"עוד חצי שנה לא תהיה טלוויזיה מסחרית בישראל

הצהרתו הדרמטית של יוסי מימן, בעלי ערוץ 10, כי הוא מפסיק להזרים כסף לערוץ, פתחה שוב את הדיון על מצב שוק הטלוויזיה כולו. מבנה מסורבל, זיכיונות שניתנו לאחר מכרזים שנכתבו כשתנאי השוק היו שונים לגמרי, ותעשייה שלמה שמדממת עשרות מיליוני שקלים בשנה בין הפקת ריאליטי גרנדיוזית אחת לשנייה. למה, בעצם, אי אפשר יותר להרוויח מטלוויזיה בישראל?

ערוץ 2 עשוי לרשום הפסד של יותר מ-80 מיליון שקל בשנת 2009. אם ערוץ 10 ימשיך לפעול, יתווספו להפסד זה עשרות מיליוני שקלים נוספים. איך זה ייתכן, שעד לפני שלוש שנים כשפעלו בערוץ 2 שלוש זכייניות, ולא שתיים כפי שפועלות כיום, הן הצליחו להרוויח, והרבה? ייתכן שבתוך שלוש שנים הכל השתנה? האם זה בגלל המכרז המחודש על ערוץ 2? התחזיות של שוק הפרסום שלא התממשו? המיתון? כל אלה, מסתבר, הם רק חלק מהצרות שנחתו על תעשייה שלמה שמדממת, תעשייה שעד לפני שנים ספורות נחשבה לתעשייה הסקסית ביותר בארץ - הטלוויזיה.

"במקום שבו פוליטיקאים מתערבים, מגיעים למצב שהגענו אליו", אומרים בשוק הטלוויזיה. אך הבעיה לא נעוצה רק בפוליטיקאים. נכון שהיום, כשערוץ 10 עומד בפני הכרעה של להיות או לחדול, אזי התשובות, או נכון יותר הפתרונות, מצויים בידי הפוליטיקאים. אולם עד היום, הרגולטור היחיד שהיה אמון על הערוצים המסחריים היה הרשות השנייה.

"היה פעם מאמן כדורגל שאמר, 'כולם עובדים על כולם', זה בערך מה שקרה במכרז ערוץ 2. אז היה ברור לכולם - לרשות השנייה ולזכייניות, שאי אפשר לעמוד בתנאים האלה, ובכל זאת התחייבו", אומר גורם בשוק הטלוויזיה, ומוסיף: "ומה קורה היום? מחפשים מוצא, לא ניתן לעמוד במחויבויות, ואפילו בידי הרשות השנייה כבר אין את הכלים להוציא את ערוץ 2 מהמחויבויות הבלתי אחראיות שהזכייניות לקחו על עצמן".

גורמים בשוק הטלוויזיה מאשימים את הרגולטור. לא נוח להם, בימים טרופים אלה, לקרוא לרגולטור בשמו, אך למעשה הם מאשימים את הרשות השנייה שלא הייתה מספיק ערנית, מספיק אחראית לנעשה בשוק. "במכרז ערוץ 10 זכו שתי קבוצות", אומרים בענף. "שבוע בלבד לאחר הזכייה, קבוצה אחת התפרקה, יוסי מימן נשאר לבד, וזאת אחרי שביקשו ממנו להפעיל את הערוץ במשך שבוע שלם, בלי ששינו את הכללים. דיברו אז על שוק פרסום של יותר ממיליארד שקל, ומאז השוק רק ירד, אבל הכללים לא השתנו.

"הרגולטור צריך לשמור גם על המפוקחים, לא רק על הציבור. היה ברור לרגולטור שאי אפשר לעמוד בתנאים האלה - מלחמות, אינתיפאדה, מיתון - ושום דבר לא השתנה".

קיראו עוד ב"גלובס"


"ערוץ 10 הוא יריית הפתיחה של קשת ורשת"

על אף שלזכייניות קל להאשים את הרגולטור, יש גם ביקורת על התנהלות לא אחראית של הערוצים. "יש כשל ניהולי של שלוש הזכייניות. הטירוף של התכנים. ההוצאה לתוכן בישראל מתאימה לשוק של 70 מיליון איש, לא של 7 מיליון איש".

על הכשלים הניהוליים בקרב הזכייניות יש הסכמה גם בקרב הזכייניות וגם בקרב הרגולטורים המפקחים. גורם בשוק הטלוויזיה מציין את נושא העמלות שמשלמים הערוצים המסחריים למשרדי הפרסום. לדבריו, "בטלוויזיה משלמים עמלות יותר גבוהות מאשר בעיתונות, זאת על אף שהטלוויזיה היא מדיום הרבה יותר חזק".

גם גורמים רגולטוריים מבקרים את התנהלות הזכייניות בנושא העמלות למשרדי הפרסום. גורם בשוק: "איך הן מסכימות לשלם את העמלות הכל-כך גבוהות? כשהרגולטור הציע לעזור, הן התנפלו עליו. הבעיה היא לא רק בעמלות. נגיד שהרגולטור נושא בחלק מהאחריות, האם הזכייניות לא עושות את חשבון הנפש שלהן? איך הן רכשו פורמטים במיליוני דולרים ולא החזירו השקעה? אולי השוק לא יכול לשלם משכורות כאלה גבוהות? מנגנונים כאלה מנופחים? הרגולטור אשם גם בזה?"

לא בכדי תעשיית הטלוויזיה המסחרית קרצה קריצה גדולה לאנשי עסקים כמו יוסי מימן, אודי אנג'ל ואחרים. בעשר השנים הראשונות לקיומו של ערוץ 2, ועד למכרז שטרף בדיעבד את כל הקלפים, כל אחת משלוש זכייניות הערוץ הרוויחה בממוצע כ-300-200 מיליון שקל. ומה היום? יש שתי זכייניות, ושתיהן מפסידות. "המצב הנוכחי הוא שילוב של כמה פרמטרים", אומר גורם בשוק. "עודף רגולציה, המשבר הכלכלי ואיבוד פרופורציה בעלויות ההפקות. אם בשלושת הפרמטרים האלה לא יטפלו במיידי, התעשייה הזו תיכחד. ערוץ 10 הוא יריית הפתיחה למה שעתיד לקרות לרשת ולקשת. דרוש שינוי כללי הרגולציה והקלות לזכייניות במיידי. לא בעוד חצי שנה או שנה, כי אז כבר לא תהיה תעשיית טלוויזיה מסחרית בישראל. זה הזמן".

"הישרדות" מסמנת את ההיכחדות

"בזיכיונות שניתנו לקשת ולרשת במכרז ערוץ 2 היה כתוב במפורש כי בתום שנתיים לזיכיון תיעשה בדיקה של מצב השוק. הבדיקה הזו נעשתה רק בתום שלוש שנים והנפיקה את מסמך מיקוד הרגולציה, שיותר טיפל בתוכן מאשר ברגולציה. אך שם, ייאמר לזכות המועצה, היא עשתה עבודה טובה. כל מי שנכנס למכרז לקח 'ביד' ותנאים שחפפו תחזיות כלכליות מסוימות. אם אחרי שנתיים היו עוצרים ובודקים מה התממש ומה לא, כנראה התעשייה היום הייתה על הרגליים", אומר גורם בערוץ 2.

ואכן, איך יכול להיות שתעשייה שהרוויחה הרבה כסף ולא פעם זכתה לכינויים כמו "בוננזה כלכלית", מתרסקת בבת אחת? האשמה לא מצויה רק ברגולטור, על זה מסכימים גם בערוצים המסחריים. לדברי גורם בטלוויזיה, "הכל היה בסדר ואז יום אחד ערוץ 10 מחליט להעז ועושה ב-5 מיליון דולר תוכנית שנקראת 'הישרדות', אחרי שרשת וקשת אמרו לה לא, מסיבה אחת, חוסר כדאיות כלכלית. אך איפה שהן אמרו לא, ערוץ 10 אומר כן ויוצא עם הפקה גרנדיוזית בסטנדרטים בינלאומיים.

"הוא עצמו מופתע מההצלחה, אך קשת ורשת יותר מופתעות. בתחילה הן מתכחשות, אבל כמו בפסיכולוגיה, מגיע השלב השני, שלב הפאניקה והחרדה. רשת מקריבה את כל מותגיה מול 'הישרדות', ו'הישרדות' מנצחת כל מותג. לקשת, לעומת זאת, יש זמן תכנון והיא מחליטה לצאת ראש בראש ובאותו סדר גודל ומשיקה את 'האח הגדול'. זה עידן התחרות החדשה - תוכניות מיובאות מחו"ל ומושקעות כמו בחו"ל".

לדברי אותו גורם, "הבעיה העיקרית, שכל זה קורה בסביבה לא כלכלית. אי אפשר במדינה של 5.5 מיליון צופים לייצר הכנסות שמצדיקות הפקות בסדר גודל של 5 מיליון דולר. בד בבד המצב הכלכלי מידרדר, ההכנסות יורדות והרגולציה מתמהמהת ולא מגיבה - לא בהתאמת התנאים הרגולטוריים למצב הכלכלי החדש ולא במה שהצרכנים רוצים לקבל בטלוויזיה".

לעצור את המרוץ למיליון

"הרגולטור צריך להסתכל על התחזיות הכלכליות כפי שנקבעו על ידיו במכרז, ולעשות התאמות. צריך לשחרר את החבל בהתעקשות על מה זו סוגה עילית. שיתעקשו על כמה כסף צריך לזרום לשוק, אך את תמהיל השידורים שישאירו בידי הזכייניות, על בסיס הניסיון שלהן, ועל בסיס דרישות הצופים שלהן".

אך לא רק. הזכייניות דורשות ראייה ליותר מ-5 שנים קדימה. "אין לבעלי מניות מוטיבציה להשקיע לטווח ארוך. אם רוצים לבנות נכס בעל ערך לאורך זמן, צריך לתת אופק כלכלי שכולל את אורך זמן השידורים, ודאות לגבי נושאים כמו פרסום בכבלים ובלוויין, האם ומתי, ערוצי הנישה שאיומם מרחף, למי שייך המותג ערוץ 2 או ערוץ 10 - למדינה? לזכיינים?".

והדבר הנוסף, שלטענת גורמים בשוק יקרה מאליו ובאופן טבעי, הוא חזרתן של הזכייניות למודלים כלכליים אפשריים. "ואין מדובר בקטנוניות באשר לשכר הטאלנטים. שכר הטאלנטים בישראל, בהשוואה לארה"ב, הוא נמוך, אך ההפקות מאוד יקרות. לייצר את 'הישרדות' או 'המרוץ למיליון' בטריטוריה כמו ישראל, זה משהו שהשוק לא באמת יכול לסחוב. בלית ברירה נראה את הזכייניות חוזרים לשפיות. זה ייקח שנה או שנתיים, אבל זה יקרה. ינסו להחזיר את הטלוויזיה לפרופורציות שלה, ולהפקה בסדר גודל שניתן לסחוב".

הכול טוב ויפה, אך לפני סיום, יש לזכור את נושא המיזוג, שעשוי לחלץ את הזכייניות מהבוץ. למרות שהרגולטור יושב ומחכה לבקשות אישורים למיזוגים, הן טרם הגיעו. למה? כנראה ענייני אגו עדיין חזקים עבור בעלי המניות מענייני כסף. e

ערוץ 10 יהיה כלי לקידום הרפורמה בשוק תקשורת

פקידי האוצר מתנהגים כמתבקש במצבים כאלו: שותקים ו"משחקים אותה קשוחים". אחרי שקיבלו מסר משר האוצר, יובל שטייניץ, לפיו הערוץ ימשיך לפעול ולא ייסגר, עליהם לבצע כמה שפחות ויתורים ולנסות "לסחוט" מהערוץ כמה שיותר התחייבויות.

בנוסף, באוצר מבינים כי ויתורים מרחיקי לכת לערוץ 10 עלולים לגרום לכך שהמתחרה, ערוץ 2, ידרוש הקלות בהתאם, נוכח המצב הכלכלי הקשה והירידה בהיקף הפרסום. עם זאת, סבורים באוצר, הפתרון אינו פריסת חובות, שכן אם רק זה יקרה, בעוד חודשים או שנה יחזרו בכירי ערוץ 10 לבקש סיוע נוסף.

"יש כאן שני אלמנטים שמתנגשים חזיתית: הרצון לשמור על התחרות בשוק הטלוויזיה תוך מניעת הותרת שחקן אחד (ערוץ 2 - א.פ.) מול עיקרון אי ויתור ליזמים פרטיים וחובת העמידה בהתחייבויות שהם לקחו על עצמם", אמר בכיר באוצר, "חשוב לזכור שערוץ 10 הוא חברה פרטית שמפסידה באופן מתמשך כבר כמה שנים, מעל מיליארד שקל. ראינו את הדוחות הכספיים של הערוץ והם על הפנים".

סיוע לחברות פרטיות כושלות מהווה "חטא קדמון" עבור פקידי אגף התקציבים. אולם, הם מבינים שהערוצים פועלים במסגרת רגולטורית מוגזמת ובלתי מתאימה בעליל. "ברור שאי אפשר לנהל ערוץ כאשר דורשים ממך אלף דרישות אשר מקטינות משמעותית את היכולת הניהולית שלך", אמר בכיר אחר והוסיף: "לכן, רק רפורמה מבנית תפתור חלק מהבעיות של ערוץ 10 ושל כל התעשייה, שנמצאת בתקופה משברית".

באוצר לא מסתירים כי החוב של ערוץ 10 בגין דמי זיכיון ותמלוגים, בסך כ-48 מיליון שקל, מהווה עבורם "כסף קטן". לכן, האוצר מנסה להשתמש בערוץ 10 ככלי, על מנת לקדם את מה שבעיניו הוא הפתרון האמיתי: הרפורמה בשוק התקשורת שגובשה על-ידי אגף התקציבים, הייתה אמורה להיכנס לתוקף עוד השנה במסגרת חוק ההסדרים, אך הכנסת קברה אותה. "שיטת הזיכיונות תוחלף בשיטת הרישיונות, כך שלא יהיו עוד דמי הזיכיון, לדוגמה. רק רפורמה מבנית ויסודית תפתור את הבלגן הזה, לא רק עבור ערוץ 10, אלא בשוק כולו", אמר הגורם הבכיר. e

האם רק הרגולטור אשם?

למרות אצבעות מאשימות רבות שמופנות נגד הרגולציה, יש לזכור כי הייתה זו מועצת הרשות השנייה שכבר לפני שנה קראה לבצע שינוי חקיקה. אך אז, כמו היום, אף אחד לא הסכים, כי הכותרות בעיתון הפחידו את הפוליטיקאים.

נורית דאבוש, יו"ר מועצת הרשות השנייה, והיחידה שהסכימה להתראיין לכתבה זו בשמה, אומרת כי, "חלק לא מבוטל מהאחריות מוטל גם על הזכייניות. צריך להרחיב את שיקול הדעת של הרגולציה. לתת לרגולטור, שמכיר את השוק, מרחב הרבה יותר גדול של שיקול דעת לקבל החלטות".

למרות דברים אלה, רבים יחלקו על דאבוש, בוודאי בקרב הזכייניות. כך, למשל, בוועידת התקשורת של "גלובס", השבוע, אמר אביב גלעדי, מבעלי המניות של רשת: "שהרגולטור יאמין שתנאי השוק לא יפגעו בנפשו הרכה של הציבור. הציבור יקבל את מה שהוא דורש ותמיד הוא יקבל דברים טובים. זה הוכח בכל המדינות בעולם. שהרגולטורים יוציאו את ידם, שלא יחשבו שהם מגנים על תרבות". הדברים נאמרו בין השאר תוך הטחת ביקורות על מגבלת הבעלויות הצולבות, שאינה מאפשרת לאנשי טלוויזיה ולגורמים במדיה להיות מעורבים במספר רב של גורמי שידור ומדיה.

היום ברור כי הדרך לפתור את הבעיה בשוק הטלוויזיה, היא מנהיגות. היום אין אדם אחד שיסכים לבוא ולהגיד: "אני לוקח את זה על עצמי, ויוצר תוכנית הבראה כוללת לענף, ואני מתכוון להחזיק את הכדור בידיים שלי ולא להעביר אותו הלוך ושוב".

אז איפה הפתרון? בכיר בשוק: "צריכה לקום ועדה מצומצמת בחסות משרד התקשורת, שיש בה נציגות של הזכייניות, היוצרים ומשרד התקשורת, שיביאו לכדי מנגנון אחד שאיתו ניתן יהיה לצאת לדרך. אחת הבעיות העיקריות היא שהרגולטור לא בא מהענף, אין שם אנשים שמבינים טלוויזיה. יש תיאוריה, יש חוקים ויש כללים, אבל יש מציאות, וכשמגיעים למציאות רואים שהענף על סף פשיטת רגל".

לדברי אותו גורם, "עוד מעט לא יהיה לרגולטור על מי לפקח. קודם כל, עליו להתפכח". *