גם האוצר במרגיעים: "לאפריקה ישראל לא תהיה השפעה מהותית על החיסכון הפנסיוני; לכל היותר ייפגעו 1%"

גלובס tv (עדכון) - קודם לכן הוציא בנק ישראל הודעה, לפיה "אין חשש ליציבותה של המערכת או של בנק ספציפי כתוצאה מהפסדי אפריקה ישראל" ■ ואילו בכיר ברשות ההגבלים העסקיים הבטיח: "לא נכשיל הסדר החוב" ■ גורם בשוק ההון ל"גלובס": "הבנקים ימחקו עשרות מיליוני שקלים בגלל לבייב" ■ הערכות: לבייב חייב לבנק הפועלים יותר מ-1.5 מיליארד שקל ולבנק לאומי כחצי מיליארד שקל ■ המניה צונחת בבורסה

"ללב לבייב יש חובות לכל הבנקים בישראל והם ימחקו מאות מיליוני שקלים בעתיד הנראה לעין. צפוי גידול בהפרשות הבנקים לחובות מסופקים כבר ברבעון הקרוב". כך אומר ל"גלובס" גורם בשוק ההון בעקבות ההודעה הדרמטית של אפריקה ישראל כי היא הולכת להסדר חוב עם נושיה בעקבות המשבר הכלכלי.

הבנקים הגדולים, הפועלים ולאומי , צפויים להיות הנפגעים העיקריים מלבייב. ההערכות הן כי לבייב מחזיק בחוב של יותר מ-1.5 מיליארד שקל לבנק הפועלים דרך חברת ממורנד הפרטית שבשליטתו, וכי החובות של החברות שבשליטתו לבנק לאומי מסתכמים בכחצי מיליארד שקל.

22

באפריקה שומרים היום על ערפול בכל הנוגע להסדר החוב שהם יציעו לנושים. בימים הקרובים תפנה אפריקה למחזיקי האג"ח בהצעות ובשוק לא פוסלים כרגע שום אפשרות: החל מהמרת חלק מהחוב במניות (מה שיביא לדילול בעלי המניות הקיימים ויפגע בהם) וכלה בפריסת החוב תמורת הגדלת הריבית.

כזכור, לבייב שיעבד את מניותיו באפריקה ישראל לבנקים. לבייב מחזיק ב-74.8% ממניות אפריקה אשר כולן משועבדות לבנקים. אגב, לבייב שעבד יותר מ-40% מאפריקה לבנק הפועלים כנגד האשראי שהבנק העמיד לממורנד. שווי השוק של אפריקה כיום, לאחר שהמניה צונחת בבורסה, הינו כ-2.9 מיליארד שקל.

חזקיהו: "הבנקים לא יעברו זעזוע"

בתוך כך, המפקח על הבנקים בבנק ישראל, רוני חזקיהו, מנסה להרגיע את הרוחות ואומר כי הפסדי אפריקה ישראל לא יזעזעו את המערכת הבנקאית.

"המערכת הבנקאית בישראל יציבה, עם הלימות הון גבוהה, ואין חשש ליציבותה של המערכת או של בנק ספציפי כתוצאה מהאירוע הנזכר לעיל", אומר חזקיהו. "במסגרת ההיערכות למשבר הפיננסי בישראל ובעולם, נבדקו השפעות של תרחישים מסוג זה על המערכת הכלכלית בכלל והמערכת הבנקאית בפרט ונמצא כי המשק יכול להתמודד עם אירוע כאמור".

החשש העיקרי בישראל מאז תחילת המשבר היה ונותר קריסתו של אחד הטייקונים הגדולים במשק, כגון לבייב. חזקיהו אומר היום כי במערכת הבנקאות התכוננו תרחיש כזה: "המערכת הבנקאית נערכה אף היא למצב שבו לווה גדול יקלע לקשיים. היערכות זו כללה, בין השאר, סיווגים והפרשות ביחס לאשראי שניתן ללווים ספציפיים, כפי שבא לידי ביטוי בדוחות הכספיים של הבנקים".

מכל פנים, חזקיהו מדגיש כי "הפיקוח על הבנקים בקשר שוטף עם הבנקים וממשיך לעקוב מקרוב אחר ההתפתחויות בנושא".

האוצר: לא תהיה השפעה מהותית על החיסכון הפנסיוני

"אין השפעה מהותית לאירוע האחרון באפריקה ישראל על החיסכון הפנסיוני של הציבור. זה יפגע, אולי, בכ-1% בכל החיסכון הפנסיוני, אך זאת בהנחה שהכול יימחק, וזה כמובן בלתי סביר", כך אומר גורם בכיר במשרד האוצר ל"גלובס".

יש לציין כי בתקופת הגאות כמעט כל הגופים המוסדיים המנהלים את כספי הפנסיה של הציבור רכשו אג"ח של אפריקה ישראל.

לדברי אותו בכיר, החוב של אפריקה ישראל (חברת אם) עמד על כ-6.5 מיליארד שקל אך עקב שיטת רישום Mark-To-Market, המחייבת לעדכן את ערך הנכסים בזמן אמת, החוב עומד עתה על כ-4.4 מיליארד שקל (בגין אג''ח), כך שהרוב כבר נמחק ואותן מחיקות השתקפו בתשואות של החודשים האחרונים. מהחוב שנותר, כחצי מיליארד הוא כלפי הבנקים והשאר למוסדיים (כ-4 מיליארד שקל).

לפי הבכיר, גם אם כל החוב הזה יירד לטמיון, דבר בלתי סביר כאמור שכן לאפריקה נכסים רבים, מדובר בסכום בטל בשישים בסך החיסכון הפנסיוני של הציבור. "העיתוי לדבר הזה הוא גם טוב כי אין כבר פאניקה בשווקים כמו לפני חצי שנה, בה אירוע כזה היה יכול לגרום לאפקט שרשרת הרסני. היום התשואות רק עולות", הוסיף הבכיר וסיכם כי "נראה שהמהלך הזה של אפריקה היה מתוכנן".

לדברי הבכיר מעתה תיווצר דינמיקה בה גם המוסדיים וגם הבנקים ייאלצו לוותר על חלק מהעוגה. "חלק ניכר ממניות אפריקה משועבדות לבנקים. אם הבנקים לא יסכימו לוותר על חלק מהן לטובת המוסדיים, האחרונים יפילו את אפריקה כך שהמניות יאבדו חלק ניכר מערכן. זה לא טוב לבנקים וגם לא למוסדיים. כך שבסופו של יום הבנקים ייאלצו להבין כי הם יצטרכו לוותר", הוסיף הבכיר.

גורם בכיר אחר במשרד האוצר מחזק את הדברים וגם מנצל את ההזדמנות לתקוף את הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל: "כל הזמן אמרו לנו כי הבנקים בישראל יציבים וכי היינו אנחנו באוצר שלא ידענו לפקח על שוק ההון ועל המשקיעים המוסדיים. והנה הגיע המקרה האחרון. הצרה הצרורה כעת היא של הבנקים, שעד עכשיו לא מחקו כמעט כלום ועכשיו ייאלצו למחוק הכל ביחד".

רשות ההגבלים העסקיים: לא נהווה מכשול לגיבוש הסדרי חוב

"אנו תומכים בגיבוש הסדרי חוב ולא נהווה מכשול לגיבושם". כך מסר ל"גלובס" בכיר ברשות להגבלים עסקים בראשות רונית קן. "הדרך לגיבוש הסדרי חוב סלולה בפני הגופים המוסדיים. מאז פרסום גילוי הדעת במארס האחרון הבהרנו גם כיצד יש לעשות אותם, כך שמבחינת הגבלים עסקיים אין שום מניעה להגיע להסדרים כאמור".

ההנחיות של קן לגבי גיבוש הסדרי חוב בין הגופים המוסדיים, המחייבים תיאום ביניהם, לבין בעלי החוב התפרשו אז כמכשול וברשות ההגבלים מדגישים שוב ושוב כי הם תומכים בהסדרי חוב אשר "חיוניים לתפקוד התקין של הכלכלה".

"אז, הבהרנו כי נאפשר תיאום בין מוסדיים כל עוד, מטבע הדברים, הדבר לא פוגע בתחרות בשוק ההון", הוסיף הבכיר. "משום מה, היו גורמים שהחליטו לפרשן זו כאילו אנו מהווים מכשול ולא מאפשרים הסדרים כאלו. זה לא היה נכון אז וזה לא נכון עכשיו".

רשות ניירות ערך

מרשות ניירות ערך נמסר: "חברת אפריקה ישראל נבחנת באופן שוטף על ידי סגל מחלקת תאגידים ברשות ניירות ערך. בשנה האחרונה הוגבר המעקב אחריה, והחברה נדרשה בין היתר, לפרסם דו"ח תזרים מזומנים חזוי כבר בדו"חות הכספיים של הרבעון השלישי של שנת 2008, ומאז פירסמה דו"ח דומה המעודכן מדי רבעון".

"החברה אף נדרשה להרחיב את הגילוי בדו"ח הדירקטוריון ובדו"חות הכספיים בנוגע להשפעת המשבר על מצבה הפיננסי, על נזילותה ועל תוכניות ההנהלה להתמודדות עם פירעון התחייבויותיה. סגל הרשות אף דרש מהחברה ומרואי החשבון המבקרים, לבחון מדי רבעון בצורה מרחיבה שווי נכסי הנדל"ן של החברה בעיקר ברוסיה, ארה"ב ומזרח אירופה. בחינה זו הביאה לביצוע הפרשות משמעותיות לירידות ערך בנכסי החברה. כתוצאה מן הפעולות האמורות, דיווחי החברה הביאו בפני הציבור באופן שוטף את המידע בדבר הישענותה של החברה על מימושי נכסים, קבלת דיבידנדים והחזרי הלוואות מחברות בנות לצורך החזרי החובות, אל מול שווי הנכסים המעודכן. בהמשך לדיווחי החברה מהבוקר, ממשיכה הרשות לקיים קשר שוטף ורציף עם הנהלת החברה, במטרה לוודא כי בידי הציבור תהיה תמונה מדויקת על מצב החברה".