תמיד כשאת בעמדה חזקה, אנשים מנסים לנצל את זה

זה היה בוקר יום שישי רגיל, באמצע החודש שעבר. ד"ר אתי לוצאטו, 50, מנכ"לית משרד עורכי הפטנטים מהמובילים והוותיקים בארץ, "לוצאטו את לוצאטו", ישבה בביתה ביישוב עומר, בדרך לעוד סוף שבוע רגוע. צלצול הפעמון הפר את השלווה והרס לה את התוכניות. בדלת עמד שליח עם מעטפה. בתוכה כתב תביעה שכותרתו "מיכל חכמי נגד ד"ר כפיר לוצאטו, ד"ר אתי לוצאטו ואחרים".

במרכז העימות עומדת שותפתם לשעבר של בני הזוג לוצאטו, עורכת הפטנטים מיכל חכמי, שטוענת כי בני הזוג "קנו את שתיקתו" של משקיע בחברת השקעות שהקימו בשנת 2004, כדי שלא יחשוף אי סדרים שגילה בחברה. לטענת חכמי, אהרון ווזנר השקיע 1.3 מיליון שקל בחברה, אך בתמורה להחזרת מניותיו קיבל 1.8 מיליון שקל, וכן מניות של חברות שונות שבהן השקיעה החברה. "דיל אפל", הגדירה חכמי את העסקה בכתב התביעה.

התביעה הזו הוגשה בעוד הצדדים נמצאים בעיצומו של סכסוך משפטי שהחל עם החלטת הזוג לוצאטו וחכמי לפרק את השותפות. הגירושים היו קשים, הצדדים לא הצליחו להגיע להסכמה על חלוקת התיקים והלקוחות, והתיק התגלגל אל שולחנו של הבורר, השופט בדימוס ישי לויט.

"לא הבנתי מאיפה זה הגיע", אומרת לוצאטו. "כל הטענות של חכמי נדונות במסגרת הליך הבוררות בצורה מסודרת, ולא ברור למה דווקא עכשיו היא מצאה לנכון להגיש תביעה, למעט מתוך שיקול של הפעלת לחץ. היא פועלת בגסות רוח, כי היא יודעת שיש לנו מה להפסיד כשדברים מהסוג הזה, גם אם אינם נכונים, מתפרסמים. זו הסיבה היחידה שאני יכולה למצוא לצעד הזה. כנראה שהיא מקווה שהלחץ יגרום לנו להגיע איתה להסדר".

מה הסיפור האמיתי שעומד מאחורי התביעה?

"אני לא רוצה להפר את צו איסור הפרסום של הבורר, ולכן לא אכנס לפרטי הסכסוך. בכלל, אני חושבת שבמקרים כאלה צריך להגיב באיפוק ובמתינות, ולא להיגרר לחילופי האשמות. הטענות של חכמי אינן מטרידות אותנו, ואנחנו נתמודד עם התביעה במקום ובזמן הראויים".

לוצאטו כבר מורגלת בהתמודדויות הללו. זו לא הפעם הראשונה שהיא מאיישת את הפוזיציה של הנתבעת. לפני מספר שנים נקלעו בני הזוג לוצאטו לסכסוך משפחתי מתוקשר בינם לבין ד"ר אדגר לוצאטו (95), אביו של בעלה כפיר, שפנה לבית המשפט בטענה שהם גוזלים ממנו את זכויותיו בשותפות.

"גזרנו על עצמנו שתיקה במהלך המאבק הזה, והדברים לא הוצגו כפי שהיו באמת", אומרת היום לוצאטו. "למזלנו זה נגמר טוב. יש הפי אנד לסיפור הזה. כפיר ואביו ביחסים מצוינים היום, וכל המאבק הזה היה מיותר ונבע מהתערבות של כל מיני גורמים אינטרסנטים שלא היו צריכים להתערב".

700 מיליון דולר לתעשייה

משרד "לוצאטו את לוצאטו" מדורג במקום השני בקרב משרדי הפטנטים המובילים בארץ בדירוגי b&d ו-BDI, ובדירוגים בינלאומיים. למרות ההצלחה, החליטו בני הזוג לוצאטו לצאת להרפתקה נוספת, ולהקים את "כותרת" - מגזין יוקרתי שהתחייב להביא לקוראיו משהו "שונה מהעיתונות הצהובה ששולטת בשוק", וכלל כתבות עומק בתחומי חברה, פוליטיקה ותרבות. על ניהול הירחון הופקד דן שילון, אוריה שביט התמנה לעורך, וכתבו בו באופן קבוע עיתונאים מוכרים.

אלא שהניסיון התקשורתי כשל, כשבני הזוג גילו שהם צריכים לחזר אחרי המפרסמים כדי להחזיק את העיתון. חצי שנה לאחר צאת הגיליון הראשון, הם סגרו את הבסטה. גם כאן ציפה להם מאבק משפטי - עובדי העיתון תבעו אותם בטענה שלא שילמו את משכורותיהם. המאבק נגמר בהליכי פירוק החברה שהפעילה את המגזין בבית המשפט. "זה לא היה בשבילנו. לא אהבנו איך שהעולם הזה עובד, וזה כבר מאחורינו", מסכמת לוצאטו.

את מוצאת את עצמך פעם אחר פעם בעמדת הנתבעת. מה את עושה לא נכון?

"תמיד כשאת בעמדה חזקה את נתונה במצב שבו לאחרים אין מה להפסיד, ולך יש. מן הסתם, אנשים מנסים לנצל את זה. לכפיר ולי יש עקרונות, ואנחנו לא מתקפלים כשמפעילים עלינו לחץ. לכן, במקרים מסוימים מוגשות נגדנו תביעות. במקרים כאלה, צריך קור רוח וחוסן, אחרת אתה מתפורר".

לוצאטו ממש לא מתפוררת ולא נותנת לעצמה הזדמנות לשקוע בפוזיציית ה"קורבן" של התביעות הנוחתות עליה מכל עבר. יש לה יותר מדי דברים אחרים על הראש, למשל לקדם את פירמת עורכי הפטנטים המשפחתית, ולנהל מאבק מתמשך נגד שחיקת ההגנה על הקניין הרוחני בישראל.

"התעשיות הישראליות העוסקות בתחום המוזיקה מפסידות מדי שנה 28 מיליון דולר בתוכנה, 33 מיליון דולר בסרטים ו-30 מיליון דולר הפסדים ישירים", היא מתריעה. "הנזק השנתי לחברות התרופות נאמד בכ-322 מיליון דולר לשנה. התיקון האחרון לחוק הפטנטים, משנת 2006, שקיצר את תקופת צווי הארכת הפטנט, מחק ביום אחד כ-200 שנות פטנט וגרם לתעשייה הפסד של כ-359 מיליון דולר. פגיעה בקניין רוחני גורמת גם להפסדים רבים שאינם ניתנים לכימות בכסף, כמו איבוד מקומות עבודה והפסדים למדינה בהכנסה ממסים".

לוצאטו לא רק אוספת נתונים, אלא גם מגישה דוחות למשרדי הממשלה הרלוונטיים, ומזהירה את כל מי שמוכן לשמוע: "אנחנו במדרון תלול בתחום הקניין הרוחני. אם לא נתעורר, אף אחד לא ישקיע בישראל. בשנים קודמות זיופי התוכנה היוו כ-33% מכלל התוכנה בארץ. אם נוריד את הזיופים ל-23%, נזרים לכלכלה כ-850 מיליון דולר וניצור כ-3,800 מקומות עבודה חדשים. צעדים כאלו יעלו את רווחי התעשייה המקומית ב-700 מיליון דולר".

מה מונע ממאות מיליוני הדולרים הללו להגיע לכאן?

"בישראל אין הגנה על קניין רוחני. רוב מדינות המערב, לעומת זאת, מנהלות מדיניות של קידום אגרסיבי ואקטיבי בנושא. שם מבינים שזה משאב לאומי שחשיבותו ראשונה במעלה. מצד אחד, ישראל רוצה לקחת חלק בעולם הגלובלי ומעוניינת שישקיעו בה, ומצד שני, אין בה אכיפה של מערכת החוקים המגנים על קניין רוחני, כדי שמדינות אחרות ירגישו נוח להשקיע כאן. המדינה יורה לעצמה ברגליים".

לוצאטו אינה היחידה שחושבת כך. הדוח השנתי של נציבות הסחר האמריקנית, שפורסם בראשית חודש מאי האחרון, הציב את ישראל - שוב - ברשימה השחורה של המדינות שאינן מגנות על זכויות קניין רוחני. הפעם דורגה ישראל דרגה אחת לפני דרגת הסנקציות שנוקטת ארה"ב. העובדה הזו עוררה כעס רב בקרב מומחים לקניין רוחני, שהאשימו את המדינה במצבה העגום. "מתייחסים אלינו כמו אל מדינת עולם שלישי", מסבירה לוצאטו.

ארוחת ערב עם זהבית

לוצאטו גדלה בשכונה ד' בבאר שבע, יחד עם עוד שמונה אחים ואחיות. את בעלה, ד"ר כפיר לוצאטו, הכירה בשנה הראשונה שלה בחוג לכימיה באוניברסיטת בן גוריון. למשרד הפטנטים המשפחתי היא הצטרפה רק באמצע הדוקטורט שלה. "המשרד היה אז קטן מאוד: מזכירה, אדגר, כפיר ועוד שני עובדים. עשיתי הפסקה מהדוקטורט, הצטרפתי למשרד וזה שאב אותי", היא מספרת.

"התאהבתי במקצוע, כיוון שכל תיק שנמצא על השולחן הוא נושא חדש בעולם כולו - כך נולד פטנט. אתה מתעסק עם חזית הטכנולוגיה, ותמיד מקדים את מה שאחרים ידעו עוד כמה שנים. פתאום גיליתי תחום לא מוכר, שיוצר חיבור מעניין בין מחקר ופיתוח לבין קניין רוחני, וגיליתי שאני מאוד אוהבת לעמוד בחזית הטכנולוגיה וללמוד דברים חדשים".

תוך זמן קצר הפך הזוג לוצאטו את המשרד הקטן לאימפריה של קניין רוחני, המפעילה כיום שלושה סניפים - סניף מרכזי בעומר, מתוך רצון לקדם את הדרום; סניף בירושלים, קרוב למחוקק ולעורך הפטנטים; וסניף בתל אביב. הכוח הכלכלי של המשרד סייע לה ליצור רשת קשרים הכוללת שופטים, עורכי דין ואנשי עסקים, ובהם פרופ' מיכאל סלע, נשיא מכון ויצמן לשעבר, אריה סקופ, נשיא מיקרוסופט ישראל לשעבר, ואלי אופר, המדען הראשי לשעבר. בארוחות ערב שהיא עורכת בווילה בעומר מתארחים בקביעות זהבית כהן, מנכ"לית אייפקס, יואב גלנט, אלוף פיקוד דרום ועו"ד אמנון רפאל.

בפריפריה קשה יותר לבנות רשת עסקית?

"זה לא בלתי אפשרי. במקרה שלנו זה הרבה פחות קשה, מכיוון שהלקוחות שלנו מפוזרים בכל העולם ורוב התקשורת היא אלקטרונית. אם מישהו רוצה, מטעמים אידיאולוגיים או אחרים, להגיד 'הדרום זה הבית שלי ושם אני רוצה להקים גם את עסקיי', הוא בהחלט יכול להצליח ביצירת נטוורקינג גם משם".

מתוקף עיסוקיה המקצועיים והפילנתרופיים, ללוצאטו יש כוח פוליטי רב בדרום. ברשת הקשרים שלה נלכדו פוליטיקאים כבנימין נתניהו, אהוד ברק, אביגדור ליברמן, אפי איתם ואחרים, שהפכו למכרים אישיים. לפי הפרסומים, לפני מספר שנים אף הוצע ללוצאטו מקום ריאלי במפלגתו של אביגדור ליברמן, אך היא סירבה. "בגלל המחויבות שלי למשרד ידעתי שלא אוכל להקדיש לכך את כל כולי", היא אומרת.

"מעבר לכך, הפוליטיקה לא שאבה אליה את האנשים היותר מוכשרים ב-30 שנה האחרונות, והפכה לפוליטיקה של עסקנות שאנשים טובים ומוכשרים בורחים ממנה. בכנסת האחרונה החל תהליך של השתפרות, אך עדיין לא יכולתי לראות את עצמי בעולם הזה".