה בסדר". קנס נוסף יוטל מעתה על מעסיק שימנע מנציג של ארגון עובדים להיכנס אל שטח המפעל או מקום העבודה.

עוד ייכנס לחוק ההסדרים שינוי חקיקה שיאסור פיטורים של עובד שנמצא בתקופת מחלה, בדומה לאיסור שקיים בנוגע לעובדות בהיריון.

עוד שינוי חקיקה בחוק ההסדרים קובע כי תביעות לשון הרע שיוגשו כנגד עובדים או ארגוני עובדים במסגרת של סכסוך עבודה, יופנו מעתה לבתי הדין לעבודה ולא לבית משפט השלום. הדבר נועד למנוע מקרים של "הפחדת עובדים" שמנהלים מאבק מול המעסיק.

בהסתדרות מאמינים כי בתי הדין לעבודה יתייחסו בהבנה רבה יותר לעובדים ש"מעדו בלשונם" נגד המעסיק, בזמן סכסוך. גם לזה פינברג מתנגד בתוקף: "איזה צדק יקבל מעסיק בבי"ד לעבודה? מה מבין בית דין לעבודה בלשון הרע? זה לא יעלה על הדעת".