היצואנים לשטייניץ: הגבר את עסקאות הגידור לשם חיזוק הדולר

עוד נודע כי היצואנים פנו בשבועות האחרונים לכמה גופים פיננסיים המתמחים במט''ח, כדי לקבל הערכה מה יהיה שער הדולר אם בנק ישראל יפסיק את הרכישות. התשובות לא היו מעודדות וגם לא מפתיעות: הדולר עלול לצנוח לרמה של 3.5-3.6 שקלים.

בעקבות הממצאים הזמין מכון היצוא מחברת חיסונים פיננסיים, בראשות ד''ר אדם רויטר, נייר עמדה המציע לקברניטי הכלכלה הישראלית חלופות למדיניות הנוכחית. לפי מסקנות הנייר, אשר הגיע לידי "גלובס", לא נותרה הרבה תחמושת במחסנים. ההצעה העיקרית מבוססת על המשך ביצוע עסקאות עתידיות או עסקאות גידור (סוואפ ופורוורד).

עוד הוצע כי ניתן להגדיל את הביטחונות של השחקנים בשוק המט''ח (בנקים זרים, קרנות גידור ועוד), בפיקוח על הבנקים בבנק ישראל, דבר שיעניק תמריץ שלילי לפעילות ספקולטיבית, העומדת על 60% מהמחזור היומי לפי הממצאים של חיסונים פיננסיים.

בנייר יש גם התייחסות על האפשרות למסות את תנועות ההון הזרות לטווח קצר: "אין בפעולות הללו בכדי לפתור את בעיית הספקולנטים וכנראה שפגיעתה רעה מתועלתה, על רקע רצונה של מדינת ישראל להצטרף ל-OECD, או לכל היותר השפעתה אינה מובהקת (בחנו ספציפית את המקרה של צ'ילה)". נזכיר כי מיסוי זה מנוגד לכללים של ארגון ה-OECD. "זה גם לא תמיד ישים", הוסיף בכיר ברשות המסים. "לא בטוח שאנו יכולים למסות קרן גידור אנגלית, שיושבת באנגליה, פועלת מאנגליה ובה עובדים אנגלים". עוד נודע כי שר האוצר כבר קיבל את הנייר והוא לומד אותו.

באוצר לא התלהבו

במשרד האוצר לא התלהבו מההצעות: "אסור לשחק עם החוב החיצוני כדי להגן על הדולר. כאשר גידרנו בשער של 3.2 היה לנו ברור שנצליח להרוויח ואכן הרווחנו מאות מיליוני דולרים. אבל אנו לא יכולים להמר. אם ניתן להרוויח, נממש ונפרע את האופציות, אם הדולר שוב יחזור לרמה נמוכה, אז נשקול גידור נוסף. אך אי אפשר להתחייב לדבר הזה מראש", אמר בכיר באוצר.

ממשרד האוצר נמסר בתגובה: "משרד האוצר אינו מתערב במדיניות קביעת שער המט"ח ואין כל כוונה להתערב בתחום זה בעתיד".