להציל את ישראל מעצמה

סטנלי גולד, נשיא חברת ההשקעות שמרוק, ולשעבר יו"ר מועצת המנהלים של כור, מזהיר כי כלכלת ישראל עלולה בתוך עשור להידרדר לזו של העולם השלישי, אם המצב הנוכחי בתחום החינוך החרדי ושיעור ההשתתפות במעגל העבודה של המגזר החרדי לא ישתנה. "הכלכלה הישראלית עלולה להיחלש אם לא יחול שינוי דרסטי בתוכנית הלימודים בחינוך החרדי ושיפור גדול בהשתתפות שלהם בשוק העבודה", אומר גולד, שהחליט הפעם לנקוט צעד חריג ולהשקיע כסף בניסיון לשנות את פני החברה הישראלית.

למימוש חזונו הכריז גולד בחודש האחרון על הקמת עמותה לחופש דת ושוויון (חדו"ש), שמטרתה לגייס תמיכה למאבק לחופש הדת ולשוויון בנטל. בכוונתו של גולד לפעול גם מחוץ לגבולות ישראל ולהפעיל לצורך כך גם את יהודי התפוצות, במאבקו להצלת החברה הישראלית מעצמה.

"ישראל היא היום מקום מושך להשקעות, במידה רבה בזכות כוח העבודה המשכיל, אלא שהעובדה שכבר כיום רבע מהילדים היהודים בישראל מתחנכים בחינוך החרדי מאיימת לחסל יתרון זה", מסביר גולד ומוסיף כי רמת ההוראה הנמוכה במתמטיקה בחינוך החרדי והעובדה שבמוסדות רבים כלל לא לומדים אנגלית ומדעים, "מאיימת לדרדר את הכלכלה הישראלית בתוך 10 שנים אל רמת העולם השלישי".

גולד מציין ש60% מהגברים החרדים בישראל לומדים בישיבה, אינם עובדים ומתפרנסים במידה רבה מתמיכות ממשלתיות. לדבריו, מחקרים שונים מעריכים את עלות ההיעדרות של הגברים החרדים משוק העבודה למשק הישראלי ב-5 עד 15 מיליארד שקל לשנה. "הסיבה היחידה שבגינה החרדים בישראל מרשים לעצמם שלא לעבוד היא שמשלם המיסים הישראלי מממן זאת. זהו מצב שמנוגד לעקרונות צדק ושוויון בסיסיים, ואף למסורת היהודית. הממסד החרדי בישראל שמונע מאנשיו לצאת לעבודה ולהתפרנס בכבוד הופך את הדת לקרדום לחפור בה, דן המונים לעוני ודאי ויוצר סכנה אסטרטגית לכלכלה של ישראל", אומר גולד ומזהיר ש"הפוליטיקאים החילונים, שמאפשרים את המשך ההתדרדרות, ממשכנים את עתידה של המדינה היהודית במחיר של רווחים פוליטיים קלים וקצרי טווח".

צמצום תמיכות

ממחקר דעת הקהל שערך מכון סמית עבור עמותת חדו"ש התברר ש-71% מהציבור תומכים בהקטנת המימון הממשלתי לישיבות ומשפחות מרובות ילדים כדי להוציא את הגברים החרדים לשוק העבודה. כאשר הוצגה בפני הנשאלים העובדה שבלונדון ובניו יורק החרדים עובדים, שיעור התומכים עולה ל-75%.

לדברי גולד, "הקשר בין צמצום התמיכות לבין הגברת שיעור העובדים בקרב הציבור החרדי והפחתת ממדי העוני במגזר זה הומחש לאחרונה בדו"ח השנתי האחרון של בנק ישראל. הפוליטיקאים החרדים מתייחסים אל תקציב המדינה כאל בן ערובה. יש לשחרר אותו מידיהם ולערוך בו טיפול שורש, כדי שישקף את עקרונות היסוד של שוויון וחופש דת, ויעודד את כל הציבור הישראלי, חרדים כלא חרדים, לעבוד כדי לפרנס את משפחותיהם בכבוד ולתרום לכלכלת המדינה".

המחקר קובע עוד כי ל-63% מהציבור היהודי מפריע שלמפלגות החרדיות השפעה מכרעת בנושאי דת ומדינה. מנתונים נוספים עליהם מצביע המחקר עולה כי 62% מהציבור תומכים בהפעלת תחבורה ציבורית בשבת, בהיקף מצומצם או מלא, ובהם 84% מהחילונים ו-89% מהעולים; גם 29% מהציבור הדתי ו-15% מהחרדים בעד תחבורה ציבורית בשבת.

לפי הנתונים, 80% מהציבור תומכים בביטול או צמצום של קווי ההפרדה בין גברים לנשים בתחבורה הציבורית. גם 29% מהחרדים תומכים בכך (23% מהגברים החרדים ו-31% מהנשים החרדיות) ו-78% מהדתיים. בנוסף, 60% מהציבור תומכים בפעילות מרכזי הקניות בשבת, ביניהם 88% מהחילונים ו-83% מהעולים.

הוואקום של שינוי

הפרויקט המרכזי של עמותת חדו"ש, שייסד גולד יחד עם עם הרב עו"ד אורי רגב, המשמש כמנכ"לה, הוא מחקר דעת קהל שיבדוק באופן קבוע אחת לחודש את עמדות הציבור בנושאי דת ומדינה וייקרא "מדד הדת והמדינה". המחקר המכין לפרויקט, שערכה העמותה לצורך הכנת המדד מציג שורה של נתונים מפתיעים מהם עולה, בין היתר, כי הוואקום שנוצר עם היעלמות "שינוי" מהמפה הפוליטית ניכר: 43% מהציבור אמרו שאם מפלגה תקדם באופן פעיל נושאי חופש דת, הדבר יגדיל את הסיכוי שיצביעו עבורה.

מתשובתם של מצביעי מרצ לאותה השאלה, מתבררת תמונה מעניינת במיוחד: 80% ממצביעי מרצ אמרו שפעילות למען חופש דת תגדיל את האפשרות שיצביעו למפלגה. זאת, בניגוד גמור למדיניותם והתנהגותם של יושבי הראש שלה בשנים האחרונות. הפעם האחרונה שמרצ התעניינה בנושאי חופש דת היתה בתקופת כהונתו של יוסי שריד כיו"ר המפלגה (99-2003). למעשה, מאז שנה זו, מרצ בראשות יוסי ביילין ואח"כ חיים אורון (ג'ומס), נטשה את נושא חופש הדת, בין היתר בגלל הופעת שינוי והתחושה כי נגנבה לה האג'נדה.

לראשי מפלגות השמאל כדאי להציץ בתוצאות המחקר: בקרב הגוש הכולל את קדימה-עבודה-מרצ קיים רוב ברור של מצביעים הסבורים שפעילות למען חופש הדת היתה מגדילה את הסיכוי להצביע עבורן. בפועל, אף לא אחת מן המפלגות הללו פועלת לקידום הנושא או מציבה אותו על סדר יומה. אמנם האג'ינדה של חברי הכנסת יוחנן פלסנר מקדימה, אופיר פינס מהעבודה וניצן הורביץ ממרצ, כוללת את הנושא, אבל הוא לא נמצא על סדר יומם של ראשי מפלגותיהם. בראיונות שהעניקה בימים האחרונים יו"ר קדימה, ציפי לבני, לא נמצאה כל התייחסות לנושא.

קדימה במקום שינוי

קדימה, על פי המחקר, מסתמנת כתחליף לשינוי, אם כי בפועל זה לא בא לידי ביטוי. מעיון בנתונים עולה כי מצביעי קדימה מובילים את ההתנגדות לכפייה הדתית ואת התמיכה בנישואים חד-מיניים. 86% ממצביעי קדימה בעד הפרדת הדת מהמדינה, לעומת 50% בלבד ממצביעי הליכוד, 82% ממצביעי ישראל ביתנו ו-81% ממצביעי העבודה. כן, מי שחשב שאין הבדל בין מצביעי קדימה לבוחרי הליכוד, כנראה טעה. אמנם בנושא המדיני אולי העמדות קרובות, אבל כשמדובר בנושאים אזרחיים, מעדיפים מצביעי קדימה לאמץ את האג'נדה של שינוי, ובליכוד דבקים בקו השמרני.

כמה נתונים נוספים מאותתים כי קדימה מסתמנת כמפלגת החילוניים: 88% ממצביעי קדימה בעד הנהגת נישואים לא אורתודוכסיים בישראל, לעומת 63% ממצביעי הליכוד, 88% ממצביעי ישראל ביתנו. כמו כן, 80% ממצביעי קדימה בעד נישואים או ברית זוגיות לזוגות בני אותו מין, לעומת 42% בלבד ממצביעי הליכוד, 31% ממצביעי ישראל ביתנו.

נתונים נוספים מעידים על כך של-84% ממצביעי קדימה מפריעה ההשפעה המכרעת של המפלגות החרדיות בענייני דת ומדינה, לעומת 59% ממצביעי הליכוד, ו-78% ממצביעי ישראל ביתנו. ואם זה לא מספיק אז 95% ממצביעי קדימה היהודים סבורים שצריך לקיים חופש דת ומצפון בישראל. לא בטוח שבקדימה יאהבו את הנתונים האלו, אם כי סממן ראשון ל"התחלנות" המפלגה אפשר כבר היה לראות מיד לאחר הבחירות האחרונות: בעוד שרשימת קדימה לכנסת ה-17 התהדרה בארבעה ח"כים דתיים, היום מעטר אותה רק חובש כיפה אחד: עתניאל שנלר.