התהפוכות הפיננסיות - חדשות טובות להיסטוריונים

התהפוכות הפיננסיות הן חדשות טובות להיסטוריונים הכלכליים, שהמקצוע שלהם לא מושך בדרך-כלל תשומת לב רבה. המשקיעים מעדיפים להתייחס לניתוח הפיננסי כאל מדע מדויק ולא כאל היסטוריה. אך בימינו, המדע המדויק הזה נסדק ואיבד את מעמדו. אז בואו ונצלול אל תוך ההיסטוריה הפיננסית.

מלבד העליות של 1930, 1932, 1975 ו-1982, שציינו את סופם של משברים פיננסיים שהתרחשו ב-100 השנים האחרונות, היתה הפאניקה של 1907. לאירוע ההוא היו הרבה נקודות דמיון למשבר האשראי הנוכחי. השואה הפיננסית החלה בבהלה של משיכת פקדונות מהבנקים בוול סטריט, והיא נבלמה רק הודות להתערבות הנחושה של קבוצת בנקאים גדולים, שהזרימו עוד ועוד כסף לשוק. ההתערבות הזו הובילה ליצירתו של הפדרל ריזרב.

האם הפאניקה היתה "אמיתית"?

הפאניקה ההיא היתה "אמיתית". כאשר האמון בבנקים הושב על כנו, ההתאוששות בשוק המניות היתה טוטאלית. מינואר 1906 ועד לשיא הפאניקה בנובמבר 1907, מדד דאו ג'ונס צנח ב-48.6% . בשנתיים הבאות עלה המדד ב-90%, כמעט לשיא שלו מלפני הפאניקה. מתוך המספר הזה, 81% מהעלייה נרשמה בתשעת החודשים הראשונים של הראלי.

מעבר להתרחשויות ספציפיות, הגיוני גם לצרף התרסקויות ושווקים דוביים לאורך ההיסטוריה. טאון דראיסמה, ממורגן סטנלי, בדק 19 שווקים דוביים, כולל השוק האמריקני בשנות ה-30 של המאה שעברה, השוק האירופי בשנות ה-70 והזהב בשנות ה-80. כל אחד מהשווקים הללו החל בקריסה מהשיא לשפל של לפחות 40%, שנמשכה לפחות שנה.

הקריסה החציונית היתה 57% במשך 21 חודשים, קצת יותר גרוע מהמשבר הנוכחי. ההתאוששות הממוצעת היתה בעוצמה של 71% ונמשכה 17 חודשים. מה שאומר שיש לשוק עוד לאן לעלות.

לאחר מכן, 12 מתוך 18 שוקי המניות שדראיסמה בדק, החלו לדשדש בתוך כמה חודשים מהרגע שבו הבנק המרכזי חזר להעלות את הריבית. זה אומר שהראלי הנוכחי עשוי להימשך עוד חודשים רבים, מאחר שהעלאת ריבית לא צפויה בשנה הקרובה. יותר ממחצית מההתאוששויות שדראיסמה בדק הסתיימו במסחר בטווח צר של המדדים.

תופעה שכיחה ומטעה

ג'ון הוסמן מקרנות הוסמן בדק את הנשורת ארוכת הטווח של שלוש פקיעות הבועות המפורסמות ביותר - דאו ג'ונס ב-1929, הזהב ב-1980 וניקיי 225 היפני ב-1990. אחרי הבועות הקיצוניות, בא יותר מעשור של מסחר בטווח צר. ראלי כמו זה של היום הוא תופעה שכיחה, אך מטעה.

הראלי נראה מהיר מדי. לפי חברת מיזוהו סקיוריטיס, הראלי הנוכחי כבר התקדם בחמישה חודשים יותר מכל שוק שורי בכל שנה אחרי מאז מלחמת העולם השנייה, פרט למקרה אחד.

המקרה יוצא הדופן היה הראלי של 1982, אז החל השוק השורי הגדול ביותר של כל הזמנים. התנאים אז היו בערך ההיפוך הגמור של מה שהם היום, עם ירידה מתמדת בשערי הריבית, אינפלציה בשליטה ודה-רגולציה בעולם הפיננסי.

עוד בועה מתנפחת?

כעת נראה סביר שהמיתון הסתיים כנראה ברבעון השני השנה. אך אין סימן לכך שהצרכנים חוזרים לצרוך, מה שמאותת על הבראה חלשה. היכן זה משאיר אותנו? הטיעון השורי הוא שהשנה שעברה היתה פאניקה אמיתית בנוסח 1907. כמו אז, המגזר הפיננסי הוביל את הדרך למשבר, וזה ההבדל בהשוואה לרוב השווקים הדוביים.

אבל אם זה היה משהו שונה מפאניקה, אין סיבה לצפות שהראלי יימשך עוד זמן רב. אם כך יקרה, יתחזקו הטענות של אלו שחושבים שהכסף הקל מנפח עוד בועה. התרחיש הצפוי ביותר, עם זאת, הוא שהראלי הנוכחי לא יימשך עוד זמן רב.