בג"ץ: על המדינה לתקצב גם אולפני גיור פרטיים של הזרם הרפורמי והקונסרבטיבי

הנשיאה דורית ביניש קבעה כי המדינה אינה חייבת לתמוך במכוני גיור פרטיים, ואולם כל עוד היא בוחרת בדרך זו - אין היא יכולה להעניק עדיפות לזרם האורתודכסי, ועליה לנהוג באופן שוויוני

בג"ץ קבע היום (ג') כי על המדינה לתקצב גם אולפני גיור פרטיים המופעלים על-ידי הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי, בדומה לאופן שהיא מתקצבת דרך קבע את מכוני הגיור הפרטיים של הזרם האורתודוכסי. נקבע כי על המדינה לנהוג בשוויון כלפי מכוני הגיור של כל הזרמים.

בג"ץ ביטל למעשה את הקריטריונים שלפיהם נתן משרד הקליטה תמיכה למוסדות פרטיים העוסקים בהכנה לגיור. הקריטריונים הגבילו את התמיכה למוסדות פרטיים המכינים לקראת גיור בבתי הדין האורתודוכסיים בלבד.

נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, בהסכמת השופטות מרים נאור ועדנה ארבל, קבעה כי מבחני התמיכה שנקבעו אינם עולים בקנה אחד עם עיקרון חופש הדת והפלורליזם, ולכן יש לבטלם. הן הורו להתקין מבחני תמיכה שיאפשרו לכל זרמי היהדות המכינים לגיור לקבל תמיכה במסגרתם.

עוד הורה בג"ץ למשרד העלייה להעניק לתנועה ליהדות מתקדמת תמיכה מתאימה, בהתאם לחלק היחסי של המוסדות שהיא מפעילה בהכנה לגיור רפורמי עבור השנים 2006-2009.

התנועה ליהדות מתקדמת עתרה לבג"ץ בדרישה לחייב את המדינה לתקצב את האולפנים הפרטיים של הזרמים הרפורמי והקונסרבטיבי. זאת, בטענה כי מדובר באפליה פסולה לעומת מכוני הגיור הפרטיים של הזרם האורתודוכסי, ובסתירה לחובת המדינה לחלק את משאביה באופן שוויוני, ללא הבחנה על רקע השקפת עולם והשתייכות דתית.

אפליה פסולה

התנועה ליהדות מתקדמת טענה כי המשרד לקליטת העלייה העדיף את הזרם האורתודוכסי על פני התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית בהתבסס על קריטריונים לא שוויוניים, שהתבססו על שיקולים זרים ופסולים.

המדינה טענה כי עיקר פעילות הגיור נעשית באמצעות מכון הגיור הלא פרטי המשותף ל-3 הזרמים, והוא מקבל מימון של כ-21 מיליון שקל (בשנת 2005). עוד טענה כי התקציב המופנה למכונים הפרטיים האורתודוכסיים הוא זעום ועומד 1.5 מיליון שקל בלבד.

חובה אקטיבית

בג"ץ קבע כי המדינה אינה מקיימת את חובת השוויון, וכי "המדינה אינה חייבת לתמוך במכוני גיור פרטיים, ואולם כל עוד היא בוחרת בדרך זו - אין היא יכולה ליתן עדיפות לגיור המועדף על-ידה, ועליה לנהוג באופן שוויוני".

ביניש ציינה כי החוק מחייב את הרשויות לנהוג בחלוקת תקציביהן בשוויון ובסבירות, וחל עליהן איסור להפלות בין קבוצות. לדבריה, מהותה של פעולת ההכנה לגיור הינה לסייע לעולים, זכאי חוק השבות שאינם יהודיים, להשתלב תרבותית ורוחנית בעם ובמדינה, בשים לב לצרכיהם ולרצונותיהם. מכאן, לדבריה, מתחייבת המסקנה כי מבחני התמיכה לתקציב עומדים בסתירה לחובתה של המדינה בשמירה על חופש הדת של התנועה ליהדות ממתקדמת, ומפלים אותה על בסיס שוני בתפיסתה הדתית.

"על המדינה מחוייבות לכיבוד כל הזרמים, התפיסות והשוני המתקיימים בקרבה, תוך מתן מרחב אמיתי לקיום ופעולה", פסקה ביניש. "חובתה של המדינה לעיקרון הפלורליזם איננה פסיבית בלבד, ויש בה היבט אקטיבי. לפיכך, בנסיבות בהן החליטה לתמוך כלכלית בפעילותו של זרם מסוים, עליה להעניק תמיכה גם ליתר הזרמים".

את התנועה ליהדות מתקדמת ייצגו עוה"ד עינת הורוביץ וניקול מאור; ואת משרד הקליטה - עו"ד יובל רוייטמן. (בג"ץ 11585/05).