"התחלה לשינוי תפיסתי כולל"

מזג האוויר השרבי בשבועות האחרונים היה סיוט, ונראה שכל שנה אנחנו מתפלאים מחדש עד כמה חם לנו. יכול להיות שהבעיה לא טמונה בחוסר היכולת שלנו להתרגל לחמסין הארץ-ישראלי, או בהימצאם של מזגנים בכל מקום בימינו - אלא בעובדה שכל שנה באמת נהיה חם יותר בהשוואה לשנה הקודמת, כפי שטוענים גם בשירות המטאורולוגי, ושהתחממות כדור הארץ היא עובדה קיימת.

בניינים, בין אם בנייני משרדים, מסחר או מגורים, תורמים רבות לאפקטים שמביאים להתחממות הכדור. הצרה מחמירה כשהבניינים לא מותאמים לאקלים של אותה המדינה בה הם מוקמים. למשל, הבנייה בארץ היא אולי בנייה בסטנדרטים מערביים, אך אין זה אומר שהיא מותאמת לאקלים החם שלנו (גגות רעפים?!) ולעוצמת האור שאפשר לנצל לתאורה טבעית כדי לחסוך באנרגיה.

לחסרונות אלה, בין היתר, יספק מענה מודל חדש שפיתחו האדריכל אמנון רכטר וחברת קליל תעשיות, בשיתוף עם אלקואה, יצרנית האלומיניום הגדולה בעולם. המודל נשען על עקרונות הבנייה האקלימית, וניתן יהיה ליישם אותו בכל פרויקט בנייה. הוא מתבסס על חזית כפולה, כך שהבניין יוכל לשמור על הטמפרטורות שבתוכו בצורה טובה יותר, יקרר את עצמו ויפחית את עומס החום שחל עליו. כך יוכל הבניין לצרוך פחות מיזוג, לשלוט בתאורה הטבעית ולחסוך באנרגיה ובעלויות.

המודל מורכב מקירות מסך כפולים שמאפשרים מעבר אוויר חיצוני שמקרר את חזית הבניין ומאפשר, תוך כדי כך, פתיחת חלונות בגובה רב ובידוד אקוסטי ברמה מקסימאלית. זאת על-ידי תכנון מעטפת אלומיניום כפולה למבנה, שמשלבת החדרת אור יחד עם מניעת חום. התריסים החיצוניים נפתחים ונסגרים לפי מצב השמש, ומונעים התחממות יתר של המבנה בעת חשיפה ישירה לשמש. בד בבד מאפשרים התריסים אור יום בחדרים ושקיפות מירבית, וכך ניתן לחסוך בתאורה מלאכותית.

במסגרת המודל מייצרת קליל מעטפת כפולה שעשויה מאלומיניום ומזכוכית בהתבסס על חישובי אנרגיה מיוחדים שבוצעו בגרמניה, ועל בסיסם נערכה התאמה פרטנית לפתרון החזותי במודל המשותף לקליל ולרכטר. אומדן העלות של המודל: 3,500 שקל למ"ר מותקן.

חברת קליל מתכננת, מעצבת, מייצרת ומשווקת פתרונות מאלומיניום. רכטר מנהל את משרד רכטר אדריכלים, ממשרדי האדריכלים הוותיקים בארץ, שהוקם ע"י סבו של רכטר, זאב, בשנות ה-20. המשרד עוסק בתכנון פרויקטים למגורים, משרדים, מבני ציבור ומלונאות, וכן תוכניות בניין עיר. בין הפרויקטים הבולטים בתכנונו של המשרד נמצאים תיאטרון הקאמרי החדש ובית האופרה הצמוד, ופרויקט פיתוח בית מבטחים בזכרון יעקב של לילי אלשטיין, יחד עם האדריכל רני זיס. רכטר, שאמו היא השחקנית חנה מרון, הוכתר כאדריכל המשפיע בישראל לפני כשנתיים על-ידי המגזין "בניין ודיור" והמגזין האיטלקי "דומוס".

ירוק וירוק באמת

מערכת של בניין אקלימי, לדברי מנכ"ל קליל תעשיות, אריה (ריצ'י) ריכטמן, היא "הדור הבא של הבנייה הירוקה. זהו שיא ההתפתחות של הבנייה האקולוגית. בניין אקלימי הוא בניין שמתאים לאקלים המקומי. הוא לא בניין שמתכננים בגרמניה ומעתיקים לדובאי. אנחנו מאמינים שצריך לתכנן את הבניין בהתאם לסביבה בה הוא נמצא. כשמתכננים מערכות אלומיניום במקום ספציפי בעולם ומעתיקים אותו למקום אחר בעולם, נוצר מצב בעייתי. המטרה המוגדרת של בניין אקלימי היא להגיע לאפס צריכת אנרגיה, ובכך ניתן לתרום בעצירת התחממות כדור הארץ".

לדברי רכטר, הפיתוח עליו הוא עבד עם קליל "הוא פיתוח גנרי שמתאים למגוון רחב מאוד של פרויקטים שרוצים להיות ירוקים באמת. הפיתוח שלנו מתאים למגדלי משרדים, לפרויקטים למגורים ולפרויקטים ציבוריים. שיתוף הפעולה בין המשרד שלנו לבין קליל הוא בן שנים רבות במסגרת פרויקטים שונים, אבל המודל החדש נוצר מתוך מעורבות ואכפתיות משותפות, ומתוך רעיון ליצור דגם חדש ומחשבה חדשה בנוגע לקירות מסך בארץ.

"בנייה אקלימית היא כל מערכת טכנית לבניין שמסוגלת לייצר חסכון באנרגיה, ועל-ידי כך לתרום למניעת זיהום הסביבה. תוך כדי כך מאפשרים גם שיפור משמעותי של איכות החיים של דיירי הבניין, וזאת בד בבד עם התחשבות בצד הכלכלי. הפיתוח שלנו עונה על הצרכים של מי שעובד במגדלים, למשל, לפתוח חלון ולקבל אוויר צח. זה חשוב מאוד לסביבת עבודה עכשווית, ומאפשר טיפול אקוסטי ברמה מאוד גבוהה, שליטה בתאורה טבעית וחסכון בתאורה ובחשמל".

ריכטמן מציין, כי "מה שמיוצר למטרת המודל הם כל הרכיבים בהיבט של המעטפת. אנחנו מייצרים שני קירות מסך. מבחינה זו, קליל היא למעשה החברה הראשונה והיחידה בעולם שקיבלה רישיון מיוחד מאלקואה לייצר את הרכיבים תחת השגחתה, ואנחנו מייצרים אותם במפעל שלנו בכרמיאל. רכטר חשב על פתרון מיוחד שבו האור גם יחדור למבנה וגם ניתן יהיה לפתוח את החלונות. לא רצינו לכסות או להתקין חלונות סגורים. ישנם הרבה מבנים סגורים לחלוטין, ואז מתחילות בעיות של כאבי ראש. בדרך כלל בבניינים המעטפות אטומות, וכאן הצלחנו ליצור מצב בו המערכת היא גם מערכת פתוחה, שמאפשרת לפתוח את החלונות, בניגוד למה שקורה בקירות מסך בארץ, וגם מערכת שחוסכת אנרגיה. היו הפגנות של עובדים בכל מיני מגדלי משרדים בארץ במחאה שאי אפשר לפתוח בהם את החלונות. מערכות כאלה, שלא מאפשרות פתיחת חלונות, מיובאות מחו"ל ולא מתחשבות באקלים הישראלי".

הבעיה אינה בתחבורה או בתעשייה

המודל של רכטר וקליל יוצא מנקודת הנחה שהמענה להתחממות כדור הארץ צריך להתחיל בבניינים. "כתוצאה משיתוף הפעולה שלנו עם אלקואה", מספר ריכטמן, "אנחנו למדים ש-50% מבעיות האנרגיה והתחממות הכדור נובעים מבניינים. בדרך כלל נוטים לחשוב שהבעיה היא בתחבורה ובתעשייה, אבל כולנו מבינים עכשיו שרוב צריכת האנרגיה מתקיימת בבניינים עצמם. אנחנו פולטים מהם כמות אדירה של חום. זה נתון מדאיג, אבל בינתיים קיימת היום בארץ התקדמות בנושא בנייה ירוקה, למשל תקן 5281. המודל שלנו יוכל לשרת פרויקטים שמוגדרים על-ידי היזמים כפרויקטים אקולוגיים. נטפל בפרויקט בצורה כזו שהוא יקבל ביטוי להפחתת האנרגיה, ויגיע למצב שהוא יוכל לשרת את עצמו עד כמה שניתן מבחינת אנרגיה.

"בקליל מתעסקים בבנייה ירוקה כבר כמעט 20 שנה, עוד לפני שזה התחיל להיות אופנתי. גם בחומרי הגלם שלנו וגם בתהליכי הייצור. השוק בשל למערכות ירוקות. אם כולם היו מבצעים בנייה אקלימית, אפשר היה לעצור את הידרדרות התחממות כדור הארץ. לפני כ-20 שנה קליל יצאה עם חלונות שבורים תרמית, היא יצאה ב-1992 עם מוצר שסייע בהקטנה צריכת האנרגיה של המבנה, חלונות שהם מבודדים בין הפנים לבין החוץ. אם כל העולם היה מסונכרן בתחילת שנות ה-90 והיה עובר למערכות כאלה, היום היינו במצב אחר", אמר ריכטמן.

רכטר מסביר כי "בעצם נעשה פה משהו שלא נעשה בדרך כלל. ברוב המקרים כשרוצים לתכנן פרויקט ויש יזם, פרטי או ציבורי, עושים תחרות ובוחרים אדריכל והאדריכל מתכנן, בדרך כלל בלחץ של זמן ועם בעיה של תקציב, ופה שתי החברות שלנו נתנו מזמנן, מהידע שלהן ומהניסיון כדי לייצר משהו שמתאים לעתיד ונותן איתחול חשוב לכל יזם שירצה בעצם לעשות פרויקט מסוג כזה. יזם שירצה פרויקט כזה לא יצטרך להתחיל מאפס. בארץ הנושא לא מפותח כי לאף אחד אין את הכוח והתקציב לפתח משהו מסוג כזה. פה בעצם אנחנו יצרנו מצע טכני, מקצועי ועיצובי שמאפשר להרבה אנשים להיכנס לנושא של הבנייה הירוקה".

גלובס: בדרך כלל הבנייה הירוקה, מכל סוג שהוא, מייקרת את העלויות. האם זה כלכלי?

רכטר: "הנקודה החשובה היא שההשקעה מוחזרת בגלל החיסכון בכל האלמנטים שדיברנו עליהם, אפילו תוך 10 שנים".

ריכטמן: "יש כדאיות כלכלית. כשבונים בצורה כזו מדובר בחשיבה לטווח ארוך, שלא מקובלת במחוזותינו. כשאתה בונה בניין אקולוגי שאתה יודע שתחייה בו ותשלם את חשבונות החשמל בו, אתה יודע שבחיסכון תוכל להחזיר את ההשקעה".

יש ציפייה שהמדינה תסבסד בנייה אקלימית?

רכטר: "בהחלט. ישנן צורות שונות להקל ולעודד את השימוש בבנייה כזו, הן ברמת המדינה והן ברמת העיריות והרשויות המקומיות. זה יכול להתבטא בהקלות בארנונה למי שבונה בנייה אקלימית, זה יכול להתבטא בהורדה משמעותית של תעריף החשמל כדי לאפשר למשתמשים בבנייה אקלימית להחזיר את ההשקעה יותר מהר, ויכול להתבטא בהשקעה בפיתוח ידע ישראלי בנושא, עידוד מפעלים וטכנולוגיה ירוקה, ומתן מענקים או הקלה במסים על ייבוא של טכנולוגיה ומוצרים ירוקים. אלו דברים שלא עושים אותם כמעט. בגרמניה יש סבסוד, היא החלוצה והמתקדמת בעולם. גם בארה"ב, במיוחד בקליפורניה, וביפן".

יזמים גדולים מתעניינים בבנייה אקולוגית?

ריכטמן: "אין היום פרויקט רציני אחד שמתרומם מבלי שבוחנים בו בנייה ירוקה. צריך לתכנן מערכת ייעודית לכל פרויקט, ולנסות להקטין עד כמה שאפשר את העלויות".

רכטר: "אני רואה יזמים גדולים שנכנסים לתחום. היום תכנון טוב ותכנון אקולוגי הולכים יד ביד, וזה דבר שהוא כבר ברמת המיתוג. בניין שממותג כבניין ירוק הוא בניין שמוכר יותר טוב ומקבל מחירים יותר טובים, ואני בהחלט חושב שזה המהלך הבא שצריך להיות. אני קורא ליזמים הגדולים בארץ להרים את הכפפה ולעודד את התעשייה הזו על-ידי מעבר לתכנון אקולוגי".

האם התעוררנו מאוחר מדי עם הבנייה הירוקה?

רכטר: "לא, אף פעם לא מאוחר מדי, אבל אם לא תהיה מהפכה מחשבתית אמיתית, גם בציבור וגם בהנהגה, אז המעט שעושים יהיה כמו טיפה בים ולא תהיה לזה חשיבות. זה צריך טיפול מערכתי, כולל אוטובוסים חשמליים, עידוד קנייה של מכוניות היברידיות באמצעות הורדת מסים נוספת, ובעיקר תפיסה כוללת. זה לא מספיק שאנשים ילכו לסופרמרקט עם שקית ידידותית לסביבה במקום שקית פלסטיק, ויאספו בקבוקים למחזור. כל אלה על הכיפאק, אבל זה כלום כי באותו הזמן הם חיים בבתים זוללי חשמל ואנרגיה שלא בנויים באיכויות המאפשרות שימור של האנרגיה, קונים מוצרים שתוחלת החיים שלהם קצרה ואין אפשרות למחזר אותם. לכן בעצם המהפכה יכולה להיות רק אם יש שינוי תפיסתי כולל באורח החיים של הציבור הישראלי. זה תהליך שצריך להתחיל אותו, אבל זו התחלה טובה".

מינהל דיור ירוק

דוגמא ליישום עקרונות הבנייה האקלימית במבני ציבור הם הדגשים הירוקים שהוכנסו במינהל הדיור הממשלתי שבמשרד האוצר לבניית בנייני ממשלה.

הדגשים הוכנסו ביוזמת משרד האוצר והמשרד להגנת הסביבה לפני כחצי שנה, במסגרת עדכון המפרט הסטנדרטי שעל פיו עובד מינהל הדיור הממשלתי, שמתפקד כיחידה בחטיבת הנכסים, הרכש והלוגיסטיקה באגף החשב הכללי. יחידה זו מופקדת מטעם המדינה על ניהול מבנים ונכסים שבשימוש או באחזקת הממשלה ויחידות הסמך, למעט משרד הביטחון ובתי החולים הממשלתיים.

מינהל הדיור הממשלתי מספק גם שירות ותמיכה למשרדי הממשלה השונים בתחום הנדל"ן, והוא אחראי על כ-5,600 מבנים הממוקמים ביותר מ-1,000 מתחמים בשטח כולל של כ-2 מיליון מ"ר.

במפרט המעודכן יש דגש על חיסכון באנרגיה הן במיזוג אוויר והן בתאורה, הצללות, בידוד תרמי, אור טבעי, סילוק מוקפד של פסולת בנייה, שמירה על אתר בנייה מסודר ונקי ככל האפשר וללא הפרעה לסביבה.

משרד האוצר מסר ל"גלובס", כי דוגמאות לבניינים שנבנים על אלמנטים אלו הם משרדי מבקר המדינה בחיפה ובניין המשרדים הממשלתי הגדול בשכירות בירושלים.

משרדי מבקר המדינה בחיפה עוברים למבנה בית המשפט המחוזי הישן בעיר, כפי שפורסם לראשונה ב"גלובס" בספטמבר האחרון, אז יצא מכרז לביצוע שיפוץ והתאמה של המבנה לשימור ברחוב חסן שוקרי, אליו יעברו המשרדים.

בניין המשרדים בשכירות בירושלים הוא הבניין שבונות חברת האחים עופר ירושלים וחברת קרסן נדל"ן לצורך אכלוס משרדי ממשלה וגופי ממשלה שונים ליד התחנה המרכזית בעיר. עלות בניית הפרויקט, ששטחו 30 אלף מ"ר משרדים, נאמדת ב-300 מיליון שקל.